מהי סטגפלציה? 

ומדוע היא מככבת בכותרות בתקופה זו?

סטגפלציה היא מונח שמופיע לאחרונה בתדירות גבוהה בדיונים כלכליים. בעוד אנו מנווטים בתקופה המאופיינת בעליית אינפלציה ואי-ודאות כלכלית, רבים מאיתנו שומעים על סטגפלציה אך יתכן שלא מבינים לגמרי מה היא כוללת. בעיקרון, סטגפלציה מתארת מצב כלכלי בו צמיחה מדשדשת, אבטלה גבוהה ואינפלציה גבוהה מתרחשים בו-זמנית. שילוב זה מציב אתגר ייחודי בפני קובעי מדיניות וכלכלנים, שכן הכלים הרגילים למאבק באינפלציה עלולים לעתים קרובות להחמיר את האבטלה, ולהיפך. במאמר זה, נעמיק בהבנת מהי סטגפלציה, מדוע היא מככבת בכותרות כעת, ונביט לאחור על ההקשר ההיסטורי כאשר סטגפלציה הפכה לראשונה לדאגה כלכלית משמעותית.

מהי סטגפלציה?

סטגפלציה היא מונח המשלב את המילים “קיפאון” ו”אינפלציה” כדי לתאר מצב כלכלי ייחודי ומאתגר. היא מתרחשת כאשר כלכלה חווה צמיחה מקופאת, אבטלה גבוהה ואינפלציה גבוהה בו-זמנית. שילוב זה הוא בעייתי במיוחד מכיוון שהכלים הרגילים למאבק באינפלציה, כמו העלאת שיעורי ריבית, עלולים להחמיר את האבטלה, ואמצעים להפחתת האבטלה עלולים להגביר את האינפלציה.

מושג הסטגפלציה זכה לבולטות בשנות ה-70, תקופה שהתאפיינה בתהפוכות כלכליות חמורות בחלקים רבים של העולם, במיוחד בארצות הברית ובבריטניה. במהלך תקופה זו, כלכלות התמודדו עם שיעורי אינפלציה עולים בעוד שהצמיחה הכלכלית נותרה איטית ורמות האבטלה היו גבוהות. תיאוריות כלכליות מסורתיות התקשו להסביר תופעה זו מכיוון שבדרך כלל הן הציעו שאינפלציה ואבטלה קשורות באופן הפוך, כפי שמוצג בעקומת פיליפס.

מספר גורמים תרמו לסטגפלציה של שנות ה-70. אחד מהגורמים העיקריים היה משבר הנפט, שבו מחירי הנפט זינקו בשל מתיחויות גיאופוליטיות וקיצוצי ייצור על ידי מדינות מייצאות נפט. העלות המוגברת של הנפט הובילה לעלויות ייצור גבוהות יותר לעסקים, אשר בתורם העבירו עלויות אלה לצרכנים באמצעות מחירים גבוהים יותר. זה יצר מעגל קסמים של עליית מחירים וקיפאון כלכלי.

בנוסף למשבר הנפט, מדיניות כלכלית גרועה גם מילאה תפקיד משמעותי. ממשלות ובנקים מרכזיים לא היו מצוידים כראוי להתמודד עם העלייה הבו-זמנית באינפלציה ובאבטלה. מאמצים לשלוט באינפלציה הובילו לעתים קרובות לאבטלה גבוהה יותר, בעוד שניסיונות לעודד צמיחה כלכלית הובילו לאינפלציה נוספת. דילמת מדיניות זו הותירה את קובעי המדיניות עם מעט אפשרויות יעילות, מה שהחמיר את המצוקה הכלכלית.

סטגפלציה מציבה אתגר ייחודי לקובעי מדיניות מכיוון שהמנופים הכלכליים הרגילים אינם פועלים כמצופה. לדוגמה, העלאת שיעורי ריבית יכולה לעזור בשליטה באינפלציה על ידי הפחתת הוצאות הצרכנים והאטת הכלכלה. עם זאת, בתרחיש של סטגפלציה, גישה זו עלולה להוביל לאבטלה גבוהה עוד יותר, ולהחמיר את הקיפאון הכלכלי. מנגד, הורדת שיעורי ריבית כדי לעודד צמיחה עלולה להזין אינפלציה נוספת, מה שיוצר מעשה איזון קשה.

כיום, סטגפלציה נותרת נושא לדאגה ודיון, במיוחד כאשר הכלכלה העולמית ניצבת בפני אתגרים חדשים. שיעורי האינפלציה העולים, שיבושים בשרשרת האספקה, וההשפעות המתמשכות של מגפת הקורונה הובילו כמה כלכלנים להשוות את המצב לסטגפלציה של שנות ה-70. הבנת טבעה של הסטגפלציה וההקשר ההיסטורי שלה היא קריטית לפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם התנאים הכלכליים הנוכחיים ולהימנעות מחזרה על טעויות העבר

מדוע סטגפלציה נמצאת בכותרות כעת?

סטגפלציה הפכה לאחרונה לנושא חם בדיונים כלכליים. התחייה הזו מונעת על ידי מספר גורמים המהדהדים את התנאים שנראו בשנות ה-70. הבה נצלול לתוך התנאים הכלכליים הנוכחיים, ההשפעה של מגפת הקורונה, ושיבושי שרשרת האספקה המתמשכים והמתחים הגיאופוליטיים שמלבים את החששות הללו.

תנאים כלכליים נוכחיים

כיום, כלכלות רבות ברחבי העולם מתמודדות עם תסמינים דמויי סטיגפלציה. שיעורי האינפלציה עולים בקצב שלא נראה מזה עשורים, בעוד הצמיחה הכלכלית נותרת איטית. שילוב זה מדאיג עבור קובעי מדיניות והציבור כאחד מכיוון שכלים כלכליים מסורתיים להתמודדות עם בעיות אלו לעתים קרובות מתנגשים. למשל, העלאת ריבית כדי לרסן אינפלציה יכולה להאט את הצמיחה הכלכלית עוד יותר, ולהחמיר את האבטלה.

בארה”ב ובאירופה, האינפלציה הונעה על ידי עליית מחירי האנרגיה, עלייה בביקוש הצרכני לאחר המגפה, וצווארי בקבוק משמעותיים בשרשרת האספקה. גורמים אלה דחפו את המחירים למעלה במגזרים שונים, מזון ועד דיור. בינתיים, הצמיחה הכלכלית נפגעה בשל שיבושים בשוק העבודה והתאוששות איטית מהצפוי בענפי מפתח. תערובת זו של אינפלציה גבוהה וצמיחה נמוכה מחייה זיכרונות מעידן הסטגפלציה של שנות ה-70, והופכת אותה לנקודת מוקד בכותרות הכלכליות.

השפעת מגפת הקורונה

למגפת הקורונה היה תפקיד מכריע בנוף הכלכלי הנוכחי. בשיא המגפה, כלכלות גלובליות כמעט הגיעו לעצירה מוחלטת. ממשלות ברחבי העולם יישמו חבילות תמריצים מסיביות כדי לתמוך בעסקים ובפרטים, והזריקו סכומי כסף עצומים לכלכלה. בעוד שאמצעים אלה היו הכרחיים כדי למנוע קריסה כלכלית מוחלטת, הם גם הכינו את הקרקע ללחצים אינפלציוניים.

כאשר הכלכלות החלו להיפתח מחדש, הביקוש זינק, אך שרשראות האספקה לא היו מוכנות להתמודד עם העלייה הפתאומית. מפעלים ורשתות שילוח שצמצמו את פעילותם מצאו כי קשה להגביר את הקצב במהירות. חוסר ההתאמה הזה בין היצע לביקוש הוביל למחירים גבוהים יותר, ותרם משמעותית לסביבה האינפלציונית הנוכחית.

יתר על כן, המגפה שינתה את התנהגות הצרכנים ואת שוקי העבודה. עובדים רבים העריכו מחדש את מטרות הקריירה שלהם, מה שהוביל למחסור בכוח אדם בחלק מהמגזרים. מחסור זה דחף את השכר כלפי מעלה, והוסיף שכבה נוספת של לחץ אינפלציוני. השילוב של ביקוש גבוה, היצע מוגבל, ושכר עולה יצר סערה מושלמת לתנאים סטגפלציוניים.

שיבושים בשרשרת האספקה ומתחים גיאופוליטיים

שיבושים בשרשרת האספקה ממשיכים להיות גורם משמעותי בתרחיש הכלכלי הנוכחי. המגפה חשפה פגיעויות בשרשראות האספקה הגלובליות, ובעיות אלו הוחמרו על ידי מתחים גיאופוליטיים. לדוגמה, סכסוכי סחר בין כלכלות מרכזיות כמו ארה”ב וסין הובילו למכסים והגבלות, מה שמתח עוד יותר את רשתות האספקה.

בנוסף, סכסוכים ואי-יציבות פוליטית באזורים מרכזיים שיבשו את זרימת הסחורות. המלחמה באוקראינה, למשל, השפיעה באופן משמעותי על שווקי האנרגיה העולמיים. סנקציות והפרעות באספקה העלו את מחירי האנרגיה, מה שתרם לאינפלציה הכוללת. גורמים גיאופוליטיים אלה מזכירים את משברי הנפט של שנות ה-70, שהיו גורם משמעותי לסטגפלציה באותה תקופה.

לסיכום, הסטגפלציה חוזרת לכותרות בגלל שילוב מורכב של גורמים. התנאים הכלכליים הנוכחיים, השלכות מגפת הקורונה, ובעיות מתמשכות בשרשרת האספקה ובגיאופוליטיקה תרמו כולם לסביבה שמשקפת את האתגרים של שנות ה-70. בעוד אנו מנווטים בבעיות אלה, הבנת הגורמים והפתרונות האפשריים לסטגפלציה הופכת קריטית למקבלי ההחלטות ולציבור כאחד.

מתי הייתה סטגפלציה בעיה משמעותית?

סטגפלציה הפכה לראשונה לבעיה כלכלית משמעותית במהלך שנות ה-70. תקופה זו התאפיינה בשילוב ייחודי של גורמים שהובילו לצמיחה כלכלית מדשדשת, אינפלציה גבוהה ועלייה באבטלה – סערה מושלמת לסטגפלציה. האירוע הבולט ביותר שהביא לסטגפלציה בתקופה זו היה משברי הנפט.

משברי הנפט של שנות ה-70

משברי הנפט של שנות ה-70 מילאו תפקיד מכריע ביצירת הסטגפלציה. המשבר הראשון התרחש ב-1973 כאשר ארגון המדינות הערביות המייצאות נפט (OAPEC) הכריז על אמברגו נפט. פעולה זו הייתה תגובה לתמיכת ארה”ב בישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים. כתוצאה מכך, מחירי הנפט עלו פי ארבעה, וגרמו להפרעה כלכלית עצומה. עלות האנרגיה זינקה, דבר שהשפיע על עלויות הייצור במגוון תעשיות והוביל למחירים גבוהים יותר עבור מוצרים ושירותים.

משבר הנפט השני התרחש ב-1979, בעקבות המהפכה האיראנית. המהפכה שיבשה את ייצור ויצוא הנפט של איראן, מה שהוביל לזינוק משמעותי נוסף במחירי הנפט. זעזועי נפט אלה יצרו אפקט גלים בכל רחבי הכלכלה העולמית, ותרמו לשיעורי אינפלציה גבוהים בזמן שהצמיחה הכלכלית האטה.

מדיניות כלכלית והשפעתה

במהלך שנות ה-70, המדיניות הכלכלית שהייתה בתוקף תרמה גם היא לתרחיש הסטגפלציה. מדיניות כלכלית קיינסיאנית מסורתית, שהייתה מאומצת באופן נרחב באותה תקופה, התקשתה להתמודד עם העלייה הבו-זמנית באינפלציה ובאבטלה. הכלכלה הקיינסיאנית התמקדה בעיקר בניהול הביקוש כדי לשלוט בתנודות כלכליות. עם זאת, גישה זו הוכחה כבלתי מספקת להתמודדות עם זעזועי ההיצע שנגרמו על ידי משברי הנפט.

ממשלות ובנקים מרכזיים ניסו להילחם באינפלציה על ידי הידוק המדיניות המוניטרית, שכללה העלאת שיעורי הריבית. בעוד שגישה זו נועדה לרסן את האינפלציה, היא גם הובילה להשקעות מופחתות ועלויות אשראי גבוהות יותר, מה שהמשיך לעכב את הצמיחה הכלכלית והגדיל את האבטלה. השילוב של גורמים אלה יצר סביבה מאתגרת עבור קובעי המדיניות, שהתקשו לאזן בין המטרות המתחרות של שליטה באינפלציה וקידום הצמיחה הכלכלית.

הניסיון של הסטגפלציה בשנות ה-70 השפיע באופן מתמשך על החשיבה והמדיניות הכלכלית. זה הוביל להערכה מחודשת של הכלכלה הקיינסיאנית ולהופעתן של תיאוריות כלכליות חדשות, כמו כלכלת צד ההיצע ומוניטריזם, שהדגישו את חשיבות השליטה בהיצע הכסף לניהול האינפלציה. הלקחים שנלמדו מתקופה זו ממשיכים להשפיע על החלטות מדיניות כלכלית כיום, במיוחד כשאנו מנווטים אתגרים דומים בנוף הכלכלי הנוכחי

סיכום

סטגפלציה היא מצב כלכלי מאתגר המשלב צמיחה מדשדשת, אבטלה גבוהה ואינפלציה גבוהה. היא חזרה לכותרות בשל בעיות כלכליות נוכחיות כמו עליית האינפלציה וצמיחה איטית, המזכירות לנו את שנות ה-70. באותה תקופה, הסטגפלציה נבעה ממשברי נפט ומדיניות כלכלית לקויה, וגרמה לטלטלה כלכלית משמעותית. כיום, גורמים דומים, כולל מגפת הקורונה, שיבושים בשרשרת האספקה ומתחים גיאופוליטיים, תורמים לחששות אלה. הבנת ההיסטוריה והגורמים לסטגפלציה מסייעת לנו לנווט בנוף הכלכלי הנוכחי ולפתח מדיניות יעילה להתמודדות עם אתגרים מורכבים אלה.