Google מעבירה את Project Suncatcher למסלול

Alphabet מתכוננת להעביר לחלל את אחד הניסויים הלא שגרתיים יותר של Google בתחום תשתיות ה-AI. במסגרת Project Suncatcher, החברה מתכננת לבחון האם יחידות העיבוד Tensor Processing Units, או TPUs, שפיתחה בעצמה יכולות לפעול באופן אמין במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ.

הניסוי הראשוני עדיין רחוק מאוד מלהיות מרכז נתונים מסחרי בחלל. עם זאת, הוא מספק אינדיקציה מוקדמת לאופן שבו Google מתמודדת עם אחד האתגרים המרכזיים של תעשיית ה-AI: כמות החשמל והתשתיות העצומה הנדרשת להפעלת צברי מחשוב שהולכים ונעשים חזקים יותר.

ההדגמה הראשונה של החומרה צפויה להתבצע במסגרת משימת השיתוף Transporter-18 של SpaceX, בשיתוף Planet.

קרינה ותנאי השיגור עומדים במרכז הבדיקות

הלוויין האבטיפוסי יחשוף את טכנולוגיית ה-TPU של Google לתנאים שקשה לשחזר על פני כדור הארץ. הניסוי יבחן כיצד המעבדים מתמודדים עם רעידות במהלך השיגור, קרינה ותנאי טמפרטורה קיצוניים השוררים במסלול לווייני נמוך.

Google מסרה כי הבדיקות המוקדמות שלה במעבדה הניבו תוצאות מעודדות. לפי החברה, שבבי Trillium TPU עמדו בחשיפה לקרינה ברמות הגבוהות מאלה הצפויות במהלך משימה בת חמש שנים, ועברו גם בדיקות המדמות רעידות במהלך השיגור.

התוצאות מספקות בסיס טכני ראשוני, אך הסביבה האמיתית במסלול תהיה מבחן משמעותי יותר לאמינות המערכת.

קירור עשוי להיות אחד המכשולים הגדולים ביותר

ייצור החשמל הוא רק חלק מהאתגר. מעבדי AI מייצרים גם כמויות משמעותיות של חום, ולכן הם יוצרים בעיה הנדסית מורכבת בחלל.

מערכות קירור מסורתיות המבוססות על אוויר אינן יכולות לפעול בוואקום. לכן Google בוחנת טכנולוגיות חלופיות לניהול חום, ובהן צינורות חום ורדיאטורים שנועדו להעביר את החום הרחק מהמעבדים.

היכולת לנהל את החום ביעילות עשויה להפוך לגורם מרכזי בשאלה האם מחשוב AI במסלול יוכל לעבור משלב הניסויים לשימושים רחבים יותר.

אנרגיה סולארית יוצרת חזון שאפתני יותר

הקונספט ארוך הטווח של Google הולך הרבה מעבר לניסוי של לוויין יחיד. Project Suncatcher מציג חזון של צברי לוויינים המופעלים באמצעות אנרגיה סולארית, נושאים TPUs ומתקשרים זה עם זה באמצעות חיבורים אופטיים מהירים.

Google אמרה בעבר כי פאנלים סולאריים בסביבות מסוימות במסלול יכולים להיות פרודוקטיביים עד פי שמונה ממערכות דומות על פני כדור הארץ, תוך הפקת אנרגיה לאורך פרקי זמן ארוכים יותר.

אם ההנחות ההנדסיות הבסיסיות יתבררו כישימות, החלל עשוי לספק בעתיד גישה למקור אנרגיה שקשה לשחזר באופן רציף על פני כדור הארץ. עם זאת, הקונספט עדיין תלוי בפתרון של שורה של אתגרים טכניים וכלכליים לפני שיוכל להפוך לכדאי מסחרית.

הניסוי ב-2027 עשוי להיות אבן דרך נוספת

Google מתכננת גם ניסוי תקשורת בין שני לוויינים ב-2027. מטרת הניסוי היא לקדם את רכיב התקשורת של הקונספט הרחב יותר של Suncatcher.

קישוריות מהירה בין לוויינים תהיה חיונית אם מחשוב מבוזר במסלול צפוי אי פעם לתפקד כרשת תשתית משמעותית.

עם זאת, עבור המשקיעים, המשמעות המיידית נותרת מוגבלת. Project Suncatcher הוא עדיין מאמץ מחקרי-הנדסי ולא פעילות המייצרת הכנסות.

במה המשקיעים עשויים להתמקד בהמשך

אבני הדרך החשובות בטווח הקרוב יהיו ניסוי החומרה במסגרת Transporter-18, ביצועי ה-TPUs של Google בתנאי מסלול ויכולתה של החברה לנהל את החום ללא מערכות קירור קונבנציונליות המבוססות על אוויר.

ניסוי התקשורת ב-2027 יספק אינדיקציה נוספת לשאלה האם הקונספט יכול להתקדם מעבר לבדיקות חומרה נקודתיות.

ניסוי כושל יהיה בעל השלכות מוגבלות על פעילות ה-AI הנוכחית של Alphabet, משום שאסטרטגיית ה-AI המרכזית של החברה אינה תלויה במחשוב במסלול. סדרה מוצלחת של ניסויים, לעומת זאת, עשויה להדגים כי לתשתיות מבוססות חלל יש מקום בדיון ארוך הטווח על האופן שבו העולם מייצר את האנרגיה ומפעיל את מערכות ה-AI שהולכות ונעשות תובעניות יותר.