האינפלציה בארה”ב עקפה את התחזיות. רק לפני שלושה שבועות פורסם כי שיעורי האינפלציה שנמדדו עומדים על כ – 7%, והם גבוהים בהרבה מעל התחזיות לאינפלציה של הפד. קצב עליית המחירים המסחרר של השוק האמריקאי גייס את הבנק המרכזי, הוא הפדרל ריזרב, להודיע על שורה של התערבויות מוניטאריות דרמטיות בתוך זמן קצר, בכלל אלה הפסקת ההזרמה של מיליארדים אל השוק דרך רכישת אג”ח קונצרניות והעלאת ריבית, כאשר על פי התחזיות ההעלאה הראשונה המתוכננת תתרחש במרץ ובשיעור של כ – 0.5%, הפד פרסם כי הוא מתכנן עוד שתיים או שלוש העלאות ריבית במהלך שנת 2022 ועוד מספר העלאות ריבית גם בשנת 2023, כל זה על מנת לצמצם את האינפלציה, הוא קצה עליית המחירים השוחק את השווי הריאלי של הכסף.

נתונים חדשים שהתפרסמו על המשק בארה”ב מגלים כי התמונה היא מבלבלת: לצד העלייה הדרמטית בשיעורי האינפלציה, גם מצב התעסוקה בארה”ב משתפר ונתוני האבטלה מצטמצמים, ולצד זאת נתוני השכר מגלים עלייה של 0.7% בשכר הממוצע לשעה במהלך חודש ינואר וכ – 5.7% במהלך 12 החודשים האחרונים. כיצד העלייה בשכר תשפיע על החלטת הפד להעלאת הריבית, ואיך כל אלה ישפיעו על שוק ההון וההשקעות בבורסות האמריקאיות?

לצד אינפלציית המחירים – אינפלציה של שכר

נגיף הקורונה איתגר את השווקים וההתערבות המוניטארית שביצעו הבנקים המרכזיים של מדינות רבות, ביניהן ישראל, ארה”ב ומדינות אירופה, נועדה לשמור על יחס מאוזן בין ביקוש להיצע, על רמת מחירים מאוזנת ועל כמות כסף למניעת צלילת ביקושים ומחירים לאור הבידודים, האבטלה הגואה והסגירה של עסקים לאורך שנת 2020, שנת הקורונה. אבל עם היציאה מן המשבר, הפעילות ההתערבותית של הבנקים פעלה באופן הפוך והזינה את השגשוג הגואה בשווקים, האופייני לתקופה של יציאה ממשבר. או אז, החלו הממשלות להפעיל מדיניות מצמצמת שכללה פחות הזרמת כספים למשק כמו גם העלאת ריבית שהעלתה את מחיר הכסף והפחיתה ביקושים. עד כאן, התנאים המתוארים הם אלה שניתן היה לצפות להם בשוק שיוצא ממשבר ארוך – רק שבארה”ב, לצד עליית המחירים המגיעה עם העלייה בביקושים, אנחנו רואים גם אינפלציה של שכר בשיעורים שלא ניראו כמותם ב – 40 השנים האחרונות – ממש כמו שיעור עליית המחירים.

האינפלציה של השכר פועלת בכיוון ההפוך מזה של עליית המחירים: בעוד עליית המחירים פוגעת ברווחה של משקי הבית במונחים ריאלים – אינפלציה של שכר “מתקנת” פגיעה זו ובעצם מבטלת את הכוחות הטבעיים בשוק שיפחיתו ביקוש ויאזנו את עליות המחירים.

כוחות מנוגדים, שווקים מבולבלים, בורסה עצבנית

נתוני השכר והצמצום באבטלה בשוק האמריקאי פורסמו לאחרונה, וכבר עולים קולות החוזים השפעה של הנתונים החדשים על תכנית הפד להעלות ריבית. ייתכן שהאינפלציה של השכר תביא לשינוי התכניות ההתערבויות של הבנק המרכזי של אמריקה והן מספר העלאות הריבית והן שיעורי העלאת הריבית יצומצמו.

ההשפעות של הבלבול האמריקאי על שוק ההון בישראל

אין ספק שבסביבה מבלבלת בה פועלים כוחות רבים כל כך באינטנסיביות שלא ניראתה כמותה מזה ארבעה עשורים, מביאה משקיעים לפעול בעצבנות ובחשש. למשל, שוק האג”ח הקונצרני והממשלתי בארה”ב משתנה עקב הפחתה משמעותית של כמות הכספים המוזרמת בכל חודש אליו מטעם הפד, מחירי האג”ח ירדו והתשואה עלתה – מה שצפוי להשפיע גם על תשואת האג”ח הישראליים המקומיים, באופן שיפגע באטרקטיביות שלהם. מדד ה –  S&P 500, מהמדדים הבולטים של השוק האמריקאי, מציג תמונה תנודתית כפי שאפשר היה לצפות למצוא: המדד איבד במהלך חודש ינואר, שבדרך כלל מתאפיין בהשקעות אופטימיות על רקע החגים, כמעט 10% ממחירו, ובשבוע הראשון של פברואר כבר עלה בכ – 6%, ואז ירד שוב ב – 2%.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.