הייצוא רשם עלייה, היבוא נחלש – ומעלה ספקות על מהימנות הנתונים הכלכליים

רקע כללי: כלכלת סין על רקע שיבושי הסחר העולמיים

בצל מגמות גלובליות של האטה, אינפלציה גואה, ומתיחות גיאופוליטית גוברת, כלכלת סין ניצבת בנקודת מבחן. כמעצמה יצרנית מרכזית, סין תלויה בשרשראות אספקה יציבות ובביקושים חיצוניים, אך בשנים האחרונות היא מתמודדת עם לחצים חיצוניים מצד ארה”ב והאיחוד האירופי, כמו גם עם חולשה בביקושים פנימיים. למרות האתגרים הללו, דו”ח נתוני הסחר שפורסם לאחרונה הציג תמונה מפתיעה: עודף מסחרי גבוה מהצפוי ועלייה ביצוא – מהלך שמעלה תהיות בקרב כלכלנים ומשקיעים כאחד.

עודף סחר מפתיע: ביצוע חריג ביחס לציפיות

על פי הדו”ח, עודף הסחר של סין רשם ביצוע טוב מהצפוי, מה שמצביע על פער חיובי בין ייצוא ליבוא. נתון זה, במנותק מהקשרו, עשוי להעיד על עוצמה תעשייתית ויכולת ייצור משוקמת – אך כשמעמיקים בפרטים, עולה תמונה מורכבת יותר. בעוד הייצוא הסיני הצליח לעלות מעבר לתחזיות, היבוא דווקא נחלש – מה שמעיד על האטה כלכלית פנימית, ירידה בהשקעות או בצריכה הפרטית, ואולי אף על ירידה בתיאבון הסיני לצריכת חומרי גלם.

הייצוא עולה: שווקים חדשים ונתונים מפתיעים

הייצוא הסיני הצליח להכות את התחזיות, מה שמפתיע נוכח ההאטה הגלובלית והמתח מול המערב. נתוני העלייה עשויים לשקף גידול ביצוא לסין עצמה (דרך חברות בת), אך סביר יותר שהם נובעים מהרחבת פעילות הסחר עם מדינות שאינן כפופות למערכת הסנקציות של ארה”ב – לרבות מדינות בדרום אסיה, אמריקה הלטינית, רוסיה ואיראן.

היבוא נחלש: אינדיקציה למיתון מקומי?

לעומת נתוני הייצוא, נתוני הייבוא פספסו את התחזיות, והציגו ירידה. משמעות הדבר היא שקצב הביקוש המקומי בסין, הן מצד הצרכנים והן מצד המגזר התעשייתי, נמצא תחת לחץ. ייתכן גם כי התעשייה המקומית מתמודדת עם עודפי מלאים או האטה בתפעול, מה שעלול לשבש את הצמיחה הכלכלית בטווח הקרוב. הנתון הזה עשוי לשקף חולשה סיסטמית שאינה נתפסת כאשר בוחנים רק את עודף הסחר.

הקשרים עם רוסיה ואיראן כתחליף לשווקים מערביים

בעקבות המתיחות המתמשכת עם ארה”ב והאיחוד האירופי, סין מרחיבה את שיתופי הפעולה המסחריים עם מדינות דוגמת רוסיה, איראן ודרום אמריקה. ייתכן כי העלייה בנתוני הייצוא מבוססת על חוזים חדשים עם שותפים שאינם כפופים למערכות הסנקציות או המכסים המערביים. מהלך זה משקף את האסטרטגיה של סין לייצר חסינות כלכלית מפני מערכות הסחר הגלובליות הנשלטות על ידי המערב – מגמה שככל הנראה תתחזק ככל שהקרע בין בייג’ין לוושינגטון יעמיק.

תרומתם של תמריצים ממשלתיים לנתוני הייצוא

הממשלה הסינית מיישמת בשנים האחרונות מגוון צעדים לתמיכה ביצואנים – כולל סובסידיות ישירות, הקלות מס, והקלות רגולטוריות זמניות. צעדים אלו תורמים באופן ישיר ליכולת החברות המקומיות להתמודד עם האטה בביקושים העולמיים. ייתכן שדו”ח הסחר משקף את ההשפעות קצרות-הטווח של אותם תמריצים, מה שמעלה סימני שאלה באשר ליכולת של סין לשמר מגמה זו בטווח הארוך ללא פגיעה בגירעון הממשלתי.

פרשנות: האם המכסים איבדו מהשפעתם או שמדובר במניפולציה נתונית?

הפער בין התחזיות לבין הנתונים בפועל עורר גל ספקנות בשווקים. יש המצביעים על האפשרות כי המכסים והצעדים הפרוטקציוניסטיים המערביים פשוט איבדו מהשפעתם, אך אחרים מציעים פרשנות שונה – לפיה חלק מהנתונים הסיניים אינם מהימנים ואולי אף עוברים “התאמות” לצורכי תדמית פנים-מדינתית. היעדר שקיפות מוחלטת בדו”חות הסיניים מקשה לקבוע את מידת האמינות של המספרים.

מבט קדימה: מבחן האמון הגדול של כלכלת סין

הדו”ח הנוכחי פותח מחדש את הדיון על עוצמתה האמיתית של כלכלת סין מול הכלכלה המערבית. אם הנתונים נכונים – מדובר בהצלחה אסטרטגית של בייג’ין בעידן של ניתוק מהמערב. אם הנתונים מופרזים – הרי שהמצב האמיתי רגיש יותר ממה שנראה לעין. כך או כך, החודשים הקרובים יהוו מבחן אמיתי למידת האמון של השווקים במערכת הסינית – וליכולתה לשרוד ולשגשג בתנאים גלובליים משתנים.