נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר ביום רביעי האחרון כי מנהיגי אירופה אשמים במשבר האנרגיה החמור שפוקד את היבשת, כאשר מחירי הדלק והגז המריאו כולם הפנו אצבע מאשימה למוסקבה בטענה כי השלטון הרוסי מונע אספקה סדירה. בינתיים באירופה הטמפרטורה צונחת וחשבונות החשמל של בתי האב הקפואים באירופה מזנקים עד פי חמישה ויותר. מי באמת צודק ומה קרה באירופה שהוביל למשבר אנרגיה חמור כל כך?

ברחבי אירופה, עלו מחירי הנפט והגז בחודשים האחרונים בעד 500% . העלייה מורגשת בכל מקום: מחשבונות החשמל בבתים האירופאים המחוממים היום בעיקר באמצעות חשמל שמופק מגז טבעי, והולכים לעבור כנראה או חורף קר במיוחד או חודשים של חשבונות חשמל מרקיעי שחקים; בפעילות העסקים של ארגונים רבים שצורכים כמויות גדולות של נפט או חשמל ולא יכולות להרשות לעצמן את השינויים במחירי האנרגיה; ובמחירים הסופיים לצרכן של מוצרים רבים במדינות שונות, בין השאר מחירי מוצרי זכוכית וקרמיקה בסין, מחירי הדשנים לחקלאות באירופה ועוד. מה קרה שמחירי האנרגיה זינקו בצורה כזו ולאן המשבר הזה עוד צפוי להתגלגל? ואולי חשוב מהכל: האם המשבר צפוי להכות גם כאן, בארצנו הקטנטונת?

השינויים במחירים שמסבירים חלק מהסיבות למשבר האנרגיה

באפריל אשתקד (2020) נרשם שיא של כל הזמנים במחירי חוזים עתידיים על נפט גולמי: הם נמכרו במחיר שלילי. בשנה מוכת הקורונה נתקלו יצרניות הנפט הגדולות בחוסר משווע של ביקוש: בעולם שבו כל המדינות מבודדות ורמות השימוש בדלקים, החל מרכבים פרטיים וכלה במטוסי נוסעים צנחו. מה עשו יצרניות הנפט? חלקן בחרו לצמצם את היקפי ההיצע ולשמור חלק מהנפט המיוצר לשימוש עתידי, ואלו שיש להן פחות מזל, פשוט סגרו שערים, במידה כזו או אחרת. היקפים נרחבים של פיטורי עובדים וניסיונות להיפטר ממלאי נפט, גם במחירים מגוחכים, הוציאו חלק מחברות הנפט מחוץ למשחק. אבל, המשבר כמו כל משבר שינה צורה, וכעת, בעקבות אותן פעולות שנבעו מייאוש, חברות הנפט והגז לא מסוגלות לעמוד בביקושים שחזרו לעצמם, לצד השימוש המוגבר בנפט וגז אחרי חורף קשה – כשעוד חורף קשה לא פחות בפתחן של מדינות אירופה. מה קרה בפועל? החוזים העתידיים על נפט שנסחרו לפני רק שלושה חודשים במחירים של 67 דולרים לחבית – נסחרים כעת לפי מחירים של כ – 76 דולרים לחבית, ולרגעים פה ושם עברו גם את רף ה – 80 דולרים לחבית, שיא שלא נראה כמותו מאז הקפיצה המטאורית במחירי הנפט, שלא החזיקה זמן רב אגב, בשנת 2008.

רוסיה סוגרת את הברזים

עוד שחקנית בעלת השפעה נרחבת על שוק הנפט והגז הטבעי היא רוסיה, מהספקיות הראשיות של גז נוזלי למדינות אירופה. רוסיה “סגרה את הברז” לא רק מפני שהיא מעוניינת להשאיר יותר גז לשימוש פנימי, אלא גם כאמצעי לחץ על גרמניה להקמת צינור גז חדש שיוביל גז מרוסיה לאירופה. במדינות שונות באירופה, כמו יוון, נורבגיה, שינויי אקלים גרמו לירידה דראסטית בהיקפי האנרגיה המיוצרים ממקורות שאינם מתכלים כמו מים ורוח. בנורבגיה מדווח כי השנה שחלפה הייתה דלה במשקעים והרוחות המגיעות מן הים הצפוני ומפעילות טורבינות שמייצרות אנרגיה, היו גם הן חלשות מן הממוצע. במדינות שונות, ביניהן איטליה וצרפת, נערכים להציע תמיכה בצורת קצבאות, למשפחות דלות אמצעים שלא יוכלו לעמוד בתשלומי חשבונות החשמל המנופחים, ויימנעו מחימום הבית בימים בהם הטמפרטורה בחוץ צפויה להיות נמוכה מהרגיל בעונה.

האם המשבר צפוי להגיע גם לישראל?

על מנת להעביר גז למדינות המשתמשות בו, יש צורך במתקנים המכונים “מתקני הנזלה” שמאפשרים להפוך את מצב הצבירה של הגז לנוזל ולשנע אותו. כמו כן, יש להקים תשתית להעברת הגז, בדרך כלל במערכת של צינורות שהנחתן נמשכת שנים. אם כן, לעזור למדינות אירופה שהולכות לעבור חורף קר במיוחד ניראה שאנחנו לא יכולים, אולם המשבר אינו צפוי להשפיע על ישראל שכפי שכולנו יודעים, מפיקה די גז טבעי על מנת לדאוג לביקוש הפנימי במדינה. כדאי להזכיר, שמאז שאירופה מדווחת על מחסור, ניראה כי יש מי שמעודדים בישראל חיפוש אחר מקורות גז נוספים שיאפשר הגדלה של ההיצע. גז טבעי הוא מקור אנרגיה מזהם ומתכלה, וכדאי על אף המשבר והלחץ שהוא מביא עמו, לזכור את תכניות האיחוד האירופי ושאר מדינות העולם להפחית זיהום ואולי זה הזמן הטוב ביותר להשקיע בייצור חשמל ממקורות שאינן מתכלים.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.