שווקי ההון בישראל ננעלו ביום רביעי, 21 בינואר 2026, תחת לחץ מתמשך, כאשר התיקון האחרון העמיק לרוחב מדדי המניות. המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב שיקף אווירה זהירה והגנתית, עם מכירות שהתרחבו מעבר לסגמנטים עתירי בטא גם למניות גדולות ולמניות ערך, מה שמאותת על בחינה מחודשת ומתמשכת של רמת הסיכון לאחר הראלי החזק מוקדם יותר החודש.

מדד ת”א-35 ממשיך להיחלש כאשר מניות הדגל אינן מצליחות לייצב את הסנטימנט

מניות הגדולות נותרו תחת לחץ ולא הצליחו לשמש עוגן מייצב לשוק הרחב. מדד ת”א-35 ירד ב-0.41% וננעל ברמה של 3,932.19 נקודות, כאשר מספר היורדות עלה על מספר העולות ביחס של כמעט ארבע לאחת. חולשה מתמשכת זו במניות הדגל מדגישה שחיקה באמון, כאשר משקיעים מצמצמים חשיפה גם לשמות הנזילים והעמידים מסורתית ביותר בשוק.

המכירות העקביות בת”א-35 מרמזות כי רמות תמיכה אחרונות עומדות למבחן, בעוד הקונים מהססים להיכנס באופן אגרסיבי נוכח הידרדרות ברוחב השוק. אף שעוצמת הירידה הייתה מתונה, הרצף של הפסדים לאורך מספר ימי מסחר מצביע על שוק שעדיין מחפש תחתית בטווח הקצר.

מניות בינוניות ומניות ערך משקפות זהירות מעמיקה

רתיעה מסיכון הייתה בולטת יותר מחוץ למרחב המניות הגדולות. מדד ת”א-90 ירד ב-0.78%, כאשר רק 23 מניות עלו מול 63 מניות שירדו. מדד ת”א-90 ובנקים המשולב נחלש ב-0.70%, וחיזק את המסר שמניות פיננסיות ומניות רגישות לצמיחה נותרות תחת לחץ מתמשך.

מדד ת”א-125 ירד ב-0.48%, עם 90 מניות יורדות לעומת 30 עולות. מניות הערך שוב הציגו ביצועי חסר, כאשר מדד ת”א-125 ערך נפל ב-1.14%, והאריך מגמה שממחישה כי משקיעים מתרחקים גם מסגמנטים הנתפסים בדרך כלל כהגנתיים בתקופות של תנודתיות.

מדד האיזון הענפי של ת”א איבד 0.61%, מה שמעיד כי החולשה התפרסה על פני ענפים שונים ולא הייתה מוגבלת לסקטור בודד. ירידות אחידות מסוג זה משקפות לרוב צמצום סיכונים רוחבי בתיקים ואי-ודאות לגבי נראות הרווחים בטווח הקצר והתנאים המאקרו-כלכליים.

שווקי האג”ח מספקים מחסה מוגבל בלבד כאשר צמצום הסיכון נמשך

שווקי האג”ח סיפקו תמיכה מוגבלת בלבד. אג”ח קצרות עלו ב-0.02%, מה שמרמז על העדפה מסוימת לחשיפה במח”מ נמוך. עם זאת, מדד האג”ח הכללי ירד ב-0.02%, בעוד אג”ח צמודות מדד נחלשו במעט, ומשקפות לחץ מתמשך על מכשירים בריבית ריאלית.

הביצועים המעורבים בשוק האג”ח מעידים כי המשקיעים אינם מבצעים מעבר קלאסי לנכסי מקלט, אלא מצמצמים חשיפה לרוחב מחלקות הנכסים. התנהגות זו מאפיינת תקופות של אי-ודאות, שבהן משתתפי השוק ממתינים לאותות ברורים יותר לפני התחייבות הונית — בין אם הגנתית ובין אם אופורטוניסטית.

היעדר ראלי משמעותי באג”ח מצביע על כך שאף שתיאבון הסיכון נחלש, התנאים הפיננסיים הכוללים נותרו מסודרים. הנזילות נראית יציבה, אך רמת הביטחון הן בצד המנייתי והן בצד האג”ח נותרת מוגבלת.

בהמשך, המשקיעים יעקבו מקרוב האם לחץ המכירות מתחיל להתמתן או דווקא מתגבר בימים הקרובים. מדדים מרכזיים למעקב כוללים מגמות ברוחב השוק, במיוחד במניות בינוניות ובמניות ערך, וכן את יכולתו של מדד ת”א-35 להחזיק ברמות תמיכה קצרות טווח. גם התנהגות שוק האג”ח תהיה קריטית, שכן ביקוש חזק יותר עשוי לאותת על עלייה בביקוש הגנתי. הזדמנויות עשויות להיווצר אם הערכות השווי יתאפסו במידה מספקת ויופיעו סימני התייצבות, אך הסיכונים נותרים מוגברים כל עוד הירידות נותרות רחבות היקף. ימי המסחר הקרובים צפויים להיות מכריעים בקביעת האם השוק הישראלי מתקרב לסיום שלב התיקון או נכנס לתקופה ממושכת יותר של רתיעה מסיכון.