שווקי המניות בסין ובהונג קונג סיפקו פתיחה מרשימה לשנת 2026, כאשר מדד שנחאי המשולב פרץ רמת התנגדות של שלושה חודשים וחצה את רף 4,100 הנקודות. המומנטום השורי מתרחש על רקע התאוששות כלכלית בצורת K, שבה “הכלכלה החדשה” — המונעת מייצור הייטק וטרנספורמציה דיגיטלית — מקדימה משמעותית את הסקטורים המסורתיים. המשקיעים נוטים להתעלם ממתחים גיאופוליטיים גלובליים ומתמקדים בשיפור ברווחי החברות ובמדיניות פנים אקטיבית ותומכת.

הטכנולוגיה וה-AI מובילים את הראלי לשיא של עשור

המנוע המרכזי לביצועי השבוע היה סקטור הטכנולוגיה, ובפרט חברות הקשורות לבינה מלאכותית ולשבבים מתקדמים. מדד STAR 50 בשנחאי ומניות טכנולוגיה ממוקדות בהונג קונג רשמו זרימות הון משמעותיות, על רקע פריצות דרך בשיטות אימון AI ותוכניות הנפקה גדולות בתחום המוליכים למחצה. סנטימנט “טכנולוגיה תחילה” זה קיבל חיזוק נוסף מתוכנית ממשלתית להחלפת מוצרים, שהקצתה 62.5 מיליארד יואן לתמיכה ברכישת מוצרי חשמל חכמים וכלי רכב חשמליים, ובכך הגבירה ישירות את הביקוש לרכיבים אלקטרוניים מתקדמים.

איתותי מדיניות מוניטרית ויציבות מאקרו־כלכלית

גורם מרכזי התומך בתמחור השווקים הוא מחויבות הבנק העממי של סין למדיניות מוניטרית “מרחיבה במתינות” לשנת 2026. לאחר כנס העבודה השנתי שלו, הבנק המרכזי אותת על נכונות ליישם קיצוצים ביחס הרזרבה (RRR) ובריביות כבר בתחילת השנה, במטרה להבטיח נזילות מספקת. בעוד שאינפלציית דצמבר נותרה נמוכה ברמה של 0.8%, השוק פירש זאת כמרחב תמרון משמעותי עבור ה-PBOC לתמיכה בצמיחה ללא סיכונים אינפלציוניים מיידיים. גישה מרחיבה זו חיונית לאור יעד הצמיחה של 5% בתוצר לשנה הקרובה.

עמידות גיאופוליטית וההקשר הישראלי

למרות המגמה החיובית הכוללת, השווקים נאלצו להתמודד עם “זעזועים רגשיים” מחו”ל, לרבות שיבושים בשווקי האנרגיה שלחצו זמנית על חברות ממשלתיות גדולות. מנקודת מבט ישראלית, ההעמקה בשיתוף הפעולה הטכנולוגי בין סין לישראל נותרת מוקד עניין מרכזי, אם כי חיכוכים דיפלומטיים סביב סוגיות הכרה אזוריות בקרן אפריקה הוסיפו שכבת מורכבות ליחסים הבילטרליים. עם זאת, השקעות תשתית סיניות בישראל — ובהן נמלים מרכזיים ופרויקטי רכבת קלה — ממשיכות לשמש צינור חשוב ליוזמת “החגורה והדרך”, ומדגישות קשר כלכלי ארוך טווח החורג מתנודות שוק קצרות טווח.

התחזית להמשך הרבעון הראשון מתמקדת בחג האביב ובאפשרות ליישום תמריצים “מוקדמים” בהיקף משמעותי. אנליסטים מעריכים כי קיצוץ ביחס הרזרבה עשוי להתרחש עוד לפני אמצע פברואר, מהלך שעשוי להזרים כטריליון יואן נזילות למערכת הפיננסית. עם זאת, קיימות הראלי תלויה ביכולתה של הצריכה הפרטית להתרחב מעבר לסקטורים הנתמכים בסובסידיות ממשלתיות ובהמשך הכלת הסיכונים בענף הנדל”ן. בנוסף, על המשקיעים לעקוב אחר שער הרנמינבי, שכן ה-PBOC התחייב למנוע סיכוני “גלישה יתרה” תוך שמירה על רמה מאוזנת שתתמוך בכושר התחרות של היצוא.