ההתרחבות המהירה של הבינה המלאכותית ושל מרכזי הנתונים בקנה מידה גדול יוצרת מנוע ביקוש מבני חדש לגז טבעי ולגז טבעי נוזלי (LNG) ברחבי דרום-מזרח אסיה. במקביל למרוץ של מדינות האזור להרחבת התשתיות הדיגיטליות, הן מתמודדות עם אתגר נוסף: הבטחת אספקת חשמל אמינה למתקנים עתירי אנרגיה, בתקופה שבה הפקת הגז המקומית נמצאת בירידה.

מרכזי הנתונים יוצרים מקור חדש לביקוש ל-LNG

צבר מרכזי הנתונים בדרום-מזרח אסיה צפוי ליותר משלש את עצמו, מ-2.8 GW כיום ל-9.4 GW עד 2035, לפי Wood Mackenzie. צריכת החשמל של מרכזי הנתונים צפויה לעלות מ-17 TWh ל-57 TWh באותה תקופה.

הצמיחה הזו משמעותית עבור שוק ה-LNG, משום שמרכזי נתונים המבוססים על AI זקוקים לאספקת חשמל אמינה לאורך כל שעות היממה. טורבינות גז במחזור משולב נחשבות כיום לאחת הטכנולוגיות המעשיות ביותר לאספקת רמת אמינות כזו בהיקפים גדולים. זאת, בעוד שאגירת חשמל באמצעות סוללות בקנה מידה של רשת החשמל עדיין אינה בשלה מסחרית בחלקים נרחבים של האזור.

גם סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) צופה כי השימוש בגז במגזר החשמל בדרום-מזרח אסיה יגדל ביותר מ-60% עד 2050 תחת מדיניות האנרגיה הנוכחית. במקביל, הפקת הגז האזורית נמצאת בירידה, ולכן החשיבות של יבוא LNG הולכת וגדלה.

סינגפור, מלזיה ותאילנד בולטות בשוק

ההשפעה של מגמת ה-AI צפויה להשתנות משמעותית ממדינה למדינה. רשת החשמל של סינגפור מסתמכת כיום על גז טבעי לכ-95% מייצור החשמל. המשמעות היא שהרחבת פעילותם של מרכזי הנתונים יכולה להתבטא באופן ישיר בגידול בביקוש לגז. לנוכח הצפי לירידה או להפסקה של אספקת גז בצינורות ממלזיה ומאינדונזיה בתחילת שנות ה-30, התלות של סינגפור ב-LNG צפויה לגדול.

מלזיה ותאילנד מציעות מקור משמעותי נוסף לצמיחה אפשרית. במלזיה נמצאת כיום בפיתוח קיבולת של כ-3.9 GW במרכזי נתונים, ובמקביל מוקמות תשתיות חדשות לקליטת LNG ולהחזרתו למצב גזי כדי לתמוך בעלייה בביקוש לחשמל. בתאילנד כבר כיום כשני שלישים מייצור החשמל מבוססים על גז. חלקו של ה-LNG באספקת הגז במדינה צפוי לעבור את רף ה-50% עד 2035, ככל שההפקה המקומית ויבוא הגז בצינורות יפחתו.

גם אינדונזיה מסתמנת כשוק מרכזי למרכזי נתונים. באזור Batam נמצאת בצנרת קיבולת של יותר מ-450 MW, והוא הופך לחלק מרכזי מהמסדרון הדיגיטלי והתעשייתי המחבר בין סינגפור, Johor ו-Riau.

ביטחון אספקת החשמל עשוי להפוך למגבלה המרכזית

ההזדמנות בשוק ה-LNG משמעותית, אך התשתיות יקבעו באיזו מהירות הביקוש החדש יוכל להתממש. אמינות רשת החשמל, קיבולת ההולכה, מסופי קליטת LNG ומתקני ייצור חשמל המבוססים על גז יצטרכו להתרחב במקביל להקמת מרכזי הנתונים. במלזיה, מרכזי הנתונים כבר היו אחראים לשיא של 9.3% מצריכת החשמל במדינה באמצע אוגוסט 2026, נתון שממחיש באיזו מהירות ביקוש דיגיטלי מרוכז יכול להשפיע על מערכות החשמל הלאומיות.

מחירי LNG גבוהים יותר עלולים גם להאט את קצב הצמיחה בביקוש או לעודד חלק מהצרכנים לעבור לפחם או לדלקים אחרים. במקביל, מדינות דרום-מזרח אסיה מנסות להפחית פליטות, להרחיב את השימוש באנרגיות מתחדשות ולשמור על ביטחון אנרגטי. סדרי העדיפויות הללו יוצרים דילמות מורכבות עבור קובעי המדיניות.

עבור יצרניות LNG ומפתחות תשתיות אנרגיה, הרחבת תשתיות ה-AI באזור עשויה להפוך לאיתות ביקוש חשוב יותר ויותר בטווח הארוך. קצב הקמת מרכזי הנתונים, הוספת מתקני ייצור חשמל מבוססי גז, פיתוח תשתיות יבוא LNG והמשך הירידה בהפקת הגז המקומית יקבעו את היקף ההזדמנות. אם ההשקעות ב-AI ימשיכו להאיץ, דרום-מזרח אסיה עשויה להפוך במהלך העשור הקרוב לאחד ממוקדי הביקוש השוליים החשובים ביותר ל-LNG בשוק העולמי.