המסחר בבורסה לני״ע בתל אביב מתאפיין בנטייה קלה לירידות שערים, כאשר מדדי המניות המובילים רושמים נסיגות מתונות בעוד שמגזרים רחבים יותר מצליחים לבלום את הירידות. המשקיעים פועלים במסגרת יום מסחר זהיר המאופיין בהתאמות תמחור בררניות, בעיקר בחברות הגדולות בעלות המשקל הכבד במדדים המקומיים. אף שהמגמה הכללית במדדי הדגל נוטה לטריטוריה שלילית, התנהגותן של מניות השורה השנייה ומניות הבנקים מעידה על ארגון מחדש מחושב ומסודר של התיקים, ולא על בריחה גורפת מסיכון.

ת״א-35 ות״א-125 מובילים את הירידות בלחץ מניות השורה הראשונה

מדד הדגל ת״א-35 מוביל את ירידות השערים עם נסיגה של 0.49% לרמה של 4,110.07 נקודות. רוחב השוק הפנימי במדד שלילי במובהק, כאשר 4 מניות בלבד עולות לעומת 23 מניות יורדות — נתון המלמד כי לחצי המכירה מפוזרים בקרב רוב מניות השורה הראשונה. ריכוז המימושים בחברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר במשק משקף פעולות גידור מוסדיות ומימושי רווחים מתוכננים בהחזקות הליבה.

מדד ת״א-125 הרחב משקף מגמה דומה, ויורד ב-0.41% לרמה של 3,990.44 נקודות. פילוח המניות במדד מחזק את הטון הזהיר בקרב החברות הגדולות והבינוניות, עם 12 מניות עולות מול 31 מניות יורדות. הירידה הרציפה במדד ת״א-125 מדגישה כי מנהלי ההשקעות המוסדיים שומרים על עמדה זהירה במגוון סקטורים, ונמנעים מהזרמת ביקושים אגרסיביים בשלב זה של יום המסחר.

יציבות בשורה השנייה ובבנקים מספקת כרית בלימה לשוק

בניגוד לחולשה הברורה במניות השורה הראשונה, מגזר מניות השורה השנייה מפגין יציבות ראויה לציון. מדד ת״א-90 נסחר כמעט ללא שינוי, עם ירידה שולית של 0.05% לרמה של 3,639.59 נקודות. יחס המניות העולות ליורדות בתוך המדד מאוזן לחלוטין, כאשר 8 מניות עולות מקזזות בדיוק 8 מניות יורדות. יציבות זו מלמדת כי החברות הבינוניות, הרגישות לרוב לשינויים בתוואי הריבית המקומית ובתנאי המשק, זוכות לתמיכה מצד משקיעים מקומיים המזהים בהן הזדמנויות תמחור.

התנהלות מגזר הפיננסים מעניקה אף היא משקל מייצב לשוק: המדד המשולב ת״א-בנקים ו-90 נסחר ביציבות מוחלטת ברמה של 3,837.28 נקודות, ללא שינוי באחוזים. תמונת המסחר בקרב מניות המדד מאוזנת אף היא, עם 10 מניות עולות לעומת 10 מניות יורדות. ביצועים יציבים אלה במניות הבנקים והחברות הרגישות לאשראי מונעים שחיקת שווי עמוקה יותר בשוק המקומי, ומספקים עוגן חיוני לאיזון המסחר.

תמונת המצב במדדים הרחבים ובמניות השווי הנמוך

המדדים הרב-שכבתיים מחדדים את פערי הביצועים ברחבי הבורסה: מדד ת״א-200 נחלש ב-0.18% לרמה של 3,834.15 נקודות, כאשר 15 מניות רושמות עליות מול 36 מניות יורדות — נתון המאשר כי אף שלחצי המכירה אינם אגרסיביים, היורדות עדיין שולטות במדד הרחב. במקביל, מדד ת״א סקטור-באלאנס משיל 0.29% לרמה של 4,557.13 נקודות, עם 10 עולות לעומת 28 יורדות.

מדד ת״א-20, העוקב אחר המניות הסחירות ביותר בשוק, משקף את הלחצים על מניות השורה הראשונה ויורד ב-0.35% לרמה של 3,898.29 נקודות, עם 3 עולות מול 11 יורדות. מנגד, נקודת אור נרשמת במניות השווי הנמוך: מדד ת״א-SME60 עולה קלות ב-0.06% לרמה של 1,232.56 נקודות, עם 3 מניות עולות מול 5 יורדות — עדות לכך שהחברות הקטנות שומרות על רמתן חרף הסנטימנט המאופק במדדים המובילים.

לאן מופנה מבטם של המשקיעים בהמשך המסחר?

שאלת המפתח עבור שחקני השוק בישראל ובעולם היא אם הדשדוש הנוכחי במניות השורה הראשונה מהווה הפוגה קצרה לפני חידוש העליות, או שמא הוא מאותת על מעבר לצמצום חשיפה רוחבי. על המשקיעים לעקוב מקרוב אחר היחס בין מניות עולות ליורדות, כדי לבחון אם היציבות במניות השורה השנייה תחלחל גם למדדי ת״א-35 ות״א-125 — מהלך שיעיד על חזרת ביקושים למניות המובילות. לצד זאת, תנועות במרווחי האג״ח הקונצרניות, בתשואות האג״ח הממשלתיות ובשער החליפין של השקל מול המטבעות הזרים יספקו אינדיקטורים חיוניים להערכת הסנטימנט המוסדי. נתוני מאקרו מרכזיים, ציפיות המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים ודוחות כספיים קרובים של החברות יוסיפו להוות זרזים מכריעים שיכתיבו את כיוון תזרימי ההון בימי המסחר הבאים.