בתחילת שנת 2020, העולם נסגר והסתגר. נגיף חדש שאז לא היה מאוד מוכר נפוץ ממחוז וואהן שבסין אל כל המדינה, ואז למדינות נוספות. הוא הגיע בתחילת השנה אל המערב, ועד סוף מרץ של אותה שנה נספרו באיטליה מעל 101,000 חולים ואלפי מתים. העולם נכנס לקיפאון מבוהל, ושוק ההון הגיב בהתאם. הסקטורים שנפגעו באופן הדרמטי ביותר היו בין השאר עסקי החופשות, הטיסות, הבילויים והנופש, ובצעד בלתי נמנע מייד לאחר הסגירות והסגרים – צריכת האנרגיה ירדה פלאים. התקופה היתה תקופת האביב בחצי הצפוני של כדור הארץ, הטמפרטורות גם במדינות הקרות היו בסימן עליה, וצריכת הדלקים – גם של רכבים פרטיים, גם של מערכות השינוע, התובלה והאספקה, וגם של אוניות ומטוסים שעסקו בתיירות או בתובלה – פחתה.

לצד הצריכה הפוחתת של אנרגיה, ירדו הביקושים לחביות של נפט מצד מדינות המערב כלפי יצרניות הנפט הגדולות בעולם, כמו המדינות החברות בארגון אופ”ק וביניהן עיראק, איראן, ערב הסעודית ועוד רבות.

יצרניות נפט שלא הצליחו לעמוד בדרישות האחסון של הנפט המיוצר עם הירידה בביקוש לנפט, הפחיתו את כמויות הייצור, צמצמו את שורות העובדים ויש אפילו כאלה שסגרו לחלוטין את שעריהן. המחיר לחבית נפט שעמד על כ – 61 דולרים בתחילת שנת 2020, הגיע לשפל לא ייאמן של כ – 11 דולרים בסביבות אפריל של אותה השנה, ובסף השנה עמד על כ – 48 דולרים, ירידה של כמעט 30% במחיר.

אבל אז, הנסיבות המשיכו להתגלגל ולהשתנות, כפי שתמיד קורה, העולם למד להתמודד עם נגיף הקורונה, חיסונים הפחיתו משמעותית את כמות הנדבקים והמפתחים תסמינים, וריאציות חדשות של הנגיף הוכחו כמדבקות פחות, והשגרה הראתה סימנים של חזרה, עם הקלות בקבלת תיירים בעולם וניסוח כללים ברורים המאפשרים תיירות בריאה, טיסות זולות במיוחד ומאות מיליוני אזרחים במדינות העולם שבילו חודשים ארוכים בבית, והם רעבים להרפתקה הבאה שלהם. לצד כל אלה, שנת 2021 הביאה עימה חורף קר במיוחד במדינות אירופה וארה”ב, ודרישות האנרגיה לטובת חימום הבתים עלו באופן דרמטי.

המחסור באנרגיה החל להיות מורגש. החברות יצרניות הנפט שצמצמו את כמויות הייצור, לא הצליחו להתאושש במהירות הנדרשת ולספק את כמויות הנפט והאנרגיה שמדינות המערב נדרשו להן. סין הודיעה כי תרכוש אנרגיה, בעיקר נפט או גז נוזלי, בכל מחיר, ועתודות הנפט שנשמרו במחסני המדינות לשעת חירום הצטמצמו. במקביל, עלו מחירי האנרגיה במאות אחוזים והיו משפחות שלא יכלו להרשות לעצמם חימום הבית בחורפים הקרים של אירופה, בהם הטמפרטורה מגיעה בלילות לא אחת אל מתחת לאפס מעלות.

המחירים שהתגלגלו אל הצרכנים

במהלך שנת 2021, עלו מחירי החשמל בבלגיה ב – 306%, בצרפת במעל 280%, ובגרמניה בכמעט 260%. מחירי הגז הנוזלי עלו במעל 500% בבלגיה, בצרפת, בגרמניה, בהולנד, ובמדינות נוספות. מרבית מדינות צפון אירופה חוו עליות מחירים מטאוריות בגז נוזלי ונפט, ובעוד חלק קטן מהמדינות סבסד את העלייה במחירי חומרי הגלם לטובת שמירה על מחירי אנרגיה יציבים לצרכנים – במרבית מדינות העולם חשבונות החימום, החשמל והדלק של בתי האב עלו במאות אחוזים, ובתקופה של אינפלציה גואה – הקשו ללא ספק על משקיע הבית לשמור על יציבות כלכלית לאחר שנתיים לא פשוטות בעקבות נגיף הקורונה.

איך משבר האנרגיה דילג על ישראל?

העליה במחירי האנרגיה לא יקרה רק את מחירי החשמל והדלק, אלא גם את מחירי התובלה, מה שהשפיע על שורה ארוכה מאוד של מוצרים שמגיעים למרכולים ולמסעדות, לחנויות ולרשתות השיווק לאחר תהליך של שינוע והובלה. בישראל, על אף שקשיים בשרשרת האספקה בהחלט הורגשו, משבר האנרגיה עצמו לא השפיע על המשק בשל הייצור העצמי של גז טבעי במספר מאגרים. ישראל אינה יכולה לייצא את הגז הטבעי שהיא מייצרת מפני שגז משונע רק לאחר שעבר תהליך של הנזלה, לאחר מכן הוא מכונה LNG, לישראל אין את הטכנולוגיה הנדרשת להנזלת הגז ועל כן כל הגז המיוצר במדינה מיועד לשימוש עצמי.

מחירי החשמל זולים כיום בישראל פי שישה ביחס למחירים הממוצעים של חשמל לצרכנים באירופה. ככלל, ראינו שכלכלת מדינת ישראל מצליחה להחצין פחות סממני חזרה לשיגרה ויציאה מאיזון, כמו למשל אינפלציה, ביחס למדינות אחרות בעולם, ואנחנו נקווה שהיציבות במשק תישמר, לטובת הצרכנים, היצרנים והמשקיעים בארץ הקודש.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.