ענף התיירות העולמי מסכם את 2024 עם התאוששות חזקה מהשפעות מגפת הקורונה, לצד שינויים גיאו-פוליטיים וטכנולוגיים מהותיים. הניתוח של מועצת התיירות והנסיעות העולמית (WTTC) שופך אור על מפת המדינות המובילות, התחרות הגלובלית בין כלכלות ותיקות ומתחזקות, והשפעת המגמות הדמוגרפיות והדיגיטליות על תרומתו הכוללת של הענף לכלכלה העולמית.

התאוששות השיא של שוק התיירות האמריקאי

עם תרומה של 2.4 טריליון דולר לתמ”ג (GDP), ארה”ב מובילה את כלכלות התיירות בשנת 2024 בפער עצום. ענף התיירות והנסיעות האמריקאי לא רק השתקם במלואו מהירידה שנרשמה במהלך שנות המגפה, אלא גם הצליח לשבור שיאים חדשים ברמות הביקוש, התעסוקה והכנסות המס. על פי הדו”ח, מגזר התיירות בארה”ב תומך ביותר מ-18 מיליון מקומות עבודה, נתון הממחיש את חשיבותו כעוגן לצמיחה ולתעסוקה מקומית.

היתרון האמריקאי מבוסס בין השאר על פיזור גאוגרפי רחב, תשתיות תחבורה מתקדמות, מיצוב חזק של ערים מרכזיות כמו ניו יורק, לאס וגאס, מיאמי ולוס אנג’לס, והגיוון בין תיירות עסקית, תרבותית, טבעית וטכנולוגית. יחד עם זאת, דו”חות התעשייה מדגישים גם את אתגרי המערכת, ביניהם מחסור בעובדים בענפים מסוימים, יוקר מחיה וקשיים רגולטוריים.

סין: עוקבת מקרוב וצפויה להוביל בעשור הבא

סין ממשיכה לצמצם פערים במהירות עם תרומה של 1.3 טריליון דולר לכלכלת התיירות הלאומית – יותר מכפול מהמקום השלישי. הדינמיקה הכלכלית הסינית נובעת משילוב של שוק פנימי עצום, השקעות בתשתיות תחבורה מתקדמות (רכבות מהירות, שדות תעופה, תחבורה ציבורית בערים), ומעבר הדרגתי למדיניות פתיחות שמקדמת תיירות יוצאת ונכנסת.

על פי תחזיות WTTC, סין עשויה לעקוף את ארה”ב ולהפוך לכלכלה התיירותית הגדולה בעולם בעשור הקרוב, במידה ותמשיך בקצב צמיחה דומה. התחזקות מעמד הביניים, הגדלת ההוצאה הפנימית ופתיחת יעדים חדשים לתיירות פנים וחוץ משמשים מנוע עיקרי למגמה זו. יחד עם זאת, השפעות גיאו-פוליטיות, מגבלות על תיירות בינלאומית והשלכות משברים גלובליים עשויות להשפיע על קצב הצמיחה.

אירופה: מרכזי הכובד עוברים לגרמניה, צרפת ובריטניה

גרמניה בולטת כמובילה באירופה עם תרומה כלכלית של 488 מיליארד דולר – פי 1.6 מהמדינה האירופית השנייה ברשימה, יפן. המודל הגרמני מבוסס על תעשיית כנסים ואירועים, תיירות בריאות, מסלולי טבע ועירוניות מודרנית, תוך שילוב מערכות תחבורה יעילות ושירותים ברמה גבוהה.

בריטניה וצרפת משלימות את השלישייה האירופית המובילה, עם תרומות של 295 ו-265 מיליארד דולר בהתאמה. בריטניה נשענת בעיקר על תיירות עסקית, מוזיאונים, תיאטרון ומסורת היסטורית בלונדון ובערים נוספות, בעוד שצרפת שומרת על מעמדה כיעד התיירותי המבוקש בעולם, בעיקר בזכות פריז, אתרי הטבע, מסלולי יין והיסטוריה.

איטליה וספרד, למרות מסורת עשירה ויעדים תיירותיים פופולריים, ממוקמות מעט מאחור עם תרומה של 231 ו-228 מיליארד דולר בהתאמה. גם מדינות כמו יוון, הולנד, טורקיה ואוסטריה ממשיכות להציג נתונים מרשימים, אך טרם הגיעו לעשירייה המובילה.

אסיה והפסיפיק: יפן והודו מזנקות

יפן בולטת השנה עם תרומה של 297 מיליארד דולר, המשקפת התאוששות מהירה וחדשנות מתמדת בענף – מאירועי ספורט בינלאומיים ועד לתיירות מסורתית ביעדים כמו קיוטו, טוקיו והוקאידו. הודו, שדורגה שמינית, מתקרבת בצעדי ענק עם תרומה של 232 מיליארד דולר. ההתרחבות המהירה בתשתיות, הגידול במעמד הביניים והעלייה בתיירות הדתית והתיירות הרפואית מציבים את הודו ככוח עולה במפת התיירות הגלובלית.

מקסיקו: מובילה את יבשת אמריקה הלטינית

מקסיקו ממשיכה להיות עוגן התיירות המרכזי ביבשת אמריקה הלטינית עם תרומה של 262 מיליארד דולר, הודות לשילוב בין חופים טרופיים, אתרים היסטוריים, גסטרונומיה ייחודית ומדיניות ויזות גמישה. הגידול בתיירות מארה”ב וקנדה, לצד פיתוח יעדים חדשים ביוקטן, פוארטו וולרטה ואזורים נוספים, מעניקים למקסיקו יתרון מובהק על פני שאר מדינות האזור.

התחרות הגלובלית והאתגרים לעשור הבא

התחרות בין המדינות מבוססת על יותר מהיקף כלכלי – איכות השירותים, מדיניות ויזות, השקעות בטכנולוגיה, ביטחון אישי ובריאותי, ואקלים פוליטי ורגולטורי הם שיקולים מרכזיים. לדוגמה, מדינות שחוו תהליך דיגיטציה מואץ בשירותי תיירות (הזמנות אונליין, אפליקציות תיירות, תשלום דיגיטלי) הציגו חוסן גבוה יותר בתקופת הקורונה והצליחו לחזור לרמות ביקוש מהירות יותר.

מנגד, הסיכונים בענף התיירות אינם מבוטלים: איומים ביטחוניים, מחסור בעובדים, שיבושים לוגיסטיים, משבר אקלים, ותחרות גוברת מצד יעדים פחות מסורתיים (מדינות אפריקה, מזרח אירופה, אסיה המרכזית) מחייבים מדיניות גמישה וחדשנית.