החקירה המדווחת של ה-SEC בנוגע ל-Situational Awareness, קרן גידור המתמקדת בבינה מלאכותית שכמעט קרסה במהלך גל הירידות במניות הטכנולוגיה ביולי, מחזירה למוקד את הקשר בין מינוף, מימון באמצעות ברוקרים ראשיים וחשיפה מרוכזת לנושא ה-AI. לפי הדיווחים, הרשות ביקשה מידע מבנקים מרכזיים בוול סטריט בנוגע לפעילות המסחר של הקרן ולתקשורת שלה עם המלווים. בכך נוסף ממד רגולטורי לאירוע שכבר המחיש את הסיכונים הטמונים באסטרטגיות ממונפות שצמחו במהירות.

ה-SEC בוחנת את פעילות המסחר והמימון

לפי הדיווחים, דרישות המידע של ה-SEC מתמקדות בעיתוי העסקאות של Situational Awareness ובתקשורת שלה עם הבנקים בנוגע להיקף ההון שנלווה לצורך מימון הפוזיציות. בין המוסדות שזוהו כמקבלי הדרישות נמצאים Goldman Sachs, JPMorgan Chase, Citigroup ו-Bank of America.

הבדיקה נמצאת בשלב מוקדם, וחקירה או דרישת מידע מצד ה-SEC אינן מעידות כשלעצמן על ביצוע עבירה ואינן מבטיחות נקיטת צעדי אכיפה.

העניין הרגולטורי מגיע לאחר שינוי חד במיוחד במצבה של הקרן. Situational Awareness, שהוקמה על ידי חוקר OpenAI לשעבר Leopold Aschenbrenner, צברה חשיפה משמעותית לחברות הקשורות ל-AI ולפי הדיווחים ניהלה בשלב מסוים יותר מ-20 מיליארד דולר תוך שימוש נרחב במינוף. במהלך גל הירידות במניות הטכנולוגיה ביולי נקלעה הקרן לדרישות ביטחונות ונאלצה לממש חלק ניכר מתיק המניות הסחירות שלה. לפי Reuters, כ-67% משווי התיק נמחקו במהלך יולי.

מכירות כפויות ממחישות את סיכון המינוף

האירוע ממחיש כיצד מינוף יכול להפוך תיקון רגיל בשוק המניות לאירוע נזילות חריף בהרבה. כאשר ירידת מחירים מובילה לדרישות ביטחונות, לקרן עשויה להיות גמישות מוגבלת להמתין להתאוששות השווי. כתוצאה מכך היא עלולה להידרש למכור נכסים דווקא כאשר השוק כבר נמצא תחת לחץ.

Situational Awareness מכרה בסופו של דבר את מרבית פוזיציות המניות הציבוריות שלה ל-Citadel, שנכנסה לתמונה במסגרת ארגון החירום של פעילות הקרן.

עבור משקיעים גלובליים, המשמעות חורגת מעבר לקרן בודדת. האירוע ממחיש כיצד פוזיציות מרוכזות במניות תשתיות AI, שבבים וטכנולוגיה עלולות ליצור סיכונים הדדיים כאשר תנאי המימון משתנים במהירות. הפרשה מעלה גם שאלות בנוגע לאופן שבו ברוקרים ראשיים מעריכים בטוחות, מגבלות מינוף, נזילות וריכוזיות בעת מימון אסטרטגיות השקעה הצומחות במהירות.

השלכות על שוק ה-AI ועל המשקיעים בישראל

הבדיקה הרגולטורית אינה מערערת בהכרח על התזה ארוכת הטווח סביב בינה מלאכותית. היא עשויה, עם זאת, לעודד הבחנה ברורה יותר בין היסודות העסקיים של חברות הקשורות ל-AI לבין הפוזיציות הפיננסיות הממונפות שנבנות סביב הסקטור.

עבור משקיעים מוסדיים בישראל ובשווקים אחרים, להבחנה הזו יש חשיבות גוברת. חשיפה לחברות טכנולוגיה אמריקאיות מהווה חלק משמעותי מתיקים בינלאומיים ומקופות פנסיה, ולכן אירועי נזילות בשוק האמריקאי עשויים להשפיע גם על הקצאות הון מקומיות.

הפרשה עשויה גם להוביל למעקב הדוק יותר אחר רמות המינוף בקרנות גידור ובקרב משתתפים נוספים בשוק, במיוחד אם תמחורי מניות הקשורות ל-AI יישארו גבוהים. עלויות מימון גבוהות יותר, שינוי חד בתיאבון לסיכון או תיקון נוסף במניות השבבים עלולים להעצים את התנודתיות גם אם היסודות ארוכי הטווח של תעשיית ה-AI יישארו איתנים.

התחזית: השלב הבא בבדיקת ה-SEC יהיה משמעותי להבנת היקפה. השווקים יעקבו אחר השאלה אם הרשות תסתפק באיסוף מידע או תרחיב את הבדיקה למסחר, דיווחים, מימון וניהול סיכונים. עבור השווקים, הסוגיה המיידית יותר היא אם אירוע Situational Awareness יישאר מקרה נקודתי או יחשוף ריכוזים רחבים יותר של חשיפה ממונפת ל-AI במערכת הפיננסית. המשך צמיחה ברווחי חברות AI ובהשקעות בתשתיות התחום עשוי לתמוך בסקטור, אך מינוף, תנאי נזילות, סיכוני תמחור ופיקוח רגולטורי נותרו גורמי סיכון מרכזיים. עבור מנהלי נכסים בישראל ובעולם, הפרשה מדגישה את הצורך להבחין בין יסודות עסקיים בני-קיימא בתחום ה-AI לבין מבני המימון הפגיעים יותר שנבנים סביבו.