שוק המתכונן לירידה עמוקה

שווקי הנפט נראים בדרך לתקופה המאתגרת ביותר מאז ימי המגפה, כאשר בנקי וול סטריט הגדולים מזהירים ש־2026 עלולה להביא עמה עודף היצע כבד שיוריד את מחירי הנפט לרמות שנראו לאחרונה רק במהלך קריסת המחירים בימי הקורונה. לאחר ירידה של כמעט 20% בשנת 2025, אנליסטים צופים כעת גל ירידות נוסף, מונע על ידי צמיחת הפקה ללא הפסקה ומשמעת אספקה נחלשת.

JPMorgan, Goldman Sachs ו־Macquarie צופים כי מחירי ברנט ו־WTI יגלשו לטווח ה־50 דולר הגבוה בשנת 2026. צוות הסחורות של JPMorgan צופה מחיר של 58 דולר לברנט בשנת 2026 ומזהיר כי ללא התערבות “המחירים עלולים לצנוח ל־30 דולר בשנים 2027”, רמות שעלולות להיות הרסניות למרווחי היצרנים. Goldman Sachs צופה ברנט סביב 56 דולר ו־WTI קרוב ל־52 דולר בשנת 2026, אם כי היא רואה התאוששות לכיוון 80 דולר בשנת 2028 במקרה שבו האיזון בין היצע לביקוש יתהדק.

המסר המרכזי החוזר בכל התחזיות פשוט: הביקוש מחזיק מעמד — אבל ההיצע מציף את השוק.

עודף היצע נבנה כאשר OPEC+, הפצלים בארה״ב וסין דוחפים את האיזון

שורש הירידה הצפויה נמצא בחזרה מהירה של ההפקה. מאז אפריל, OPEC+ הפכה את קיצוצי התפוקה שלה והוסיפה יותר מ־2 מיליון חביות ביום. במקביל, מפיקי הפצלים בארה״ב ממשיכים להתרחב באגרסיביות, כאשר ההפקה צפויה להגיע לשיאים חדשים עד דצמבר.

תפקידה של סין מורכב. בעוד שבייג׳ין ספגה כמויות גדולות של נפט באמצעות מילוי מאגרים בתחילת 2025, אנליסטים אומרים שהרכישות הללו מאטות כעת. בינתיים, הזיקוקיות בהודו ממשיכות להגדיל את צריכתן מנפט אורלס הרוסי המוזל, מה שמחולל שינוי בזרימות הגלובליות.

אחד המדדים הבולטים ביותר לחוסר האיזון הוא הצטברות הנפט באחסון ימי. יותר ממיליארד חביות מוחזקות כיום במכליות — הרמה הגבוהה ביותר בשנתיים — מה שמרמז על עודף היצע משמעותי. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה צופה שהעודף יתרחב משמעותית ב־2026, ועלול להגיע לשיא של 4 מיליון חביות ביום.

הדינמיקה הזו מותירה את השוק חשוף לתקופה ממושכת של לחץ כלפי מטה.

כלכלת היצרנים תחת איום

עם התחזית לעודף היצע מעמיק בתחילת 2026, אנליסטים מזהירים שמרווחי היצרנים עלולים להגיע ללחץ קיצוני. JPMorgan מעריכה כי מפעילים בארה״ב זקוקים לכ־51 דולר לברנט ו־43 דולר ל־WTI כדי להגיע לנקודת איזון. אם המחירים יירדו מתחת לרמות הללו באופן משמעותי, ייתכן כי קיצוצי תפוקה בלתי רצוניים יהיו בלתי נמנעים.

אפילו יצרנים מגובי מדינות ניצבים תחת לחץ. Saudi Aramco ו־ADNOC זקוקות להכנסות יציבות כדי לממן תקציבי ממשלה ותוכניות השקעה לטווח הארוך. מציאות זו מגדילה את הסבירות ש־OPEC+ תיאלץ לבצע שינוי מדיניות ולהפוך את מהלכי ההרחבה של 2025 כדי לייצב מחירים.

אך העיתוי קריטי. אם הקיצוצים יגיעו מאוחר מדי, השווקים עשויים כבר להיות תחת לחץ משמעותי.

אתחול ב־2027 — או ירידה עמוקה יותר?

הבנקים מצפים ברובם שהחוסר באיזון יימשך לפחות עד המחצית הראשונה של 2026, ואחריו תהליך התהדקות הדרגתי ככל שמחירים נמוכים יאלצו ירידות בהשקעות הון וסגירת הפקה יקרה יותר. Goldman צופה התאוששות חדה יותר החל מ־2027, מונעת על ידי עלייה בביקוש, בגרות שדות פצלים ושחיקה ברזרבות העולמיות.

ובכל זאת, התחזית נותרת בלתי ודאית. סיכונים גיאופוליטיים — כולל המלחמה באוקראינה ושינויים בבריתות במזרח התיכון — עשויים להגביר תנודתיות או לזרז פעולות אספקה מתואמות.

הדינמיקה המרכזית שיש לעקוב אחריה תהיה האם היצרנים יפעלו מוקדם לאיזון השוק — או יחכו עד שהמחירים יירדו מספיק כדי לכפות עליהם להתערב.