משקיעים מוסדיים ברחבי העולם מגדילים את חשיפתם היחסית למניות הטכנולוגיה, ובמקביל מצמצמים את משקל השקעותיהם בענפים המתמקדים בצרכנים, כך עולה מסקר מנהלי הקרנות של Bank of America שצוטט על ידי The Kobeissi Letter. הממצאים מצביעים על פער הולך וגדל בהעדפות הענפיות, כאשר מגזר הטכנולוגיה מושך את משקל היתר הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2020, בעוד הסנטימנט כלפי מניות הצריכה המחזורית נחלש לרמתו הדובית ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008.

מגזר הטכנולוגיה מוביל בהעדפות מנהלי הקרנות הגלובליים

הסקר, שכלל 161 משתתפים המנהלים נכסים בהיקף של כ-453 מיליארד דולר, מצא כי 37% ממנהלי הקרנות הגלובליים החזיקו במשקל יתר במניות הטכנולוגיה, לעומת 30% בספטמבר. התרשים מציג את הטכנולוגיה כמגזר בעל משקל היתר הגבוה ביותר, לפני התרופות עם 23% והתעשייה עם 22%. הבנקים רשמו משקל יתר נטו של 13%, ואילו מגזר שירותי התקשורת עמד על 11%.

משקל יתר פירושו שמנהלי הקרנות מקצים למגזר מסוים חלק גדול יותר מתיקי ההשקעות שלהם בהשוואה למשקלו במדד הייחוס. לכן, הנתונים משקפים העדפות יחסיות בהרכב התיקים, ולא בהכרח את שיעור המנהלים המצפים שמחירי המניות במגזר יעלו. הגידול בהקצאות לטכנולוגיה מצביע על כך שמשקיעים מוסדיים ממשיכים להעדיף את פוטנציאל הרווחים של המגזר ואת תפקידו בתחומים כמו בינה מלאכותית, מחשוב ענן ותשתיות דיגיטליות. עם זאת, ריכוזיות גבוהה בפוזיציות עלולה גם להגביר את הפגיעות במקרה של אכזבה בתוצאות או של התמתנות בציפיות.

מגזרי הצריכה מתמודדים עם זהירות מוסדית גוברת

מניות הצריכה המחזורית רשמו משקל חסר נטו של 34% — הנתון הדובי ביותר עבור המגזר מאז המשבר הפיננסי של 2008, לפי המקור שסופק. אחריהן דורגו מניות מוצרי הצריכה הבסיסיים, עם משקל חסר נטו של 32%. הניגוד למגזר הטכנולוגיה מדגיש כיצד תיקי השקעות מוסדיים מתאפיינים יותר ויותר בהבדלים בין ענפים, במקום לשקף השקפה אחידה על שוק המניות כולו.

חברות צריכה מחזורית חשופות להוצאות משקי הבית על מוצרים ושירותים שאינם חיוניים, ולכן ביצועיהן רגישים להכנסה הפנויה, לעלויות המימון ולאמון הצרכנים. חברות מוצרי הצריכה הבסיסיים מספקות בדרך כלל מוצרים חיוניים, אך גם מניותיהן עלולות לסבול מלחץ הנובע מחששות בנוגע לתמחורים, מעלויות תשומות ומציפיות לצמיחת הרווחים. הסקר אינו מוכיח שההוצאה הצרכנית כבר נמצאת בהתכווצות; הוא מצביע על כך שמנהלי הקרנות נוקטים גישה זהירה כלפי מגזרים אלה.

ריכוזיות בפוזיציות יוצרת הזדמנויות לצד סיכונים

הפער בין מגזרי הטכנולוגיה והצריכה עשוי להשפיע על ביצועי שוק המניות כאשר תיקי השקעות מוסדיים גדולים מחזיקים בחשיפות דומות. אם רווחי חברות הטכנולוגיה והביקוש למוצריהן יישארו עמידים, משקל היתר במגזר עשוי לתמוך בהמשך העניין מצד המשקיעים. מנגד, תוצאות מאכזבות, שינויים בהוצאות על בינה מלאכותית או הערכה מחודשת של התמחורים עלולים להוביל להיפוך מהיר בפוזיציות צפופות.

הסקר מראה גם שלא כל המגזרים זוכים להעדפה שווה: מגזר התשתיות הציבוריות היה קרוב למשקל ניטרלי, ואילו מגזרי חומרי הגלם, האנרגיה והביטוח רשמו משקל חסר נטו של 1%, 4% ו-10%, בהתאמה. הבדלים אלה ממחישים כיצד מנהלי הקרנות מבטאים העדפות יחסיות בין ענפים, ולא רק מגדילים או מצמצמים את החשיפה למניות באופן גורף.

בהמשך, המשקיעים יעקבו אחר דוחות הרווח של חברות הטכנולוגיה, הוצאות ההון של החברות, נתוני הצריכה ושינויים בפוזיציות של משקיעים מוסדיים. נתוני הסקרים הבאים יסייעו לקבוע אם ההעדפה לטכנולוגיה מתחזקת עוד יותר או מתחילה להתפוגג. עבור משקיעים בישראל ובעולם, הממצאים מספקים תמונת מצב של הסנטימנט המוסדי, אך יש לבחון נתוני פוזיציות לצד התמחורים, הנתונים הפונדמנטליים והתנאים הכלכליים הרחבים, ולא להתייחס אליהם כאל תחזית עצמאית לביצועי השוק בעתיד.