עיקרי הדברים:

• הסנאטור ג’יימס לנקפורד מדגיש את הצורך בפדרל ריזרב עצמאי פוליטית.
• פיטוריה של נגידת הפד ליסה קוק על ידי טראמפ מעלים חששות מהתערבות הבית הלבן.
• הוויכוח מתעצם כאשר גורמים רשמיים מתנגשים בשאלה מי אמור לעצב את מדיניות הכסף.

הוויכוח על עצמאותו של הפדרל ריזרב מתלהט בוושינגטון, כאשר מחוקקים רפובליקנים חלוקים בשאלה האם הבנק המרכזי צריך לפעול בחופשיות מהשפעה פוליטית. בעוד סגן הנשיא ג’יי.די. ואנס טוען כי לנבחרי הציבור צריך להיות תפקיד ישיר בעיצוב מדיניות הכסף, הסנאטור ג’יימס לנקפורד הדגיש בפומבי כי על הפד להישאר עצמאי כדי להבטיח את אמינותו ויציבותו.

לנקפורד מתנגד ללחץ מצד הבית הלבן

בראיון ל-NBC בתוכנית Meet the Press אמר לנקפורד, חבר ועדת הכספים של הסנאט, כי לכל זרוע של הממשל יש תפקיד נפרד בניהול הכלכלה. לדבריו, הפדרל ריזרב אחראי על קביעת שיעורי הריבית, בעוד שהנשיא והקונגרס צריכים להתמקד בכלים פיסקליים כגון מיסים ומכסים. “הפדרל ריזרב במיטבו כשהוא עצמאי,” אמר לנקפורד, והדגיש שעצמאותו ההיסטורית של הבנק המרכזי היא שהבטיחה את אמון השווקי.

דבריו מנוגדים בחדות לעמדתו של סגן הנשיא ואנס, שאמר בשבוע שעבר כי “מגוחך” לטעון שהנשיאים אינם אמורים להשפיע על מדיניות הכסף. ואנס טען שהבית הלבן מצויד טוב יותר לקבל החלטות על שיעורי ריבית, והוסיף דלק למאבק הפוליטי הרחב יותר על כיוונו העתידי של הפד.

פיטורי נגידת הפד ליסה קוק על ידי טראמפ מציתים מאבק משפטי

העימות מגיע ימים ספורים לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פיטר את נגידת הפדרל ריזרב ליסה קוק, האישה השחורה הראשונה ששירתה במועצה. טראמפ האשים את קוק בהונאת משכנתאות — האשמה שהיא מכחישה — ותיאר את הפיטורים כמונעים פוליטית. קוק הגישה מאז ערעור משפטי כדי לחסום את הדחתה, ותומכיה מזהירים כי מדובר בניסיון מכוון לרכז שליטה של הבית הלבן על מוסדות שאמורים לפעול באופן עצמאי.

הפרשה מגיעה לאחר שטראמפ פיטר בעבר את מנהל הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה, ומעמיקה את החששות שממשלו מחליש סוכנויות כלכליות שנועדו לפעול הרחק מהשפעה מפלגתית. מבקרים, בהם חבר הקונגרס הדמוקרטי רו חאנה, השוו את המהלך ללחץ שהפעיל הנשיא ריצ’רד ניקסון על הפד לקראת בחירות 1972 — מהלך שלדעת רבים הוביל לאינפלציה מואצת בשנים שלאחר מכן.

ההשלכות הכלכליות מחריפות את המתחים במדיניות

בלב הוויכוח נמצאת שאלת תפקידו של הפד באיזון בין שליטה באינפלציה לבין עידוד הצמיחה הכלכלית. טראמפ מתח באופן חוזר ביקורת על יו”ר הפד ג’רום פאוול בשל סירובו להפחית את הריבית בצורה אגרסיבית יותר, בטענה ששיעורי הלוואות גבוהים פוגעים בהשקעות וביצירת מקומות עבודה. כלכלנים מזהירים עם זאת, כי פגיעה בעצמאות הפד עלולה להביא לתוצאה הפוכה — לפגוע באמינותו ולהגביר תנודתיות בשווקי האג”ח, בהם אמון המשקיעים נשען במידה רבה על תפיסה של מדיניות כספית ניטרלית.

מורכבות נוספת נובעת ממדיניות הסחר עתירת המכסים של טראמפ, שכבר תרמה ללחצים אינפלציוניים. חאנה טען ביום ראשון כי מכסים אלה מקשים על הפד להפחית ריביות מבלי לעורר אינפלציה נוספת, ובכך מכניסים את מקבלי ההחלטות בתחום המוניטרי ללחץ כפול — בין דרישות פוליטיות למציאות כלכלית.

מה צפוי לפדרל ריזרב?

המאבק הגובר על עצמאותו של הבנק המרכזי מגיע ברגע קריטי. עם אינפלציה שעדיין נותרה גבוהה וצמיחה מאטה, הפד ניצב בפני החלטות קשות בנוגע לשאלה האם להתחיל בהפחתות ריבית בהמשך השנה. כל רמז לכך שהחלטותיו מוכתבות על ידי לחץ פוליטי עלול לפגוע באמינות שנבנתה לאורך עשרות שנים, ולהגביר סיכונים ליציבות הפיננסית הן בארצות הברית והן בעולם.

משקיעים, קובעי מדיניות ושותפים בינלאומיים יעקבו מקרוב בשבועות הקרובים. השאלה האם הפד יצליח לשמור על עצמאותו לנוכח הביקורת הפוליטית הגוברת עשויה לקבוע לא רק את מסלול המדיניות המוניטרית בארה”ב אלא גם את אמון השווקי שתומך במערכת הפיננסית העולמית.