מחירי הנפט המשיכו לרשום ירידות ביום רביעי והגיעו לרמות הנמוכות ביותר זה יותר משלושה חודשים, על רקע אופטימיות גוברת סביב הסכם הביניים בין ארצות הברית לאיראן והציפייה לחידוש הפעילות באחד מנתיבי השיט החשובים ביותר בעולם.

נפט מסוג ברנט, המשמש כמדד הייחוס העולמי, נסחר במהלך שעות הבוקר באירופה סביב 78.37 דולר לחבית, בעוד שנפט מסוג West Texas Intermediate (WTI) ירד לכ-75.45 דולר לחבית.

מדובר בתפנית חדה לעומת התקופה שבה מחירי הנפט זינקו לכמעט 120 דולר לחבית בשיא העימות מול איראן.

פתיחת מצר הורמוז משנה את תמונת השוק

הירידות האחרונות משקפות את הערכת המשקיעים כי מצר הורמוז צפוי להיפתח מחדש עד סוף השבוע.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר מוקדם יותר השבוע כי נתיב השיט האסטרטגי יחזור לפעילות מלאה עד יום שישי ויישאר פתוח ללא חיובי מעבר, מה שהפחית את החששות מפני שיבושים מתמשכים בזרימת האנרגיה העולמית.

מצר הורמוז מהווה אחד מצווארי הבקבוק החשובים ביותר בשוק האנרגיה העולמי, דרכו עוברת כמות משמעותית מיצוא הנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם. השיבושים בתנועת הספינות לאחר פרוץ הלחימה ב-28 בפברואר הובילו לחששות חריפים בנוגע לאספקה ותרמו לזינוק חד במחירי האנרגיה.

השפעת המשבר על שוק האנרגיה העולמי

סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) הגדירה את השיבושים שנוצרו בעקבות המשבר כהפרעה הגדולה ביותר לאספקת הנפט בתולדות השוק העולמי.

סגירת נתיב השיט אילצה מדינות וצרכני אנרגיה ברחבי העולם לחפש מקורות אספקה חלופיים ולהסתמך על מלאים קיימים כדי להתמודד עם המחסור שנוצר.

כעת, לאחר ההתקדמות הדיפלומטית, הסנטימנט בשוק השתנה באופן משמעותי. מחירי הברנט ירדו ביותר מ-33% במהלך החודש האחרון, כאשר המשקיעים מתמחרים חזרה הדרגתית של יצוא האנרגיה ממדינות המפרץ.

גם שוק הגז הטבעי הגיב בחיוב, כאשר מחירי הייחוס באירופה נסחרים מתחת לרמה של 42 אירו למגה-ואט שעה.

אי-הוודאות עדיין לא נעלמה

למרות האופטימיות, מספר גורמי סיכון עדיין נותרו בעינם.

הצדדים ממשיכים לדון בנושאים שטרם הוסדרו, בהם עתיד תוכנית הגרעין האיראנית והפרטים המעשיים של הסדר קבע אפשרי. בנוסף, המשקיעים עוקבים אחר ההתפתחויות מול ישראל, שהביעה הסתייגויות מחלק מהמרכיבים בתהליך המדיני הרחב יותר.

נושא מרכזי נוסף הוא קצב החזרה של ייצור האנרגיה באזור. חברות האנרגיה צפויות להזדקק לזמן משמעותי כדי להשיב לפעילות מלאה מתקני הפקה, תשתיות יצוא ומערכי שינוע שנפגעו במהלך חודשי הלחימה.

תשומת הלב מופנית למתקני הגז בקטאר

מוקד עניין נוסף הוא מתחם Ras Laffan בקטאר, הנחשב למתקן יצוא הגז הטבעי הנוזלי הגדול בעולם.

דיווחים על נזקים שנגרמו למתקנים במהלך העימות מעלים שאלות לגבי קצב החזרה של יצוא הגז לכושר מלא.

עבור אירופה, הירידה במחירי הנפט אינה צפויה להתגלגל באופן מיידי לצרכנים ולעסקים. אף שהיבשת מייבאת רק חלק מוגבל מצורכי האנרגיה שלה דרך מצר הורמוז, כלכלות אירופה מושפעות באופן ישיר ממחירי הייחוס העולמיים.

אירופה מייבאת בין 80% ל-85% מצריכת הנפט שלה, ולכן היא רגישה לתנודות בשוק האנרגיה העולמי.

עלויות הביטוח והשינוע ממשיכות להעיק

מומחי ענף האנרגיה מציינים כי עלויות ההובלה והביטוח עדיין שומרות על רמות מחירים גבוהות יחסית.

פרמיות ביטוח הסיכון למלחמה נותרו גבוהות, וחברות הספנות ממשיכות לבחון את הסיכונים הכרוכים בחזרת כלי שיט לאזור.

מבטחים ומפעילי הובלה צפויים לדרוש תקופה ממושכת של יציבות לפני שיורידו באופן משמעותי את התעריפים.

כתוצאה מכך, אף שפתיחתו המחודשת של מצר הורמוז מהווה צעד משמעותי בדרך לנרמול שוקי האנרגיה, ההשפעות הכלכליות המלאות עשויות להתממש רק בהדרגה.

מבט קדימה

המשקיעים, מקבלי ההחלטות וחברות האנרגיה צפויים להמשיך ולעקוב מקרוב אחר יישום ההסכם, התקדמות המשא ומתן וחידוש פעילות השיט באזור.

בעוד שהירידה במחירי הנפט מצביעה על חזרה מסוימת של האמון בשוק, קצב ההתאוששות בפועל יהיה תלוי ביכולתן של מדינות האזור וחברות האנרגיה להשיב את הייצור, היצוא והלוגיסטיקה לרמות פעילות תקינות לאורך זמן.