אמריקאית (SEC) נקטה צעד נוסף בשינוי מדיניות הפיקוח הפדרלית כאשר הציעה לבטל את כללי גילוי האקלים שאושרו בתקופת ממשל ביידן אך טרם יושמו באופן מלא. מדובר באחת מהנסיגות המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות בתחום הדיווח הסביבתי בשווקים הפיננסיים, והיא מדגישה את הוויכוח המתמשך סביב תפקידם של הרגולטורים בניהול סיכוני אקלים בשוקי ההון.

המהלך מגיע בתקופה שבה משקיעים, חברות ומקבלי החלטות חלוקים באשר לאופן שבו יש למדוד, לדווח ולשלב סיכוני אקלים בתהליכי קבלת החלטות ארוכי טווח.

שינוי בגישה הרגולטורית תחת הנהגת ה-SEC החדשה

כללי גילוי האקלים, שאומצו בשנת 2024, נועדו לחייב חברות ציבוריות לספק למשקיעים מידע אחיד יותר בנוגע לסיכוני אקלים, לעלויות התאמה סביבתיות ולהשפעות האפשריות של שינויים סביבתיים על ביצועיהן העתידיים.

עם זאת, זמן קצר לאחר אישורם, הכללים נתקלו בהתנגדות משפטית מצד ארגוני עסקים, קבוצות תעשייה ומספר מדינות בארצות הברית, שטענו כי ה-SEC חרגה מסמכותה.

כעת, תחת הנהגתו של יו”ר ה-SEC, פול אטקינס, מציעה הרשות לבטל את הכללים לחלוטין. אטקינס הדגיש כי דרישות גילוי צריכות להתמקד במידע בעל חשיבות פיננסית מהותית למשקיעים, ולא לשמש ככלי לעיצוב התנהגות תאגידית. לפי עמדת ההנהלה הנוכחית, עלויות הציות והנטל המנהלי הכרוכים ביישום הכללים עשויים לעלות על התועלת שהם מספקים.

הצעה זו משקפת גישה רגולטורית המעדיפה צמצום התערבות ממשלתית ומתן גמישות רחבה יותר לחברות הפועלות בשווקים תחרותיים.

שאלות חדשות סביב שקיפות המידע למשקיעים

המהלך עורר תגובות חריפות מצד ארגונים הפועלים לקידום שקיפות בשווקים הפיננסיים ומצד תומכי דיווחי האקלים.

לטענתם, סיכונים סביבתיים משפיעים יותר ויותר על שווי חברות, עלויות תפעול, שרשראות אספקה, הוצאות ביטוח ורווחיות ארוכת טווח. במציאות שבה אירועי מזג אוויר קיצוניים, מעבר לאנרגיה נקייה ודרישות קיימות הופכים לחלק משמעותי מהפעילות העסקית, משקיעים מוסדיים רבים מבקשים לקבל מידע אחיד ובר השוואה.

מבקרי הצעת הביטול טוענים כי היעדר חובת דיווח עלול להקשות על משקיעים להשוות בין חברות ולהעריך את החשיפה שלהן לסיכונים סביבתיים בטווח הארוך.

במרכז הוויכוח עומדת השאלה האם מידע הקשור לאקלים מהווה מידע פיננסי מהותי המצדיק חובת גילוי, או שמא ניתן להסתמך על דיווחים וולונטריים וניתוחים פרטיים של השוק.

חברות ציבוריות עשויות ליהנות מהפחתת עלויות ציות

עבור חברות רבות, במיוחד בענפים עתירי אנרגיה, ביטול הדרישות עשוי להפחית משמעותית את הוצאות הדיווח והציות הרגולטורי.

בעבר טענו חברות כי כללי האקלים היו מחייבים השקעות משמעותיות באיסוף נתונים, ביקורות חיצוניות, ייעוץ משפטי ותשתיות דיווח שוטפות. בנוסף, חברות בינלאומיות התמודדו עם חשש מהצטלבות בין דרישות רגולטוריות שונות במדינות ובאזורים שונים בעולם.

ביטול הדרישה הפדרלית עשוי לאפשר לחברות גמישות רבה יותר בקביעת היקף המידע הסביבתי שהן בוחרות לחשוף לבעלי המניות.

עם זאת, חברות רב-לאומיות עדיין עשויות להידרש לעמוד בדרישות גילוי סביבתי באירופה ובשווקים נוספים, שבהם הרגולציה בתחום ממשיכה להתרחב.

מה צפוי בהמשך?

הצעת ה-SEC נכנסת כעת לתקופת הערות ציבור של חודשיים לפני קבלת החלטה סופית. אף שהתוצאה הסופית עדיין אינה ידועה, המהלך מסמן שינוי רחב יותר בגישת הרגולטורים בארצות הברית כלפי סוגיות של מדיניות סביבתית, ממשל תאגידי והגנת משקיעים.

עבור המשקיעים, השאלה המרכזית תהיה האם דיווחים וולונטריים יספקו רמת שקיפות מספקת, או שמא היעדר סטנדרט אחיד ייצור פערי מידע שיפגעו ביעילות השוק.

עבור החברות, ביטול הכללים עשוי להפחית עלויות ונטל רגולטורי, אך במקביל להגביר את הלחץ מצד משקיעים ובעלי מניות המבקשים לקבל תמונה ברורה יותר של הסיכונים הסביבתיים ארוכי הטווח.

ככל שסדרי העדיפויות הרגולטוריים ממשיכים להשתנות, הקשר בין מדיניות אקלים, אחריות תאגידית וציפיות המשקיעים צפוי להישאר אחד הנושאים המרכזיים בשווקים הפיננסיים הגלובליים.

הצהרת גילוי: כתבה זו מיועדת למטרות מידע בלבד ואינה מהווה ייעוץ פיננסי, השקעות או ייעוץ משפטי. מומלץ לבצע בדיקה עצמאית ולהיוועץ באנשי מקצוע מוסמכים לפני קבלת החלטות פיננסיות או עסקיות.