ת”א 35 מול ת”א 125

מדדים בבורסה הישראלית – רקע

המדדים בבורסה הישראלית (הלא היא ‘הבורסה לניירות ערך בתל אביב’) מוגדרים כמדדי שווי שוק, ממש בדומה למדדי הנאסד”ק וה- S&P 500 האמריקאים. המשמעות היא שככל שערך המניות גבוה יותר, משקלן במדד הוא משמעותי יותר. עם זאת, ב- 2008, בעת המשבר הפיננסי הגדול אשר התחיל בארה”ב, הבורסה הכניסה שינוי מהותי באופן החישוב של משקל המניות: לא רק התחשבות נטו בשווי השוק אלא גם בכמות המניות אשר מצויות בידי הציבור (מה שנקרא ‘כמות הצפה’ או FLOW).  כמו כן, ב- 2010, אומצה מתודולוגיית המדדים של חברת המדדים הידועה FTSE. צעד זה הקל (דרמטית) על אופן הניהול השוטף של מוצרי מדדים (בדגש על קרנות סל) והפחית את עלויות הניהול בהם.

וכעת נעבור אל השוואת המדדים ת”א 35 ו- ת”א 125.

מדד ת”א 35

מדד ‘ת”א 35’ הינו מדד דגל אשר מאגד ועוקב אחר 35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הנסחרות בורסה לניירות ערך בתל אביב.

סקירה היסטורית מהירה

מדד זה הושק בתחילת שנות התשעים (וליתר דיוק ב- 2.1.1992), תחילה תחת השם מדד ‘מעו”ף’ אשר כלל בתוכו 25 מניות בסך הכול. בהמשך שונה שמו למדד ‘ת”א 25’ וב-9 לפברואר 2017 נוספו אליו 10 מניות נוספות ומכאן נובע שמו החדש ‘ת”א 35′”.

הרכב המדד

  • הייטק/טכנולוגיה: 28.20%.
  • פיננסי/בנקים: 25.92%.
  • הייטק/ביומד: 13.81%.
  • ריאלי/נדל”ן ובנייה: 13.77%.
  • ריאלי/תעשייה: 7.94%.
  • ריאלי/מסחר ושירותים: 4.87%.
  • פיננסי/ביטוח:2.79%.
  • ריאלי/השקעה ואחזקות: 1.49%.
  • ריאלי/אנרגיה וחיפושי נפט וגז: 1.21%.

סיכום הרכב מדד: הייטק – 42.01%, ריאלי – 29.28%, פיננסי – 28.71%.

ברמת ביצועים, הוא הציג בשנה החולפת שינוי אחוז שלילי של -11.84% אם כי בשלוש וחמש שנים האחרונות המגמות השליליות הסתכמו ב- 1.19% ו- 1.98% בהתאמה. בשנת 2019, לפני שהגיעה הקורונה, ביצועי המדד היו חיוביים  והסתכמו בעלייה של 14.99%. שנה קודם לכן, ב- 2018, מגמת הביצועים הייתה שלילית עם -3.04% בדומה לשנתיים קודם לכן עם מגמה של -3.79%.

מדד ת”א 125

מדד ‘ת”א 125’ הוא הבנצ’מרק המשמעותי והחשוב ביותר בכלכלה הישראלית, אשר מאגד ועוקב אחר 125 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב (הוא כולל בתוכו את מניות המדדים ‘ת”א 35’ ו – ‘ת”א 90’).

סקירה היסטורית מהירה

מדד זה הושק בסוף שנות התשעים (וליתר דיוק ב- 3.1.1999), תחילה תחת השם מדד ‘ת”א 100’ אשר כלל בתוכו את מניות המדדים ‘ת”א 25 ו – ‘ת”א 75’. ב-9 לפברואר 2017 (במקביל להרחבתו של מדד ‘מעו”ף’ לשעבר) נוספו אליו 25 מניות נוספות ומכאן נובע שמו החדש ‘ת”א 125’.

הרכב המדד

  • הייטק/טכנולוגיה: 26.95%.
  • פיננסי/בנקים: 18.05%.
  • ריאלי/נדל”ן ובנייה: 16.36%.
  • הייטב/ביומד: 11.13%.
  • ריאלי/מסחר ושירותים: 8.16%.
  • ריאלי/תעשיה: 6.99%.
  • ריאלי/אנרגיה וחיפושי נפט וגז: 4.00%.
  • פיננסי/ביטוח: 3.53%.
  • ריאלי/השקעה ואחזקות: 3.39%.
  • פיננסי/שירותים פיננסיים: 1.44%.

סיכום הרכב מדד: ריאלי – 38.90%, הייטק – 38.09%, פיננסי: 23.01%.

ברמת ביצועים, הוא הציג מתחילת השנה שינוי אחוז שלילי של קצת יותר מ- 3.50% אם כי בשלוש וחמש שנים האחרונות, הוא רשם עליות מרשימות של 13.89% ו – 18.29% בהתאמה. בשנת 2019, לפני שהגיעה הקורונה, ביצועי המדד היו חיוביים עם עלייה כוללת של 21.27%, שהם קצת יותר מ- 6% מן העלייה שנרשמה במדד ‘ת”א 35’.

שנה לפני כן, ב- 2018, ביצועי המדד נצבעו באדום עם מגמה שלילית של -2.29% בדומה לשנתיים קודם לכן עם מגמה שלילית של -2.49%. עם זאת, אלו עדיין היו ביצועים טובים מן המגמות באותה תקופה של מדד ‘ת”א 35’ בפערים של 0.75% ו- 1.3% בהתאמה.

שורה תחתונה – מדד ת”א 35 או מדד ת”א 125?

כפי שניתן לראות, הנתונים מדברים בעד עצמם ומטים את הכף לטובתו המובהקת של המדד ‘ת”א 125’. אפשר להסביר זאת דרך השוני בהרכב המדדים:

שימו לב כי השונות המשמעותית ביותר היא בסקטור ההייטק והפיננסים – כאשר משקלם במדד ‘ת”א 35’ הם 42.01% ו- 28.71% בהתאמה לעומת משקלם במדד ‘ת”א 125’ שהם  38.09% ו- 23.01% בהתאמה.

כידוע, שניים מן הסקטורים אשר נפגעו קשות בקורונה – הם סקטור ההייטק והפיננסים. מכאן, כשרואים כי משקלם הסקטורים האלה הוא משמעותי יותר במדד ‘ת”א 35’ (פערים של 4% ו – 5.7% בהתאמה) זה עולה בקנה אחד עם הביצועים הפחות טובים שלו. בנוסף, ניתן להסביר את “ניצחונו” של מדד ‘ת”א 125’ בפיזור הסיכונים השקול יותר בין הסקטור הריאלי להייטק עם משקלים של 38.90% ו – 38.09% בהתאמה.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר


להשוואה, בדיקה וניתוח בין בתי ההשקעות

השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם

    * אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.

    ריכוך בעימות הסחר: ארה”ב וסין מאותתות על פשרה – אך חוסר הוודאות נמשך
    • Articles
    • 8 דק’ קריאה
    • לפני 15 mins

    ריכוך בעימות הסחר: ארה”ב וסין מאותתות על פשרה – אך חוסר הוודאות נמשך ריכוך בעימות הסחר: ארה”ב וסין מאותתות על פשרה – אך חוסר הוודאות נמשך

    ריכוך בעימות הסחר: ארה"ב וסין מאותתות על פשרה – אך חוסר הוודאות נמשך נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נקט בטון מפויס

    • לפני 15 mins
    • 8 דק’ קריאה

    ריכוך בעימות הסחר: ארה"ב וסין מאותתות על פשרה – אך חוסר הוודאות נמשך נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נקט בטון מפויס

    אג״ח בתשואה גבוהה: מדד סיכון המשקיעים
    • ליאור מור
    • 15 דק’ קריאה
    • לפני 3 שעה

    אג״ח בתשואה גבוהה: מדד סיכון המשקיעים אג״ח בתשואה גבוהה: מדד סיכון המשקיעים

    אג״ח בתשואה גבוהה: כיצד מדד סיכון המשקיעים משפיע על הבחירה שלכם הבנת אג"ח בתשואה גבוהה והקשר לסיכון אג"ח בתשואה גבוהה

    • לפני 3 שעה
    • 15 דק’ קריאה

    אג״ח בתשואה גבוהה: כיצד מדד סיכון המשקיעים משפיע על הבחירה שלכם הבנת אג"ח בתשואה גבוהה והקשר לסיכון אג"ח בתשואה גבוהה

    תחזית לנפט ברנט מול WTI
    • ליאור מור
    • 15 דק’ קריאה
    • לפני 4 שעה

    תחזית לנפט ברנט מול WTI תחזית לנפט ברנט מול WTI

    תחזית לנפט ברנט מול WTI: מגמות ומניעים בשוק האנרגיה הבדלים מרכזיים בין נפט ברנט לנפט WTI נפט ברנט ונפט WTI

    • לפני 4 שעה
    • 15 דק’ קריאה

    תחזית לנפט ברנט מול WTI: מגמות ומניעים בשוק האנרגיה הבדלים מרכזיים בין נפט ברנט לנפט WTI נפט ברנט ונפט WTI

    ירידה של 7% לאחר פרסום הדו”ח: כיצד תוצאות חזקות הובילו לתגובה שלילית מצד השוק?
    • רוני מור
    • 5 דק’ קריאה
    • לפני 5 שעה

    ירידה של 7% לאחר פרסום הדו”ח: כיצד תוצאות חזקות הובילו לתגובה שלילית מצד השוק? ירידה של 7% לאחר פרסום הדו”ח: כיצד תוצאות חזקות הובילו לתגובה שלילית מצד השוק?

    תפיסה חיובית בדו"ח – אך לא מספיקה לשוק IBM פרסמה את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2025 עם שורה תחתונה מרשימה:

    • לפני 5 שעה
    • 5 דק’ קריאה

    תפיסה חיובית בדו"ח – אך לא מספיקה לשוק IBM פרסמה את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2025 עם שורה תחתונה מרשימה: