בשנת 2017 הכריז דונלד טראמפ, נשיא ארה”ב שהיה גם איש עסקים שצבר מיליארדים (יותר מפעם אחת), על קיצוץ בתשלום מס החברות. הקיצוץ בתשלום מס החברות נולד מתוך הנחה שלא ברור הבסיס שלה, כי חברות ותאגידים משלמים מס על כל הרווחים שלהם, מה שהוא כמובן לא נכון, בארה”ב או באף מדינה אחרת. בנוסף, נועד הקיצוץ במס החברות לאפשר הפניית הכספים העודפים לפיתוח עסקי וליצירת משרות. היום, ארבע שנים וקורונה אחת מאחורינו, אנחנו יכולים לספר שמעבר להפסד של מיליארדים עבור ממשלת ארה”ב – הקיצוץ במס החברות לא הועיל מאוד בהתבוננות מאקרו, לכלכלה האמריקאית. עכשיו, ממש בתחילת כהונתו של ביידן, מודיעה שרת האוצר האמריקנית ג’נט ילן, כי מס החברות שהופחת יעלה בקרוב בשיעור ניכר וצפוי להכניס לקופת המדינה עוד כ – 3.5 מיליארדי דולרים בשנה.

הפעימה השנייה של תכנית הסיוע של ביידן תמומן בחלקה העיקרי מההגדלה במס החברות

כזכור לכולנו, אושרה זה לא מכבר הפעימה הראשונה של תכנית הסיוע השאפתנית של ביידן, בתג מחיר של כמעט שני טריליוני דולרים, לבתי האב באמריקה, עם “צ’ק לכל אזרח”. הפעימה השנייה המתוכננת של תכנית הסיוע מיועדת בעיקר להשקעה בתשתיות וליצירת משרות ומקומות עבודה למי שאיבדו את עבודתם בשנת הקורונה. הפעימה השנייה של תכנית הסיוע צפויה לעלות עוד כשני טריליוני דולרים ותתפרס על פני עשור שלם. אחד מערוצי המימון של התכנית, כשאמריקה כמו שאר מדינות העולם עם כלכלה מדשדשת וחוב עולמי שתפח, הוא מס החברות.

שינויים צפויים במס חברות בארה”ב – ובכל מדינות ה – 20G

התכנית של ילן להגדלת ההכנסות ממס חברות תנבע בעיקר מהגדלת שיעורי מס החברות הפדרלי שטראמפ הפחית משמעותית בשנת 2017, משיעור של 21% ל – 28%. גם המס שמשלמים תאגידים אמריקאים יעלה ויחושב באופן שונה ביחס להכנסות התאגידים, ומס החברות האפקטיבי שמשלמים תאגידים בארה”ב צפוי לעלות, בממוצע ל – 25%. לשם ההשוואה, מס החברות בישראל עומד על 23% כעת.

ילן לא מסתפקת בשינויים מערכתיים בגובה ובשיטת החישוב של מיסי החברות באמריקה. האוצר האמריקאי יזם ופועל על מנת ליצור חבילה אחידה של תשלומי מס חברות בכל מדינות ה – 20G. זאת, על מנת למנוע “נדידה” של ארגונים בין מדינות בשל שינויי תעריפי מס, ויצירת מקלטי מס במדינות ששיעורי המס בהן מופחתים.

איך זה ישפיע על הכלכלה הישראלית?

אחד ההיבטים החשובים בניהול ארגונים הוא כמובן פעילות אופטימאלית תוך כדי צמצום הוצאות, וחלק מהדרכים להשיג צמצום של הוצאות הוא על ידי פעילות ממדינה בה שיעורי המס הם נמוכים יחסית. כמעט כמו ברווחי ארביטראז’, גם בתחום ניהול החברות אנחנו רואים “נדידה” של ארגונים גדולים לפעילות עסקית ממיקומים יקרים לזולים. כאשר אפשרות זו מתבטלת עבור ארגונים, הפעילות העסקית מתייקרת, והמחירים מתייקרים בדרך כלל. ביחד עם זאת, אנחנו צפויים לראות יציבות גדולה יותר במיקומי ופעילות חברות שונות, כאשר מס החברות יהיה אחיד בין כל מדינות הארגון.

אם עד כה ראינו גם ארגונים ישראלים שהעדיפו את הפעילות העסקית בארה”ב, בשל שפע ההזדמנויות לצד שיעורי המס שהיו נמוכים, לאורך תקופת הכהונה של טראמפ, ביחס לשיעורי המס בישראל – אנחנו צפויים לראות עכשיו ארגונים ש”חוזרים הביתה”. כעת, רשומים בארה”ב יותר מ – 1,200 ארגונים ישראליים שנהנים מתשלומי מס חברות מופחתים ביחס לישראל.

בישראל נהוגה מדיניות של הטבות מס, למשל לארגונים שפועלים מהפריפריה ולארגונים יבואנים. למעשה, מבין רשימת השיעורים של גובה מס חברות המשולם בקרב מדינות ה – OECD, גובה תשלומי המס בישראל עבור חברות הפועלות בפריפריה הוא הנמוך ביותר, ממש בתחתית הרשימה, עם 7.5% מס. כשארה”ב מעלה את מס החברות שלה, ייתכן שישראל (כמו גם מדינות אחרות) תידחף להעלאת שיעורי מס החברות גם כאן, מה שיצייר תמונה מאתגרת יותר עבור מנהלי ארגונים בארץ.

ומה בנוגע לעליות מחירים? ייתכן שמחירי הייבוא של מוצרים מארה”ב ומדינות אחרות בהן יעלה שיעור מס החברות יעלו, אולם לא ניראה כעת כי מדובר בגל של התייקרויות על הרקע הזה. משתנים נוספים כמו מחירי הדלקים, מחירי מוצרי הגלם ומיסי ייבוא משחקים גם הם תפקיד חשוב בקביעת מחירי מוצרים מיובאים וניראה כי אלה שומרים על איזון לעת עתה.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר