בסרטי המדע הבדיוני, גם אלה של לפני עשרים שנה, אנחנו רואים רובוטים דמויי אדם בפסי הייצור ומכונות חכמות שמנהלות תהליכים חכמים ללא מה שאנחנו מכנים “שגיאות אנוש”. יצאנו לבדוק, כמה אנחנו רחוקים מהיום שבו ככה באמת ייראו המפעלים שלנו.

איזו הכשרה נדרשת לאלו תפקידים? כמה ביקוש יש לעובדים חדשים ללא ניסיון? מתי כבר לא משתלם להמשיך להעסיק עובד? התשובות לשאלות כמו אלה מושפעות במידה ניכרת מההתפתחות הטכנולוגית המביאה עמה לא פעם חלופה לעובד בשר ודם בדמות מכונה, משוכללת וחכמה יותר או פחות, הכול בהתאם לדרישות התפקיד. מדובר בתופעה מוכרת: מאז תחילת המהפכה התעשייתית מכונות מחליפות עובדים אנושיים. היצע גדל של מכונות בעלות יכולות מרחיקות לכת פירושו בהכרח שינויים בהרכב כוח העבודה כאשר רובוטים תופסים משרות שבעבר אוישו על ידי עובדים בשר ודם. למעשה, המילה “רובוט” עצמה נגזרת מן המילה הרוסית “רובוטה” שפירושה “עבודה”. לאור הקצב המסחרר של ההתפתחות הטכנולוגית בעידן בו אנו חיים, חוקרים רבים עוסקים בסוגיות הקשורות בעתיד שוק העבודה והאופן בו הוא ישתנה בעקבות היצע של רובוטים המסוגלים למלא תפקידים המאוישים כיום על ידי בני אדם. מעניין לבחון מסקנות ממחקרים כאלה ולהעריך האם אנו עתידים לראות המוני בני אדם הנותרים ללא מקום עבודה? אלו משרות לא יוכלו רובוטים למלא? האם ייתכן רובוט הניחן בבינה מלאכותית אשר ישמש כמנהל עבודה ויהיה אחראי על צוות הכולל גם בני אדם? ועוד.

כל רובוט מחליף בממוצע כ – 3.3 עובדים בני אנוש

מזה כמה עשרות שנים שרובוטים כבר מחליפים עובדים בני אנוש בתפקידים שונים ובמיוחד על רצפת הייצור. כך למשל מלאכות הרכבה ואריזה שבעבר היו נעשות על ידי בני אדם מבוצעות כיום ביעילות רבה פי כמה על ידי רובוטים המסוגלים להספק גבוה בעוד פיתוחם ואחזקתם, בסך הכול, זולים בהרבה מגיוס כוח אדם אנושי, הכשרתו והעסקתו לאורך זמן, והשימוש בו חוסך תשלומים כמו תשלום משכורת, הבטחת תנאים סוציאליים כחוק, הפרשות לפנסיה, מיסוי וכדומה. מחקר שנערך באוניברסיטת MIT בארה”ב בדק ומצא שכל רובוט שנוסף למערך הייצור במפעל גורע, בממוצע כ – 3.3 עובדים בשר ודם. עוד נמצא במחקר שתוספת של רובוט אחד על כל 1000 עובדים בשוק העבודה בארה”ב, אם מבטלים השפעות גורמים נוספים כגון צמיחה או מיתון, מעלה את אחוז האבטלה בכ – 0.2% כאשר ישנם אזורים בארה”ב המושפעים באופן עז יותר מאחרים.

רובוטים כבר אינם מוגבלים לרצפת הייצור

בפרנקפורט פועל מכון המכונה IFR (International Federation of Robotics) האוסף נתונים אודות התרחבות השימוש ברובוטים בשווקים שונים. כשמשווים נתונים כאלה לנתונים מלשכות ממשלתיות כגון לשכות תעסוקה ולשכות מרכזיות לסטטיסטיקה עולה כי נכון להיום כ – 70% מהשימוש ברובוטים הוא במפעלי ייצור ורק 30% בתעשיות כגון פנאי ובידור, חינוך, מסחר קמעונאי ועוד. רובוטים הם אכן מתאימים במיוחד לביצוע מטלות חד גוניות שאינן דורשות הפעלת שיקול דעת אולם ככל שמתפתחים כישורי בינה מלאכותית נראה רובוטים המחליפים בני אדם בתפקידי מתן שירות, הוראה, בעשיית המזון (מטבח רובוטי), בנהיגה של מכוניות, מיניבוסים, משאיות וכדומה בעלי יכולת נהיגה אוטונומית, במכירות ועוד.

רובוטים מחליפים עובדים בקצב גבוה במיוחד במדינות בהן האוכלוסייה מזדקנת

מחקר נוסף שנערך ב – MIT ותוצאותיו פורסמו לא מכבר בחן שילוב רובוטים בכוח העבודה במדינות שונות וגילה, בין היתר, שהגיל של כוח העבודה היה המשתנה בעל הקשר החזק ביותר לקצב החלפת עובדים בני אדם ברובוטים. פירוש הדבר הוא שבמדינות מפותחות בהן האוכלוסייה מזדקנת שבה תוחלת החיים ארוכה והילודה שלילית או קרובה לכך, נצפה קצב גבוה יותר של איוש משרות על ידי רובוטים. על המדינות המשלבות רובוטים בעבודה בקצב המהיר ביותר נמנות דרום קוריאה וגרמניה, שתיהן מדינות בעלות כוח עבודה מזדקן. בין 15 מפעלי הרובוטיקה הגדולים והמתקדמים ביותר בעולם 7 ממוקמים בגרמניה ושבעה ביפן, גם היא מדינה המאופיינת בכוח עבודה מזדקן.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.