ירידות חדות ועליות מהירות בשוק המניות: האם זה סימן להתאוששות?

מה קרה למדד S&P 500 בחודשים האחרונים ומה המשמעות?

בשבועות האחרונים, שוק המניות האמריקאי הפגין תנודתיות יוצאת דופן, כאשר מדד S&P 500, המייצג את הבריאות הכלכלית של החברות הגדולות בארה”ב, חווה ירידה חדה ובעקבותיה עלייה מהירה. תנועה זו, מעבר לכך שהיא משפיעה ישירות על תיקי ההשקעות שלנו, מעלה שאלות חשובות לגבי המשך דרכו של השוק. האם מדובר בתיקון זמני לפני המשך מגמת עלייה, או שמא זוהי תחילתה של תקופה מאתגרת יותר? הניתוח ההיסטורי וההבנה של הכוחות המניעים את השוק כיום, הם קריטיים להערכת הסיכונים וההזדמנויות העומדות בפנינו. לכן, חשוב לבחון לעומק את האירועים האחרונים ולנסות להבין את המשמעויות האפשריות שלהם לעתיד.

כיצד התבטאה הירידה החדה והעלייה המהירה במדד S&P 500?

כדי להבין את גודל השינוי, חשוב להתמקד במספרים. בין ה-19 בפברואר ל-18 באפריל 2025, מדד S&P 500 איבד 18.9% מערכו. ירידה זו, שהתרחשה בפחות מחודשיים, הייתה מהירה ועוצמתית, והדגישה את הפגיעות של השוק לתנודות פתאומיות. במיוחד, שלושת השבועות האחרונים של תקופה זו, בין ה-19 במרץ ל-8 באפריל, היו קריטיים, כאשר המדד איבד 12.2% נוספים. המשמעות היא שחלק ניכר מהירידה התרחש בפרק זמן קצר מאוד, מה שהגביר את הלחץ על המשקיעים.

אולם, לאחר השפל שנרשם ב-8 באפריל, ראינו תפנית מפתיעה. נכון ל-4 במאי, המדד עלה ב-14.22% מהנקודה הנמוכה ביותר. עלייה זו, שהתרחשה בפחות מחודש, מצביעה על יכולת התאוששות משמעותית של השוק. חשוב לציין, שמהירות העלייה הייתה כמעט זהה למהירות הירידה, מה שמדגיש את האופי הדינמי והלא צפוי של שוק המניות. התנודתיות הזו מחייבת אותנו לנקוט משנה זהירות ולבחון את האסטרטגיות שלנו בהתאם.

האם מהלך שוק כזה מוכר מהעבר?

כאשר אנו מנסים להבין את המשמעות של תנודות השוק האחרונות, חשוב לבחון האם מדובר בתופעה חדשה או בדפוס מוכר. למעשה, ניתוח נתונים היסטוריים מגלה כי היו מקרים דומים בעבר. מאז 1950, תועדו כ-20 מקרים בהם נרשמה ירידה של 10% או יותר בתוך חודש מסחר אחד (21 ימי מסחר), ומיד לאחר מכן, עלייה של לפחות 10% במהלך החודש העוקב. במילים אחרות, ראינו בעבר תבנית של “ירידה חדה – עלייה חדה” המתרחשת בפרק זמן קצר, ללא שינוי מהותי בתמונת המאקרו-כלכלה.

מה שמדהים הוא, שהמקרה הנוכחי מתאים מאוד לדפוס היסטורי זה. ראינו ירידה חודשית משמעותית, שהגיעה לשיאה ב-4 באפריל, ובעקבותיה, עלייה של 10% בתוך שלושה שבועות בלבד, כבר ב-24 באפריל. ההתאמה הזו מעוררת שאלות לגבי האופן שבו השוק מתנהג במצבים מסוימים, וייתכן שהיא יכולה לספק לנו רמזים לגבי העתיד. עם זאת, חשוב לזכור כי ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה באופן מדויק, ולכן עלינו להישאר זהירים ולבחון את כל הגורמים הרלוונטיים. ניתוח מעמיק של המקרים ההיסטוריים יכול לסייע לנו לגבש אסטרטגיית השקעה מושכלת יותר.

מה קרה לשוק שנה לאחר מכן במקרים היסטוריים דומים?

אחד הדברים החשובים ביותר שאנו יכולים לעשות הוא לבחון את התוצאות של מקרים דומים בעבר. ניתוח של 20 המקרים ההיסטוריים שבהם נרשמה תבנית של “ירידה חדה – עלייה חדה” מעלה תוצאה מעודדת: ב-18 מתוך 20 מקרים, השוק היה גבוה יותר שנה לאחר מכן. העלייה הממוצעת באותם מקרים עמדה על כ-21.7%. נתון זה מצביע על פוטנציאל משמעותי להתאוששות ולצמיחה בשנה שלאחר מכן.

עם זאת, חשוב לציין שלא כל המקרים הסתיימו בעלייה. בשני מקרים לא נרשמה עלייה, ואחד מהם התרחש בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר, אירוע בעל אופי חוץ-כלכלי מובהק שהשפיע באופן דרמטי על שוקי ההון ברחבי העולם. אירוע זה מדגיש את החשיבות של התחשבות בגורמים חיצוניים ובלתי צפויים שיכולים להשפיע על השוק.

בנוסף, חשוב להיות מודעים לכך שגם במקרים בהם נרשמה עלייה בסופו של דבר, הדרך לשם לא תמיד הייתה חלקה. ב-8 מתוך 20 המקרים, המדדים חוו ירידות חדות נוספות, של למעלה מ-10%, במהלך השנה שאחריהן – לרוב ברבעון העוקב. המשמעות היא שגם אם המגמה הכללית הייתה חיובית, היו לא מעט מהמורות בדרך. לכן, עלינו להיות מוכנים לתנודתיות ולהתאים את האסטרטגיות שלנו בהתאם. כדי להבין את התמונה המלאה, חשוב לבחון את ההקשר המאקרו-כלכלי ולנתח את הגורמים השונים המשפיעים על השוק. תוכלו לקרוא עוד על מה קרה לשוק שנה לאחר מכן במקרים היסטוריים דומים?

האם מדובר בשוק שורי או בראלי זמני?

לאחר שבחנו את הנתונים ההיסטוריים, עולה השאלה האם אנו עדים לתחילתו של שוק שורי חדש, או שמא מדובר בראלי זמני בלבד, בתוך מגמת ירידה ארוכת טווח. הדעות בקרב המשקיעים חלוקות, וישנם טיעונים משכנעים לשני הצדדים.

מחנה המשקיעים האופטימי, המכונה גם “המחנה השורי”, סבור כי תבנית כזו – של תיקון חד ולאחריו ראלי – מצביעה על נקודת מפנה בשוק. הם מציינים כי ב-13 מתוך 20 המקרים ההיסטוריים נרשמו גם עליות של 20% ויותר בשנה שלאחר התיקון, מה שמעיד על פוטנציאל לצמיחה חזקה. לטענתם, כאשר המגזר הטכנולוגי או הצרכני מובילים את המהלך, זהו סימן חיובי במיוחד. הם מאמינים שהשוק נמצא בתחילתו של מחזור חדש, וכי ישנן הזדמנויות רבות להרוויח.

מנגד, נמצא “מחנה הזהירים”, המכונה גם “המחנה הדובי”, שמזכיר כי תיקונים חדים בשוק – בעיקר כאשר הם מלווים באירועים גאופוליטיים, עליית ריבית או מתיחות סחר – אינם בהכרח סוף הדרך לתנודתיות. להיפך, לעיתים קרובות מהלך עליות מהיר הוא דווקא ראלי זמני בתוך שוק דובי ארוך טווח. לכן, לשיטתם, יש להיזהר מפרשנות אופטימית מדי על סמך דפוס היסטורי בלבד. הם טוענים שהשוק עדיין פגיע לזעזועים חיצוניים, וכי הכלכלה העולמית נמצאת במצב של חוסר וודאות.

ההבדל בין שתי הגישות טמון בתפיסת הסיכונים וההזדמנויות. השוורים רואים את הראלי כאישור למגמת עלייה, בעוד שהדובים רואים בו הזדמנות למכור לפני המשך הירידות. בסופו של דבר, ההחלטה אם להיות שוריים או דובים תלויה בסובלנות הסיכון האישית של כל משקיע, ובאופק ההשקעה שלו. עם זאת, חשוב להכיר את שתי נקודות המבט ולגבש אסטרטגיה מושכלת בהתאם.

מה החשיבות של ההקשר המאקרו-כלכלי?

מעבר לסטטיסטיקה ההיסטורית ולדעות השונות בשוק, חשוב לזכור שהשוק אינו פועל בריק. המהלך האחרון התרחש על רקע מתיחות גוברת בזירה הגלובלית, סימני האטה בצמיחה הכלכלית, לחצים אינפלציוניים בארה”ב ומדיניות ריבית הדוקה מצד הפדרל ריזרב. לכל אלה עשויה להיות השפעה מכרעת על כיוון השוק בחודשים הקרובים.

המתיחות הגוברת בזירה הגלובלית, בין אם מדובר בסכסוכים גיאופוליטיים, מלחמות סחר או משברים הומניטריים, יוצרת חוסר וודאות ועלולה להשפיע על שוקי ההון. אירועים אלה יכולים להוביל לירידות חדות במחירי המניות, כפי שראינו בעבר. לכן, עלינו לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בזירה הבינלאומית ולהעריך את הסיכונים הפוטנציאליים.

בנוסף, סימני ההאטה בצמיחה הכלכלית מעוררים חששות לגבי עתיד החברות הציבוריות. כאשר הכלכלה צומחת בקצב איטי יותר, החברות מתקשות להגדיל את הכנסותיהן ואת רווחיהן, מה שעלול להוביל לירידה במחירי המניות שלהן. לכן, עלינו לעקוב אחר מדדי הצמיחה הכלכלית ולבחון את התחזיות של האנליסטים הכלכליים.

הלחצים האינפלציוניים בארה”ב מהווים אתגר נוסף. כאשר האינפלציה עולה, הבנקים המרכזיים נוטים להעלות את הריבית כדי לבלום את עליית המחירים. מדיניות ריבית הדוקה מצד הפדרל ריזרב עלולה להכביד על החברות, להקטין את ההשקעות ולפגוע בצמיחה הכלכלית. לכן, עלינו לעקוב אחר נתוני האינפלציה ולהעריך את ההשפעה האפשרית של מדיניות הריבית על השוק.

לצד אלה, משקיעים מוסדיים ממשיכים לנתח גם את מצב שוק העבודה, תחזיות הרווח של החברות ברבעון השני, ותגובות השוק להודעות של הבנקים המרכזיים. כל אחד מהגורמים הללו עשוי לשנות את התמונה הכללית באופן משמעותי. שוק העבודה הוא מדד חשוב לבריאות הכלכלה, ותחזיות הרווח של החברות מספקות אינדיקציה לגבי הביצועים העתידיים שלהן. תגובות השוק להודעות של הבנקים המרכזיים יכולות להשפיע על מחירי המניות ועל התנודתיות בשוק.

בסופו של דבר, ההקשר המאקרו-כלכלי הוא קריטי להבנת הכוחות המניעים את השוק ולקבלת החלטות השקעה מושכלות. עלינו לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות הכלכליות והפוליטיות, לנתח את הנתונים הכלכליים ולבחון את התחזיות של האנליסטים הכלכליים. רק כך נוכל להעריך את הסיכונים וההזדמנויות העומדות בפנינו ולגבש אסטרטגיית השקעה מתאימה.

הירידה החדה במדד S&P 500, והעלייה המהירה שבאה בעקבותיה, מזכירות תבנית היסטורית שבה שווקים חוו תחילה ירידה של 10% ומעלה, ולאחר מכן ראלי של לפחות 10% תוך חודש. ההיסטוריה מלמדת כי תבניות מסוג זה הסתיימו לרוב בתשואה חיובית משמעותית שנה לאחר מכן – אך לא בלי מהמורות בדרך.

אמנם הנתונים ההיסטוריים מעודדים, אך חשוב לזכור שהעבר אינו מבטיח את העתיד. שוק ההון מושפע גם מגורמים חיצוניים ובלתי צפויים, ולכן יש לנהוג בזהירות ולבחון את התמונה הרחבה בכל החלטת השקעה. עלינו להתחשב במצב הכלכלי הגלובלי, במדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים ובאירועים גיאופוליטיים שיכולים להשפיע על השוק.

לכן, אנו ממליצים לנקוט גישה מושכלת ומאוזנת. יש לבחון את תיק ההשקעות שלנו באופן קבוע, להתאים אותו לתנאי השוק המשתנים ולשמור על פיזור נכון של הנכסים. חשוב גם להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום ההשקעות כדי לקבל ייעוץ מותאם אישית. בסופו של דבר, ההצלחה בהשקעות תלויה ביכולת שלנו להבין את הסיכונים וההזדמנויות, ולפעול בצורה מושכלת ואחראית.