רקע

במשבר הנוכחי, העולם למד להתמודד עם מספר בעיות ,המשבר החל כבעיה בריאותית ומיד כמו כדור שלג הגלובליזציה גלגלה אותו לבעיה כלכלית. הסגר, הריחוק החברתי ואורח החיים אשר השתנה מקצה לקצה, כל אלו יצרו שינוי גדול עבור האוכלוסייה, אנחנו לומדים אחרת, אנחנו קונים אחרת, אנחנו צורכים אחרת ואפילו חושבים אחרת. לצערנו, כתוצאה ממשבר עמוק וקשה, אנחנו רואים אחוזי אבטלה גבוהים, מחסור בכסף שגורם לפחות קניות וסביבת ריבית נמוכה. ג’ון מיינרד קיינס כתב את התאוריה הכלכלית שלו בשנת 1935 ובהשפעת השפל הגדול ב-1929. בתאוריה כלכלית מבריקה, ביכולת לראות דרך מספרים ובספרו המדהים ורב המכר, “ההשלכות הכלכליות של השלום” הוא חזה את מלחמת העולם השנייה. בין מקרו כלכלה, למיקרו כלכלה, בשוק קפיטליסטי לשוק קומוניסטי, היכן נמצאת הכלכלה היום? בואו נדבר על זה.

הקורונה ומשבר הצריכה הפרטית

קיינס הבין את היחס המדהים בין ביקושים לצריכה פרטית, משוואה פשוטה וקלה להבנה. ככל שתרוויחו יותר, רמת החיים שלכם תהיה טובה יותר, וכתוצאה מכך, תצרכו יותר. צריכה מניעה את גלגלי הכלכלה, חברות ותאגידים מרווחים יותר כסף ומקומות עבודה חדשים נוספים לשוק. משבר הקורונה יצר מגמה הפוכה, מגמה זהה לכל משבר כלכלי עם כמה תוספות משמעותיות. במשברים כלכלים קודמים אף אחד לא מנע מהציבור ללכת לקנות בקניון, לא ידענו מהו ריחוק חברתי. לכן, תאגידים גדולים בעלי יכולות ומשאבים נפגעו פחות מעסקים קטנים, בזכות מערך שיווק והפצה שסיפק סחורות ללקוחות דרך אתרי האינטרנט השונים. אסור לנו לשכוח, הכלכלה הישראלית בנויה על כ-90% עסקים קטנים ובנונים, הם מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית. לכן, מקבלי ההחלטות צריכים להבין כיצד להחזיק אותם בתקופה זו עם הראש מעל המים, אחרת הכלכלה תשלם מחיר יקר מאד, או יותר נכון כולנו.

ריבית נמוכה כמנוע צמיחה כלכלי והשקעות ציבוריות

בתאוריה הכלכלית טען קיינס כי הממשל צריך ליצור גירעון, להלוות כספים ולהשקיע אותם חזרה במשק. השקעות יוצרות צמיחה מחודשת. כלומר, במידה והממשלה תהדק את החגורות, תקצץ מקומות עבודה, ותחסוך בפרויקטים לאומיים כדי לצמצם הוצאות היא תגרום לתוצאה הפוכה, היא תגביר את המיתון. המדינה צריכה וחייבת להשקיע כספים בפרויקטים שונים כדי להניע את הכלכלה, לשמור על איזון וליצור מקומות עבודה חדשים. עבור מקבלי ההחלטות נושאי הריבית לא רלוונטי, אנחנו נמצאים בסביבת ריבית נמוכה ובמקומות מסוימים ריבית שלילית כבר עשור. לכן, כלי זה כרגע הוא פחות יעיל למשק.  מה האפשרויות שעומדות על הפרק? לא מעט. נכון שהריבית במשק נמוכה מאד, אבל לממשלה עומדים כלים נוספים לקדם את השוק ואת העסקים, הורדת מיסים, דבר שיכול כבר בטווח הקצר להשאיר עודף משמעותי.

פרויקטים לאומיים, זה הזמן

מקבלי ההחלטות במדינה יכולים באמצעות הנפקות אג”ח, לגייס כספים רבים בריבית זולה מאד וזאת בזכות דירוג טוב של מדינת ישראל. כספים אלה צריכים ואף חייבים להיות מושקעים במשק הישראלי, בפרויקטים גדולים ומשמעותיים. יש לנו אקלים נפלא במדינה, יש לנו טכנולוגיה יוצאת מן הכלל, משאבים כלכלים והשקעות גדולות יכולות להביא את מהפכת האנרגיה כאן ועכשיו. המדינה יכול להרוויח מספר פעמים, פעם אחת כאשר נייצר אנרגיה נקייה ולמען עתיד טוב יותר, ופעם שנייה, המדינה יכולה לייצר הרבה מאד תעסוקה בענף חדש, אנרגיה מתחדשת, ופעם שלישית המדינה יכולה לצמצם את התלות בספקיות הנפט הגדולות בעולם. בענף האנרגיה המתחדשת כיום, מועסקים כ-12 מיליון בני אדם, זה לא חלום, הממשל החדש בארצות הברית מדבר על תכנית גדולה ומשמעותית בנושא עם צפי השקעה של טריליוני דולרים. אם הם יכולים, גם אנחנו יכולים ובאופן יחסי לגודל שלנו ולתקציבים שלנו. אנרגיה ירוקה ומתחדשת זה שם קוד או חלום, ישראל יכולה לצאת מחר בבוקר לפרויקט לאומי גדול, כיום במדינה רק 3% מהאנרגיה מופקת באמצעות אנרגיה נקייה. כלומר, יש לנו הרבה מאד לאן להתפתח.

משבר גדול ומשבר קטן

מתודולוגית ההשקעות של קיינס עוקבת במידה רבה אחר תורתו של מרקס, הם הבינו את הבעיה של הקפיטליזם בתופעות משבר ואבטלה. מרקס טען בזמנו שלא ניתן למנוע מצב זה, מדובר על מחזוריות של כלכלה. קיינס לעומתו טען, שלא ניתן למנוע אך בהחלט ניתן לרכך משבר באמצעות התערבות ממשלתית בשווקים. העובדות בשטח מדברות בעד תורתו של קיינס, במשך עשורים רבים דבריו התבררו כנכונות ויעילות מאד. אז אתם שואלים היכן הבעיה? ממשלות רבות לא ידעו מתי נכון להתערב ועד כמה ההתערבות צריכה להיות משמעותית ועמוקה בשוק חופשי. לסיכום, המדינה חייבת לעודד השקעות מבחוץ ובפנים, המדינה חייבת לדאוג להניע את גלגלי הכלכלה גם בתקופות קשות, יכול להיות שהממשלה לא תמנע מיתון גדול אך ללא ספק היא יכולה לרכך אותו ולקצר את זמן המשבר באופן משמעותי.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר.