שוק החיסכון הפנסיוני בארה”ב מציג סתירה בולטת: מספר חשבונות ה-401(k) של Fidelity עם יתרה של לפחות מיליון דולר הגיע לשיא, בעוד שהביטחון הכללי של העובדים ביכולתם לממן פרישה נוחה דווקא נשחק. הנתונים האחרונים ממחישים כיצד ביצועים חזקים בשוקי המניות יכולים להגדיל במהירות את יתרות החיסכון הפנסיוני, בעוד שאינפלציה, חובות, עלויות בריאות ואי-הוודאות סביב הביטוח הלאומי ממשיכים להשפיע על תפיסת הביטחון הפיננסי של משקי הבית.

עליות בשוקי המניות דוחפות את החיסכון הפנסיוני לשיאים חדשים

ניתוח החיסכון הפנסיוני של Fidelity לרבעון השני של 2026 מצא 769 אלף חשבונות 401(k) עם יתרה של מיליון דולר ומעלה בסוף יוני, לעומת 654 אלף חשבונות שלושה חודשים קודם לכן. מדובר בעלייה של כ-19% בתוך רבעון אחד. מספר החשבונות היה גבוה גם בכמעט 30% לעומת שנה קודם לכן, לפי דיווחים שהתבססו על נתוני Fidelity.

העלייה התרחשה במקביל לרבעון חזק במיוחד בשוקי המניות בארה”ב. מדד S&P 500 עלה ב-15.2% ברבעון השני, הביצוע הרבעוני החזק ביותר שלו מאז 2020. Fidelity דיווחה כי היתרה הממוצעת בחשבון 401(k) עלתה ב-10.5% במהלך הרבעון לשיא של 155,800 דולר, בעוד שהיתרה הממוצעת בחשבונות IRA עלתה ב-10% ל-144,523 דולר, והיתרה הממוצעת בחשבונות 403(b) עלתה בכמעט 12% ל-145 אלף דולר.

הנתונים ממחישים את השילוב בין הפקדות לאורך זמן לבין חשיפה לשוקי ההון. הם גם מראים מדוע השינויים הרבעוניים בעושר הפנסיוני יכולים להיות משמעותיים בהרבה מהשינויים בשכר או בהכנסות משקי הבית כאשר שוקי המניות חווים עלייה חדה.

רף מיליון הדולר עדיין מייצג מיעוט מהחוסכים

הנתון המרכזי אינו מעיד כי העושר הפנסיוני מחולק באופן רחב בין משקי הבית בארה”ב. ניתוח ה-401(k) של Fidelity כולל 25.8 מיליון משתתפים ב-27,300 תוכניות הפקדה מוגדרת, ולכן 769 אלף החשבונות בעלי יתרה של שבע ספרות מהווים רק חלק קטן מכלל החוסכים.

גם הפרופיל של החוסך שהגיע למעמד של מיליונר באמצעות 401(k) מספק הקשר חשוב. דיווחים המבוססים על נתוני Fidelity לרבעון השני מציבים את הגיל הממוצע בכ-58 שנים, עם כ-25 שנות חיסכון. שיעור ההפקדה האישי הממוצע בקרב חשבונות אלה עמד על כ-17.3%, ועלה לכ-25.8% כאשר נכללות גם הפקדות המעסיק.

במקביל, Fidelity דיווחה כי שיעור החיסכון הכולל ב-401(k) נותר בשיא של 14.4% ברבעון השני, המורכב מהפקדה ממוצעת של 9.6% מצד העובד ו-4.8% מצד המעסיק. יותר מ-81% מהמשתתפים חסכו סכום שהספיק כדי לקבל את מלוא ההפקדה המקבילה מצד המעסיק.

מדוע העלייה בעושר אינה מתורגמת ליותר ביטחון בפרישה

הסתירה הופכת ברורה יותר כאשר יתרות החיסכון נבחנות לצד הלחצים הפיננסיים על משקי הבית. סקר ביטחון הפרישה לשנת 2026 של Employee Benefit Research Institute ו-Greenwald Research מצא כי רק 61% מהעובדים היו בטוחים במידה רבה או מסוימת שיש להם מספיק כסף כדי לחיות בנוחות לאורך תקופת הפרישה. שיעור זה ירד מ-67% שנה קודם לכן והיה הנמוך ביותר מאז 2017.

במקביל, מחקר Planning & Progress Study לשנת 2026 של Northwestern Mutual מצא כי האמריקאים סבורים שכעת יידרשו להם בממוצע 1.46 מיליון דולר כדי לפרוש בנוחות, עלייה של 200 אלף דולר לעומת השנה הקודמת. המחקר מצא גם כי 46% מהנשאלים אינם מצפים להיות מוכנים מבחינה פיננסית לפרישה, בעוד ש-48% העריכו כי קיימת סבירות מסוימת או גבוהה לכך שיחיו מעבר לתקופת הכיסוי של החיסכון שלהם.

הפער בין צבירת נכסים לבין תחושת ביטחון פיננסי חשוב להבנת התמונה. עלייה ביתרת 401(k) אינה בהכרח מעידה כי כוח הקנייה העתידי של משק הבית השתפר באותו שיעור. עלויות הדיור, הבריאות, הביטוח, המסים והמחיה השוטפת יכולות לעלות ללא קשר ישיר לתשואות בשווקים הפיננסיים, בעוד שתכנון הפרישה נדרש להביא בחשבון תקופת משיכות שעשויה להימשך עשרות שנים.

השלב הבא בסיפור החיסכון הפנסיוני בארה”ב יהיה תלוי אפוא ביכולתם של העובדים להמשיך לשמור על שיעורי חיסכון גבוהים אם תשואות המניות יתמתנו. השיא ביתרות Fidelity ממחיש את היתרונות של השתתפות ארוכת טווח בשוקי ההון, אך הירידה המקבילה בביטחון בפרישה מדגישה כי צבירת עושר וביטחון פיננסי אינן בהכרח אותו הדבר. תנודתיות עתידית בשווקים, אינפלציה, מצב התעסוקה, חובות משקי הבית והתחזית לביטוח הלאומי ימשיכו להיות משתנים מרכזיים בקביעת מידת המוכנות של האמריקאים לפרישה.