החלטתה המדווחת של סקויה קפיטל להשקיע ב־Anthropic מסמנת סטייה בולטת מאחת המוסכמות המושרשות ביותר בעמק הסיליקון בתחום ההון־סיכון: לעולם לא להשקיע במתחרות ישירות. אם תאושר, המהלך יציב את סקויה בעמדה נדירה של תמיכה בו־זמנית בשלושה מהשחקנים המשפיעים ביותר בבינה מלאכותית גנרטיבית — OpenAI, ‏xAI, וכעת גם Anthropic — וידגיש כיצד קנה המידה והקצב של בום ה־AI מאלצים אפילו את המשקיעים הממושמעים ביותר לבחון מחדש כללים ישנים.

טאבו שנמצא תחת לחץ בעידן הבינה המלאכותית
במשך עשרות שנים נמנעו קרנות הון־סיכון מובילות מקונפליקטים בתוך תיק ההשקעות, מחשש שנאמנויות מפוצלות ודליפת מידע יפגעו הן ביזמים והן במשקיעים. עיקרון זה כבר עומד למבחן בשל האינטנסיביות ההונית החריגה של תחום הבינה המלאכותית, שבו אימון מודלים מהחזית הטכנולוגית דורש עשרות מיליארדי דולרים, ורק קומץ חברות מסוגלות להתחרות באופן ריאלי.

השתתפותה המדווחת של סקויה בסבב הגיוס האחרון של Anthropic מרמזת כי הקרן רואה כיום את תחום ה־AI פחות כשוק של מנצח אחד ויותר כאקוסיסטם רב־קוטבי, שבו מספר פלטפורמות יכולות להתקיים במקביל, להתמחות ולצמוח בו־זמנית. בהקשר זה, פיזור החשיפה נתפס פחות ככפירה ויותר כניהול סיכונים אחראי.

היקף ההשקעה ב־Anthropic
על פי דיווחים, Anthropic שואפת לגייס 25 מיליארד דולר או יותר לפי שווי של כ־350 מיליארד דולר — יותר מכפול מרמתה לפני חודשים ספורים. הסבב מובל, לפי הדיווחים, על ידי קרן העושר הריבונית של סינגפור GIC ו־Coatue, עם תמיכה אסטרטגית משמעותית מצד מיקרוסופט ואנבידיה. אם יושלם בתנאים אלו, מדובר יהיה באחד מגיוסי ההון הפרטיים הגדולים בהיסטוריה, וראיה נוספת לכך שמימון הבינה המלאכותית נכנס לקטגוריה משל עצמו.

עבור סקויה, הצטרפות לסבב כזה אינה רק החלטה פיננסית אלא הצהרה על רלוונטיות. בסביבה שבה קרנות עושר ריבוניות, תאגידים ומנהלי נכסים ענקיים שולטים בעסקאות AI בשלב מאוחר, קרנות הון־סיכון מסורתיות מסתכנות בהידחקות הצידה אם לא יסתגלו.

ניהול קונפליקטים וסודיות
המהלך בולט במיוחד נוכח רגישויות עבר סביב גישת משקיעים למידע קנייני. סם אלטמן הודה בעבר כי OpenAI מגבילה גישה למידע עבור משקיעים המחזיקים במקביל השקעות פעילות בחברות AI מתחרות, תוך הצגת מגבלות אלו כסטנדרט ענפי. הדבר מעלה שאלות לגבי האופן שבו סקויה תנהל חומות מידע בין החזקות ה־AI שלה, במיוחד לאור קשריה ארוכי השנים עם אלטמן ועם אילון מאסק.

היסטורית, סקויה נקטה קו נוקשה בכל הנוגע לקונפליקטים. החלטתה בשנת 2020 לפרוש מסטארט־אפ התשלומים Finix לאחר שקבעה כי הוא מתחרה ב־Stripe — ובכך למעשה לנטוש השקעה של 21 מיליון דולר — מצוטטת לעיתים קרובות כהוכחה לקוד הפנימי המחמיר של הקרן. על רקע זה, תמיכה ב־Anthropic במקביל להחזקות ב־OpenAI וב־xAI מייצגת שינוי פילוסופי דרמטי.

ספר חוקים חדש להון־סיכון?
שינויים בהנהגת סקויה עשויים להסביר חלק מההתפתחות. עם אלפרד לין כשותף מוביל, נראה שהקרן מוכנה יותר להעדיף מיצוב אסטרטגי על פני דבקות נוקשה בנורמות עבר. בענף שבו התוצאות אינן ודאיות, לוחות הזמנים ארוכים ודרישות ההון עצומות, המודל הישן של בחירת אלוף יחיד עשוי להיות מגביל מדי.

עבור תעשיית ההון־סיכון הרחבה, המהלך של סקויה עשוי להוות תקדים. ככל שה־AI ממשיך לטשטש גבולות מסורתיים בין מתחרים, ספקים ופלטפורמות, משקיעים עשויים לבחור יותר ויותר באופציונליות על פני בלעדיות.

מבט קדימה
ההכנות המדווחות של Anthropic להנפקה פוטנציאלית מוסיפות רובד נוסף של עניין. אם שוקי ההון הציבוריים יאמצו מספר מובילי AI במקביל, החשיפה המגוונת של סקויה עשויה להיראות כחזון מקדים ולא כקונפליקט. החודשים הקרובים יבהירו האם מדובר בחריג חד־פעמי — או בתחילתו של ספר חוקים חדש להון־סיכון, המעוצב לפי מציאות עידן הבינה המלאכותית.