רקע

בשנת 1929 החל השפל הגדול, או יותר נכון לומר שיריית הפתיחה נורתה ב-24 באוקטובר 1929, ב”יום חמישי השחור”. מדובר במשבר כלכלי חסר תקדים, משבר שהעולם לא הכיר קודם. הכלכלה הגדולה  בעולם איבדה שליש מהתפוקה התעשייתית, ירידת מחירים חדה ואבטלה של כ-25%. כמו כדור שלג, המצב התדרדר והחריף, המיתון גרר את הכלכלה לתרדמת עמוקה. רבים איבדו את משרתם או חוו הורדה משמעותית בשכר. כמו סופה בים סוער, ב-29 באוקטובר התרחש “יום שלישי השחור” כאשר מכירות שיא של מיליוני מניות וני”ע גרמו לדאו ג’ונס לצנוח בצורה חדה. מאז האנושות מחפשת קווי דמיון בין משבר אחד למשבר אחר. שאלות רבות עולות, האם משבר הקורונה יכול לגרום לתוצאות דומות? האם ממשלות מסביב לעולם צריכות להתערב בצורה אגרסיבית יותר בכלכלה ובשווקים? בואו נדבר על זה.

תכניות הניו דיל המקורית

לאחרונה אני שומע קולות רבים אשר מדברים בגנות הממשלה, מדוע לא עושים מספיק עבור העסקים ועבור הכלכלה? זה מחזיר אותנו כמעט תשעה עשורים לאחור, כאשר ארצות הברית של אמריקה, הקטר הקפיטליסטי עוצרת עצירה פתאומית, האוכלוסייה שרגילה לשגשוג, לצמיחה ולשפע חסר תקדים מתרגלת למציאות חדשה. האוכלוסייה ממתינה לשמוע את דבר הנשיא, נשיא  חדש בשם רוזוולט נכנס לבית הלבן ומקווה לצבוע את המציאות השחורה בצבעים של אופטימיות ותקווה. למול הרצון של הממשל לפעול באגרסיביות כדי לעורר את המשק ולהניע את גלגלי הכלכלה התקועים בבוץ טובעני, מול התוכניות עמדו מתנגדים אשר טענו כי הכלכלה האמריקאית היא כלכלה חופשית, ולכן אין מקום או סיבה לממשלה להתערב בשוק החופשי. בסופו של דבר, הממשלה התערבה, העולם למד לחיות במציאות חדשה, ויש אשר יגידו שהמיתון העולמי היה עוד סיבה אחת מתוך רבות בארגז הסיבות של מלחמת העולם השנייה. התוכנית קידמה מגוון נושאים, תוכניות מסוימות נחלו הצלחה ואחרות שקעו בבוץ הכלכלי.

קורונה, משבר כלכלי בעידן המודרני ודרכי הפעולה

המשבר הכלכלי התפשט כמו מגפה, מדינות כמו בריטניה, צרפת, גרמניה, ספרד ואיטליה חוו חילופי שלטון, חלקם חוו מלחמות אזרחים וחלקם יצעדו במסלול הבטוח לעבר השמדה עצמית.

1) הדבר הראשון שממשל רוזוולט עשה היה קיצוץ במגזר הציבורי, כידוע ממשלת ישראל היום היא הגדולה והמנופחת אי פעם, הממשלה תהיה חייבת לעשות קיצוצים נרחבים בהוצאות הציבוריות כדי להשאיר סכומי כסף ולנתב אותם לכלכלה, המגזר הציבורי לא יוצר צמיחה אלא המגזר הפרטי. לכן, באופן חד וחלק ממשלת ישראל תצטרך להשאיר את האגו בצד, את המחלוקות הפוליטיות ויחד לנתב כספים לכלכלה הישראלית אשר צריכה אותם כמו מים לצמא.

2 ) פרויקטים לאומיים, תעשיות חדשות ממתינות מעבר לפינה להזדמנות לדחוק תעשיות ישנות. למדינת ישראל יש את הכול, הממשלה צריכה להחליט כאן ועכשיו שיוצאים לדרך. יש למדינה אפשרות לצאת בפרויקט לאומי חסר תקדים בתחום האנרגיה המתחדשת, להקים חוות סולאריות, כיום ישראל צורכת רק כ-3% מאנרגיה ירוקה ונקייה, יש לנו את הטכנולוגיה, יש לנו את ההון האנושי ויש לנו את האקלים המושלם. פרויקט כזה יכול לייצר מקומות עבודה רבים ואנחנו נרוויח אוויר נקי יותר לנו ולדורות הבאים.

3) לבנות את ישראל מחדש, בנייה עושה פלאים לכלכלה, המדינה יכול לשדרג תשתיות מצפון לדרום, דבר זה חשוב לעתיד שלנו, לאיכות החיים כמובן, ולמשקיעים זרים שיכולים להתרשם ממדינה בעלת תשתיות מתקדמות. גם תחום זה יכול להניע את גלגלי הכלכלה ולספק משרות רבות בענפים שונים.

4 ) קיצוץ במיסים, במצב הנוכחי וכדי להשאיר עבור כל משפחה יותר כסף יכולה הממשלה לקצץ במיסים. יותר הכנסה, יותר כסף אצלנו שווה בסופו של דבר יותר קניות וצריכה. המדינה יכולה להרוויח יותר גם בשיעור מס נמוך בטווח הארוך. צעד כזה עשוי לעלות את הביטחון של הצרכנים.

5 ) תכנית עסקית 90/10 – במדינת ישראל כ-90% מהעסקים הם קטנים או בינונים, השאר נחשבים לתאגידים גדולים. כיום, העסקים חייבים את המדינה כדי לצלוח את המשבר הקשה, מיד לאחר מכן המדינה תצטרך את העסקים כדי לשלם משכורות, כדי לממן את תקציב החינוך, התרבות, הבריאות, הביטחון , הספורט ועוד.

6 ) שוק ההון, בשונה מהשפל הגדול, במשבר הנוכחי יש סקטור שהצליח להשאיר את הכלכלה בחיים, סקטור הטכנולוגיה. בזכות הטכנולוגיה המשכנו לצרוך כלכלה, המשכנו ללמוד והצלחנו להתגבר על מכשולים רבים בדרך. מדדי המניות חוו ירידה חדה בחודש מרץ השנה אך תיקנו תוך מספר חודשים ואף שברו שיאים. עושה רושם לכל משבר יש את הגוון שלו, את הצלילים שלו ואת האופי המיוחד שלו. משברים ממציאים את עצמם מחדש והכלכלה לומדת להילחם בהם ולהמשיך קדימה.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר