רקע

העולם הכלכלי יכול להיות מאד מסובך וקשה להבנה, והוא יכול להיות מאד פשוט ומובן. במהלך שחמט נוסף ומדהים, הממשל בסין חותם על אמנת סחר חדשה, אמנת סחר גדולה ומשמעותית ובעיקר אמנה שמשאירה את המשקיעים בעולם עם שאלות רבות. סין מצליחה לחתום על אחת האמנות החשובות והמשמעותיות ביותר עבור הכלכלה המקומית ועבור מדינות נוספות אשר לוקחות חלק באמנה. האמנה כוללת 15 מדינות משמעותיות, 2.2 מיליארד בני אדם ותוצר כולל של כ-26 טריליון דולר. מי בחוץ בשלב זה? ארצות הברית והודו. במערב סבורים כי האמנה נחתמה כצעד נוסף וכחלק ממלחמת הסחר בין סין לארצות הברית. עכשיו, הנשיא הנבחר ג’ו ביידן צריך לבחור דרך פעולה שונה או דומה לקודמו בתפקיד טראמפ. עכשיו נותר לנו לראות האם מלחמת הסחר תסלים או שזה רק אמצעי להפעלת לחץ פסיכולוגי? ואיך המהלך הכלכלי המשמעותי הזה אמור להשפיע על עולם ההשקעות?

כל סוף הוא התחלה חדשה

כמו ביום חתונה מאושר ב-2012 נכנסו בהרמוניה ובאהבה גדולה מדינות משפיעות ומשמעותיות להסכם שייצר אז את גוש הסחר הגדול בעולם. הפוטנציאל היה גדול ובעל משמעויות כלכליות גדולות, הסכם שכלל 16 מדינות ומטרתו הייתה הורדת מכסים, פעילות ייצוא ופעילות ייבוא גדולות בין מדינות ההסכם ועוד. ב-2019 מודי, ראש ממשלת הודו קיבל החלטה כלכלית ופרש בטענה כי הוא רוצה להגן על המגזר החקלאי, דבר נוסף שייצר דאגה גדולה אצל מקבלי ההחלטות בהודו היה, פחד שהמדינה תוצף בסחורות זולות מסין. לאחר הפרישה של הודו פעל מודי ועודד את המדינות לקיים סחר והשקעות בהודו, לאן הדבר הוביל? מתיחות שיא בין הודו לסין. האם סין פוחדת על מקומה והאם הסינים מבינים שברית בין הודו לארצות הברית יכולה להיות מכשול גדול ומשמעותי בדרך להפוך למעצמת על? כנראה שכן, ולכן סין יוצרת את גוש הסחר הכלכלי הגדול ביותר בעולם.

כותבים את חוקי הכלכלה מחדש

האם מדינות ההסכם הפסידו את הודו או שההפסד הגדול הוא של ההודים? בואו נעשה סדר. הודו הייתה הכלכלה השלישית בגודלה ב-RCEP ולכן מדובר בהפסד גדול עבור המדינות אשר חתומות על האמנה. עבור סין, היציאה של הודו היא דבר נפלא מבחינה כלכלית היות וסין תצליח להשתלב בין המדינות כדי לקדם את הכלכלה שלה ולחסום את הכלכלה ההודית שלא חתומה על הסכם עם שאר המדינות, כמו כן,  15 המדינות אשר חתומות על האמנה נמצאות במצב מאתגר מאד בגלל הקורונה. מדינות אשר זקוקות לסיוע, לשרשרת אספקת מוצרים וחומרי גלם ולהשקעות מבחוץ, סין מזהה את ההזדמנות ולוקחת אותה בחיבוק חם. כיום, המדינות אשר חתומות על אמנת הסחר של RCEP קרובות יותר לסין מאשר לארצות הברית, הסיבה לכך, במהלך כהונתו של ממשל טראמפ מדינות אלה נדחקו הצידה ובגלל הדרישה של הממשל האמריקאי להתנער מהתשתיות הסיניות, מהמערכת הכלכלית והטכנולוגית. עדיין לא ברור האם ג’ו ביידן יסכים לשבת ולדבר עם הסינים בצורה אחרת ולקחת חלק בהסכם כזה או אחר. הסינים רומזים בנוגע להודים, הם תמיד מוזמנים לחזור RCEP בכל עת ובכל זמן. ומה לגבי ארצות הברית?

מה- TPP ל-RCEP מה ההבדל? מה זה משנה לשווקים הגלובלים? ומי המדינות שלוקחות חלק בהסכם?

השותפות הכלכלית האזורית החדשה באסיה יכולה לשנות את כללי המשחק עבור העולם, מדובר בהסכם סחר חופשי באזור אסיה והאוקיאנוס השקט. המדינות אשר חתומות על הסכם זה:
אוסטרליה: אוכלוסייה כ- 25.7 מיליון / תמ”ג כ-1.34 טריליון דולר
בורנאי: אוכלוסייה כ-0.5 מיליון / תמ”ג כ-13.3 מיליארד דולר
קמבודיה: אוכלוסייה כ- 15.3 מיליון / תמ”ג כ-76.7 מיליארד דולר
סין: אוכלוסייה כ- 1.4 מיליארד / תמ”ג כ-24.2 טריליון דולר
אינדונזיה: אוכלוסייה של כ-267.7 מיליון / תמ”ג כ-3.3 טריליון דולר
יפן: אוכלוסייה של כ-125.9 מיליון / תמ”ג כ-5.45 טריליון דולר
לאוס: אוכלוסייה של כ-7.1 מיליון / תמ”ג כ-58.3 מיליארד דולר
מלזיה: אוכלוסייה של כ-32.7 מיליון / תמ”ג כ-900 מיליארד דולר
מיינמר: אוכלוסייה של כ-53.6 מיליון / תמ”ג כ-355 מיליארד דולר
ניו זילנד: אוכלוסייה של כ- 5.09 מיליון / תמ”ג כ- 193.5 מיליארד דולר
פיליפינים: אוכלוסייה של כ-109 מיליון / תמ”ג כ-933 מיליארד דולר
סינגפור: אוכלוסייה של כ- 5.7 מיליון / תמ”ג כ-615.7 מיליארד דולר
דרום קוריאה: אוכלוסייה של כ- 51.7 מיליון / תמ”ג כ-2.2 טריליון דולר
תאילנד: אוכלוסייה של כ-66.5 מיליון / תמ”ג כ-1.3 טריליון דולר
וייטנאם: אוכלוסייה של כ- 96 מיליון / תמ”ג כ-770.2 מיליארד

חשוב לציין, המדינות אשר חותמות על ההסכם RCEP מהוות כשליש מאוכלוסיית העולם, דבר זה הופך את גוש הסחר הזה לגדול ביותר בעולם. מה לגבי הסכם TPP ? כרגע הסכם זה בתוקף לשבעה מתוך אחד עשר המדינות שחתמו. בכהונת טראמפ ארצות הברית פרשה מההסכם בטענה שהיא יכולה להשיג עסקאות טובות יותר והוגנות יותר. מה אומר העתיד? לנשיא הנבחר ג’ו ביידן יש כאב ראש לא קטן, הוא כבר הביע את עמדתו בנושא ואמר הוא פתוח להצטרף בחזרה במידה ויהיו שיפורים ושינוים בחלק מהסעיפים. המדינות שלוקחות חלק כרגע בהסכם הטרנס פאסיפיק צריכות לעשות חישוב מסלול מחדש, במידה והודו תחליט להצטרף להסכם ה-RCEP אפשר לומר שארצות הברית עלולה לחוות האטה כלכלית משמעותית.

 ארצות הברית והודו, מה הלאה?

ברור לכולם שביידן הוא אדם שונה בתפיסות העולם מקודמו בתפקיד, טראמפ. הוא אמר בכל הזדמנות אפשרית שארצות הברית תשקיע תוך מספר שנים סכום עתק של כ-5 טריליון דולר בהשקעות אלטרנטיביות במדינה, בניית תשתיות חדשות ויצירת מקומות עבודה רבים, בניית תשתית אנרגיה ירוקה ומתחדשת כדי לבטל את התלות הגדולה במדינות המספקות את הזהב השחור, השאיפה של ארצות הברית היא לצרוך 100% אנרגיה נקייה עד 2050 ועל פי התוכנית להיות המדינה הראשונה בעולם שכ-100% מהאנרגיה מופקת ממקורות אלטרנטיבית לאנרגיה המסורתית. השקעה בתחומי מדעי החיים, טכנולוגיה וביו טכנולוגיה כדי לפתח תחומים חדשים שקשה מאד להתחרות בהם. מה לגבי הודו? מודי גם יוצא בגל השקעות בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים, התשתיות, התקשרות ועוד. הממשל ההודי כבר הודיע על השקעה של מאות מיליארדי דולרים בחברות טכנולוגיה ובמענקים כדי לעודד משקיעים מערבים להגיע, הממשל ההודי ממשיך לעודד ולהזמין משקיעים מכל העולם להשקיע בהודו, דבר שמצליח להרגיז את הממשל הסיני שמראה בגילוי את הכעס והמתיחות שנוצרה בתקופה האחרונה בין המדינות.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות ואין האמור בו מהווה ייעוץ ו/או המלצה להשקיע בתחום כזה או אחר