מדיניות הפדרל ריזרב ניצבת בפני לחץ מחודש להידוק מוניטרי, בעוד קובעי המדיניות מעריכים את האינפלציה המתמשכת ואת הסיכונים הכרוכים בכך שלחצי המחירים יכו שורש. נשיאת הפד של דאלאס, לורי לוגאן, אמרה ביום שישי כי על הבנק המרכזי לבצע לפחות שתי העלאות ריבית נוספות של 25 נקודות בסיס בטרם ייקח הפוגה להערכת הכלכלה והשווקים הפיננסיים.

לוגאן קוראת להידוק נוסף של 50 נקודות בסיס

דבריה של לוגאן מייצגים את אחת האינדיקציות הברורות ביותר לאחרונה לגבי הרמה שלדעת חלק מקובעי המדיניות בארה”ב הריבית עדיין צריכה להגיע אליה. היא אמרה כי ועדת השוק הפתוח הפדרלית (FOMC) צריכה ליישם לפחות שתי העלאות נוספות של 25 נקודות בסיס, שוות ערך ל-50 נקודות בסיס נוספות של הידוק.

הגישה המוצעת על ידה תכלול לאחר מכן הפוגה, שתאפשר לקובעי המדיניות לבחון האם עלויות אשראי גבוהות יותר מפחיתות באופן מספק את האינפלציה מבלי לגרום נזק מיותר לפעילות הכלכלית. האסטרטגיה משקפת העדפה להתאמות מדיניות הדרגתיות, שלדברי לוגאן יכולות למזער סיכונים לכלכלה תוך מתן מידע נוסף לפד על השפעות העלאות הריבית הקודמות.

הפד שומר על יציבות הריבית לעת עתה

לוגאן הצטרפה השבוע להצבעה של 10 מול 2 להשאיר את ריבית הקרנות הפדרליות בטווח של 3.75% עד 4.00%. ההחלטה מצביעה על כך שלמרות החששות מאינפלציה, הבנק המרכזי עדיין אינו מוכן להאיץ את ההידוק באופן מיידי.

הפער בין החלטת המדיניות הנוכחית לבין המסלול המועדף על לוגאן מדגיש את אי-הוודאות סביב צעדיו הבאים של הפד. על קובעי המדיניות לאזן בין הצורך להפחית את האינפלציה לבין האפשרות שהידוק נוסף עלול להחליש את הפעילות הכלכלית או את התנאים הפיננסיים מעבר למצופה.

הידוק הדרגתי נותר האסטרטגיה המועדפת

הדגש של לוגאן על התאמות הדרגתיות הוא משמעותי משום שמדיניות מוניטרית פועלת בפיגור זמן (lag). לריביות גבוהות יותר לוקח זמן להשפיע על אשראי, השקעות, תעסוקה והוצאות צרכנים. התקדמות במנות מדודות מאפשרת לפד להעריך נתונים כלכליים נכנסים בטרם יתחייב לעמדת מדיניות מרסנת יותר.

במקביל, עיכוב בפעולות נוספות עלול ליצור סיכונים אם האינפלציה תישאר עיקשת. לפיכך, ציפיות האינפלציה ולחצי השכר יישארו אינדיקטורים חשובים בעת שקובעי המדיניות יקבעו האם העלאות ריבית נוספות הן הכרחיות.

השווקים עומדים בפני תחזית מדיניות מרסנת יותר

האפשרות להידוק נוסף של 50 נקודות בסיס נושאת השלכות על פני השווקים הפיננסיים העולמיים. ריביות גבוהות יותר בארה”ב עשויות להשפיע על תשואות האג”ח הממשלתיות, על הדולר ועל עלויות האשראי ברמה הבינלאומית, תוך השפעה גם על תמחור מניות ונכסי סיכון אחרים.

במבט קדימה, המשקיעים יעקבו מקרוב אחר נתוני האינפלציה, תנאי שוק העבודה וההתפתחויות בשווקים הפיננסיים בחיפוש אחר ראיות התומכות בתחזית של לוגאן או מאתגרות אותה. רצף הצעדים שהציעה של שתי העלאות נוספות שלאחריהן הפוגה מספק מסגרת ברורה, אך מסלול המדיניות הסופי יהיה תלוי במהירות שבה תגיב האינפלציה ובשאלה האם הכלכלה הרחבה תישאר עמידה תחת תנאים פיננסיים הדוקים יותר.