שבוע המסחר בין 17 ל-21 באוגוסט המחיש את הפערים בין השווקים הגלובליים. מניות ארה”ב התאוששו ביום שישי, אך עדיין סיימו את השבוע בירידות, בעוד שמדדי המניות באסיה ובאירופה הציגו ביצועים שונים באופן משמעותי. מדד S&P 500 ירד 1.43%, מדד הנאסד”ק ירד 2.05% ומדד ראסל 2000 ירד 1.65%. העלייה בתשואות האג”ח והלחץ על מניות הטכנולוגיה הכבידו על נכסים הרגישים לצמיחה.

שווקי ארה”ב: התאוששות ביום שישי לא הצליחה לשנות את תמונת השבוע

יום שישי התאפיין בהתאוששות רחבה בשוקי המניות בארה”ב. מדד דאו ג’ונס עלה 0.98%, מדד S&P 500 עלה 0.43%, מדד הנאסד”ק עלה 0.43% ומדד ראסל 2000 עלה 0.85%. עם זאת, התמונה השבועית נותרה שלילית: מדד דאו ג’ונס ירד 0.85%, מדד S&P 500 ירד 1.43%, מדד הנאסד”ק ירד 2.05% ומדד ראסל 2000 ירד 1.65%.

לפי AP, ההתאוששות ביום שישי נתמכה בחלקה בתוצאות רבעוניות טובות מהצפוי של Ross Stores ובנתוני פעילות עסקית חזקים יותר בארה”ב. במקביל, Reuters הצביעה על העלייה בתשואות האג”ח הממשלתיות ארוכות הטווח כגורם מרכזי ללחץ בשווקים. תשואת האג”ח האמריקאית ל-30 שנה הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מאז 2007, התפתחות בעלת משמעות במיוחד עבור תמחור מניות טכנולוגיה וחברות הקשורות לבינה מלאכותית.

התנודתיות והדולר משקפים מעבר לסביבה זהירה יותר

מדד התנודתיות CBOE Volatility Index שיקף את השינויים בתיאבון לסיכון במהלך השבוע. המדד עלה 6.60% ב-17 באוגוסט ו-7.52% ב-20 באוגוסט, לפני שירד 5.50% ב-21 באוגוסט וננעל ברמה של 15.13. התנודות מצביעות על עלייה חוזרת בביקוש להגנה קצרת טווח, כאשר תשואות האג”ח ואי-הוודאות בנוגע למדיניות הכלכלית הכבידו על שוקי המניות. עם זאת, התנודתיות התמתנה במהלך ההתאוששות ביום שישי.

מדד הדולר האמריקאי ננעל ברמה של 98.84. המדד עלה 0.04% ביום שישי, אך ירד 0.80% בחמישה ימי מסחר. הנתונים מצביעים על כך שההתאמה בשווקים במהלך השבוע לא התבטאה במעבר חד ועקבי לנכסים אמריקאיים.

אירופה ואסיה: פערי ביצועים הגדירו את שבוע המסחר

השווקים באירופה הציגו תמונה מעורבת. מדד FTSE 100 עלה 0.64% ביום שישי ו-0.62% בחמישה ימי מסחר, בעוד שמדד MSCI Europe עלה 0.48% ביום שישי ו-0.40% במהלך השבוע. מדד DAX עלה 0.59% ביום שישי, אך ירד 1.15% בחישוב שבועי. מדד CAC 40 עלה 0.37%, אך ירד 1.76% במהלך השבוע.

באסיה הפערים היו חדים יותר. מדד האנג סנג עלה 1.21% ביום שישי ו-3.55% בחמישה ימי מסחר, בעוד שמדד KOSPI עלה 0.88% ביום שישי אך ירד 0.93% במהלך השבוע. מדד שנגחאי המשולב עלה 0.04% ביום שישי אך ירד 0.56% בחמישה ימי מסחר. מנגד, מדד ניקיי 225 ירד 0.30% ביום שישי ו-4.63% במהלך השבוע.

החולשה בשוק המניות בדרום קוריאה בולטת על רקע נתוני היצוא החזקים. היצוא זינק 56% לעומת התקופה המקבילה אשתקד במהלך 20 הימים הראשונים של אוגוסט, בהובלת משלוחי שבבים שהגיעו לשיא. הנתונים מצביעים על כך שהלחץ על המניות נבע בעיקר מתמחור גבוה ומחששות בנוגע לריבית הגלובלית, ולא מהיחלשות במחזור היצוא.

ישראל: ירידה שבועית מתונה ביחס לרוב השווקים הגלובליים

גם הבורסה בתל אביב סיימה את יום שישי בעליות. מדד ת”א-35 עלה 0.39% לרמה של 4,171.90 נקודות, ומדד ת”א-125 עלה 0.77% לרמה של 4,159.11 נקודות. עם זאת, בחישוב של חמישה ימי מסחר ירד מדד ת”א-35 ב-0.73% ומדד ת”א-125 ירד 0.42%.

נתוני המדדים הזמינים אינם מצביעים על סקטור יחיד שהיה הגורם המרכזי לתנועה השבועית. לכן, ייחוס השינוי באופן ספציפי למניות הבנקים, למניות הביטחון או למכירות מצד גופים מוסדיים אינו נתמך בנתונים הקיימים. עם זאת, הביצועים היחסיים מצביעים על כך שמניות ישראל ספגו את הלחץ הגלובלי באופן מתון יותר ממניות הטכנולוגיה בארה”ב, מהשוק היפני ומהשוק הצרפתי.

לקראת השבוע הבא: הריבית ותוצאות החברות חוזרות למרכז הבמה

שבוע המסחר הבא יבחן אם הירידות האחרונות משקפות בעיקר התאמת תמחור או שינוי רחב יותר בתיאבון לסיכון. השווקים יתמקדו בתוצאות Nvidia ב-26 באוגוסט ובהופעת יו”ר הפדרל ריזרב, קווין וורש, בכנס ג’קסון הול. במקביל, נתוני האינפלציה והצמיחה ישפיעו על ציפיות הריבית. Reuters הצביעה על התשואות הגבוהות באג”ח ארוכות הטווח, חולשה במניות השבבים ואי-הוודאות בנוגע לכיוון ה-Fed כגורמים מרכזיים שימשיכו לבחון את מגמת העליות במניות הקשורות לבינה מלאכותית.