צניחה ברווחי התעשייה בסין: איתות אזהרה לכלכלה הגלובלית

ב־27 ביוני 2025 פרסמה הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה של סין נתון מדאיג במיוחד: רווחי חברות התעשייה ירדו ב־9.1% בחודש מאי לעומת התקופה המקבילה אשתקד – הירידה החדה ביותר זה שבעה חודשים. הנתון חושף את העומק המתרחב של האתגרים הכלכליים בסין, לנוכח שילוב של חולשה מבנית, ירידה בביקושים ולחצים גיאופוליטיים.

מגמה שלילית בלב המערכת הכלכלית הסינית

מגזר התעשייה הסיני, אשר שימש במשך עשורים כמנוע הצמיחה המרכזי של המדינה, מציג סימני חולשה מובהקים. הירידה ברווחים מקיפה מגזרים מרכזיים כגון פלדה, אנרגיה, מכונות כבדות וכרייה. גורמי שוק מצביעים על שורת לחצים, ביניהם עלייה בשכר העבודה, התייקרות חומרי גלם, תחרות גוברת, האטה ביצוא והחמרת הפיקוח הרגולטורי – בעיקר בתחומי האנרגיה הירוקה, הנדל”ן והטכנולוגיה.

המשבר אינו נקודתי, אלא משקף שינוי מבני עמוק בכלכלת הייצור הסינית. מגבלות רגולטוריות, קושי בגישה למימון וירידה באמון המשקיעים יוצרים תמהיל מאתגר לחברות שפועלות על שוליים רווחיים צרים ממילא.

תגובת השוק: פאניקה מקומית, אדישות גלובלית

עם פרסום הנתון, מדד CSI 300 נפל ביותר מ־1.3%, והיואן הסיני נחלש לרמה הנמוכה מזה חודש מול הדולר. עם זאת, מדדי התנודתיות העולמיים, ובפרט מדד VIX שנותר סביב 16 נקודות, לא שידרו לחץ משמעותי – מה שמעיד על כך ששוקי ההון הגלובליים או שכבר מגלמים את הסיכון הסיני או שמפנים את תשומת הלב לשווקים אחרים.

משקיעים מוסדיים ברחבי העולם מצמצמים חשיפה לסין ומגדילים השקעות במדינות כמו הודו, אינדונזיה, מקסיקו וברזיל. ההסבר: השקיפות המוגבלת של הממשל הסיני, החמרת הפיקוח והתנודתיות במדיניות הכלכלית יוצרים חוסר ודאות שמקשה על ניהול סיכונים.

הבנק המרכזי בלחץ גובר

הבנק המרכזי של סין (PBoC) נוקט עד כה בגישה זהירה – הפחתות ריבית קטנות, הזרמת נזילות מוגבלת – מתוך ניסיון להימנע מהתפרצות בועות פיננסיות. אך כעת, עם הצטברות נתונים שליליים, גובר הלחץ הציבורי והפוליטי לפעול בנחישות רבה יותר.

בין הצעדים האפשריים: הפחתת ריבית משמעותית, הורדת יחס הרזרבות הבנקאיות, או תמריצים ממוקדים לחברות קטנות ובינוניות. במקביל, מתרבות הקריאות למהלך פיסקלי רחב יותר – השקעות תשתית, הקלות מס, והרחבת מענקי צריכה.

עם זאת, סין ניצבת בפני דילמה לא פשוטה: תמרוץ יתר עלול להגביר את הסיכונים לחוב מופרז ולבועות בנדל”ן; מצד שני, הימנעות מפעולה עלולה להעמיק את המיתון ולפגוע באמון הצרכנים והמשקיעים כאחד.

השפעות גלובליות: הפחתה בצמיחה, פגיעה בביקושים

להאטה בתעשייה הסינית יש השפעה ישירה על הכלכלה הגלובלית. סין היא צרכנית מרכזית של סחורות – בין היתר נפט, נחושת וברזל – והירידה בפעילות התעשייתית כבר מתחילה לפגוע בכלכלות ייצוא כמו אוסטרליה וצ’ילה. חברות בינלאומיות הפועלות בסין, כמו Apple, Tesla ו־Volkswagen, מדווחות על ירידה בקצב המכירות, בעוד קמעונאים במערב מתמודדים עם עודפי מלאי וצמצום מרווחים.

שינוי בתוואי הצמיחה של סין עלול להשפיע גם על שוק ההון האמריקאי והאירופי, במיוחד דרך מגזרים שקשורים לייצור, לוגיסטיקה וטכנולוגיה. מעבר לכך, כל האטה בסין מחלישה את מנוע הביקושים העולמי, ומשפיעה על תמחור סיכונים בשווקים מתעוררים.

שינויי כיוון בבייג’ינג

הממשלה הסינית מתחילה לרמוז על התאמה באסטרטגיה הכלכלית. לאחר שנים של דגש על טכנולוגיה, דיגיטציה ופיתוח בר־קיימא, נראה כי בייג’ינג שוקלת חזרה למודלים מסורתיים של צמיחה – השקעה בתשתיות, חיזוק חברות ממשלתיות, ותמרוץ הצריכה. במקביל, קיים דגש גובר על שמירת היציבות החברתית – יעד אסטרטגי ראשון במעלה עבור ההנהגה.

עם זאת, יישום רפורמות מבניות – כמו עידוד מגזר פרטי, פתיחת שווקים והסרת חסמים רגולטוריים – נדחק כרגע לשוליים, על חשבון טיפול מיידי בהאטה.

סיכום: הנתון הוא רק קצה הקרחון

הירידה של 9.1% ברווחי התעשייה הסינית אינה נתון שולי – אלא סימן לקריסה אפשרית במבנה הצמיחה של כלכלה שנחשבת לעוגן גלובלי. לאור ציפיות השוק, מדדי מניות והיחלשות המטבע, נראה כי העולם מתחיל להפנים שסין של 2025 אינה עוד מקור ודאות – אלא מקור סיכון. ההתפתחויות הקרובות במדיניות הכלכלית של סין יקבעו לא רק את כיוון ההתאוששות הפנימית – אלא גם את דופק הצמיחה של הכלכלה העולמית כולה.