הדיון בנוגע למוכנות המשק לשינויים, תחומי קריירה שייצאו ממעגל המבוקשים ובעלי מקצוע שימצאו את עצמם לא רלוונטיים, הוא עתיק כמעט כמו פס הייצור האוטומטי הראשון שהומצא. גם בישראל מוקצים משאבים לבחינת ההתקדמות והעתידנות בשוק העבודה, כמו גם מוכנות העובדים הצעירים לשינויים הצפויים בו. שינויים והתפתחויות רבים הופכים חלק מהמקצועות לא רלוונטיים, ומכשירים חכמים מחליפים את הידיים העובדות בחלק מהעיסוקים. דו”ח שפרסם מבקר המדינה בחודש שעבר (26.12.21) עוסק בשינויים הצפויים בשוק העבודה בעשור הקרוב, המשאבים המוקצים להכשרה והכנה של שוק העובדים לקראת השינויים הצפויים ושיעור העובדים הצפוי למצוא את עצמו נטול תעסוקה. מהדו”ח עולה מציאות עגומה – כמעט מחצית (45%) מכלל המשרות במשק יהפכו לא רלוונטיות, ויוחלפו ככל הנראה על ידי מכונות חכמות.

המשרות הצפויות להתיישן – בעיקר משרות עם עקומת למידה נמוכה

הדו”ח שפורסם כלל התייחסות למספר תחומי עיסוק, שככל הנראה ייעלמו מן העולם בשנים הקרובות. הסקטורים שבהם ניתן למצוא עובדים בתחומים הצפויים להיעלם הם בעיקר בנייה ונדל”ן, תעשייה, תחבורה, שינוע ואחסנה. העובדים המועסקים בחומים אלה הם בדרך כלל ללא הכשרה אקדמאית, אלו תחומי עיסוק שאינם דורשים הכשרה, ידע או ניסיון קודמים וקל מאוד להיכנס לתפקיד ולהבין כיצד יש לבצע את העבודה.

את הדו”ח שפורסם השבוע כאמור, כתב משרד מבקר המדינה בישראל בשיתוף פעולה עם עוד מדינות, ביניהן אגף הביקורת של מדינות האיחוד האירופי, איטליה, פינלנד, בולגריה ועוד. מבין המדינות שהשתתפו בתהליך איסוף הנתונים וההכנה של הדו”ח עולה כי דווקא בישראל, שיעור המועסקים הגבוה ביותר בתחומי עיסוק הצפויים להיעלם בעשור הקרוב. פלחי האוכלוסייה המועסקים בסקטורים אלה הם רבים מקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית.

כל העולם סובל מחוסר בידיים עובדות

מגיפת הקורונה הביאה ממשלות רבות לבחור להעניק תקציבי סיוע, קצבאות נדיבות ועזרה כלכלית, בין השאר למי שאיבדו את עבודתם או שהשכר שלהם נפגע בעקבות הנגיף. ראינו את זה גם בארץ, עם קצבאות סיוע שחלקנו נדרשים להחזיר ממש בימים אלה. בכל העולם, פעלו קצבאות אלה לאחר שמשבר הקורונה הסתיים באופן מנוגד לטובת המשק, כאשר פועלים לא מיומנים בעבודות שאינן דורשות הכשרה ארוכה בחרו לוותר על המשרה, להישאר בבית ולאסוף את קיצבאות הממשלה, בעוד עובדים מיומנים ובעלי קריירה חזרו לעבודה. התוצאה היתה משבר עמוק של פועלים בעולם, בפרט בשרשראות אספקה (עם משבר חריף של מחסור בנהגי תובלה בכל העולם), במפעלי ייצור, בתשתיות וחומרי גלם, בחקלאות ועוד. גם בארץ, מוערך כי מספר המשרות הלא מקצועיות שאינו מאוייש כיום, לאחר נגיף הקורונה, עומד על כמעט 150,000. זהו מספר שיא בישראל למשרות שאינן מאויישות.

הסקטורים שצפויים רק להתרחב

לצד תחומי העיסוק שאינם דורשים התמחות מיוחדת, שם ניראה כי מספר העובדים מצטמצם ולצד זאת המשרות עצמן צפויות להיעלם, עולים מן הדו”ח שני תחומים מרכזיים, בישראל כמו בשאר המדינות שהשתתפו באיסוף הנתונים, שאינם צפויים להצטמצם כלל בשנים הקרובות. אלו הם סקטור המחשוב, הטכנולוגיות והתקשורת; וסקטור החינוך ההדרכה וההוראה.

המסקנה: שילוב הקניית מיומנויות בחינוך

על מנת להפחית את שיעור העובדים שלא יצליחו להדביק את קצב התפתחות השוק בשנים הקרובות, המליצו מבקרי המדינות להטמיע במערכות החינוך רפורמה משמעותית להקניית מיומנויות שיידרשו לאורך המאה ה – 21 מעובדים. חשוב לציין כי שיעור המשרות שיהפוך לא רלוונטי בעשור הקרוב בישראל אינו גבוה ביחס לשיעור המשרות שיהפוך לא רלוונטי במדינות הנוספות שהשתתפו בהכנת הדו”ח, ולצד זאת שיעור העובדים האקדמאים בישראל הוא גבוה יחסית לממוצע שיעור בעלי התואר בשאר המדינות: בישראל שיעור האקדמאים עומד על כ – 50%, בעוד במדינות האיחוד האירופי שיעור האקדמאים עומד על 33% בלבד.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.