שוקי ההון בישראל נסחרים בירידות על רקע חולשה במניות הביניים, אשר מכבידה על המדדים הרחבים, זאת גם כאשר מדדי הדגל מציגים עמידות יחסית. הסנטימנט בשוק משקף סביבה זהירה, שבה משקיעים מצמצמים חשיפה לסקטורים הרגישים לכלכלה המקומית, תוך שמירה על פוזיציות סלקטיביות במניות הגדולות. במקביל, שוק האג”ח ממשיך להפגין יציבות, מה שמחזק את מעמדו כערוץ הקצאה מרכזי בתקופה של תנודתיות במניות.

לחץ בשוק המניות כאשר מניות הביניים מובילות את הירידות

מדד תל אביב 35 יורד ב-0.22% לרמה של 4,447.03 נקודות, ירידה מתונה יחסית במניות הגדולות שאינה מצביעה על שינוי חד בסנטימנט הכולל. לעומת זאת, החולשה בולטת יותר במניות הביניים, כאשר מדד תל אביב 90 יורד ב-1.07% והמדד המשולב תל אביב 90 ובנקים נחלש ב-1.58%. הפער הזה מדגיש סלקטיביות גוברת מצד המשקיעים, עם מעבר הון ממניות תנודתיות יותר אל אפיקים יציבים יחסית.

מדד תל אביב 125, המשקף תמונה רחבה יותר של השוק, יורד ב-0.41%, מה שמצביע על כך שהלחץ אינו מוגבל לסגמנט צר בלבד. רוחב השוק נותר שלילי באופן ברור, כאשר מספר המניות היורדות עולה משמעותית על מספר העולות בכל המדדים המרכזיים. מצב זה מעיד כי אף שהשינויים במדדים המרכזיים נראים מתונים, הסנטימנט הבסיסי נוטה לכיוון זהיר יותר.

החולשה במניות הביניים משקפת לרוב ירידה בתיאבון הסיכון של משקיעים מוסדיים, במיוחד בחברות בעלות חשיפה גבוהה לכלכלה המקומית ולצריכה הפרטית. היעדר מומנטום חיובי רחב מחזק את התמונה של שוק המונע מסלקטיביות ולא מהשתתפות רחבה.

פעילות המסחר מצביעה על העדפת גישה דפנסיבית בין סוגי הנכסים

מחזור המסחר במניות עומד על כ-1.28 מיליארד שקלים, נתון המעיד על פעילות ערה למרות הירידות. עם זאת, פיזור הזרימות מצביע על כך שהמסחר נובע בעיקר מהתאמות פוזיציה וניהול סיכונים ולא מהגדלת חשיפה כוללת. משקיעים נוטים לבצע רוטציה בתוך המדדים במקום להגדיל חשיפה לשוק המניות באופן כללי.

הלחץ המרכזי מתרכז במדדים הקשורים למניות קטנות ובינוניות, שבהם תנאי הנזילות מחריפים את התנודתיות. לעומת זאת, מניות גדולות במדד תל אביב 35 מפגינות יציבות יחסית, מה שמחזק את ההעדפה לנכסים נזילים ודפנסיביים יותר בתקופות של חוסר ודאות.

מבנה השוק משקף תהליך קלאסי של מעבר למצב סיכון נמוך, שבו מנהלי תיקים מפחיתים חשיפה לנכסים תנודתיים תוך שמירה על ליבה של החזקות במניות הגדולות והיציבות יותר. דפוס זה מופיע לרוב בתקופות של אי ודאות מאקרו-כלכלית או כאשר השוק מתמחר מחדש תחזיות צמיחה.

שוק האג”ח מספק יציבות על רקע תנודתיות במניות

בניגוד לשוק המניות, שוקי האג”ח מציגים עליות מתונות. מדד אג”ח כללי עולה ב-0.05%, כאשר גם מדדי האג”ח הצמודות והקונצרניות מציגים עליות קלות. מדדי תל בונד 60 ותל בונד A עולים אף הם במתינות, מה שמעיד על ביקוש יציב לאגרות חוב באיכות אשראי גבוהה.

גם האג”ח הקצרות מציגות יציבות, עם עלייה קלה במדד האג”ח הקצרות. נתון זה מצביע על העדפה מתמשכת למח”מ קצר יותר, המשקף זהירות סביב ציפיות ריבית ואינפלציה. בנוסף, רוחב השוק באג”ח נותר חיובי, כאשר מספר הניירות העולים גבוה משמעותית מהיורדים.

הפער בין שוק המניות לשוק האג”ח מדגיש סביבה דו-מהירות: בעוד המשקיעים מצמצמים סיכון במניות, שוקי החוב ממשיכים למשוך זרימות יציבות, ובכך תורמים ליציבות כוללת במערכת הפיננסית.

תחזית: סלקטיביות גבוהה וסיבוב סקטוריאלי במוקד

בהמשך, כיוון השוק יושפע מהשאלה האם הלחץ במניות הביניים יתמתן או יתפשט גם למדדי הדגל. המשך חולשה במניות המקומיות עלול להעיד על חששות עמוקים יותר בנוגע לצמיחה או לנזילות, בעוד התייצבות עשויה לתמוך בשוק מאוזן יותר.

הסיכונים המרכזיים כוללים המשך הידרדרות ברוחב השוק, תנודתיות בשווקים הגלובליים ושינויים בציפיות הריבית, אשר עשויים להשפיע הן על שוויי מניות והן על תשואות האג”ח. מנגד, יציבות במדדי המניות הגדולים וזרימות יציבות לאג”ח עשויות לספק בסיס להתייצבות אם הלחץ בשוק ייחלש.

בסך הכול, השוק הישראלי מתאפיין כעת בסלקטיביות גבוהה, נטייה דפנסיבית ופער ברור בין סגמנטים שונים במניות לבין היציבות בשוקי החוב.