אי ודאות לקראת מועד השיא במלחמת הסחר

המרוץ אל התשיעי ביולי – התאריך שבו מסתיימת ההפוגה בת 90 הימים במכסי “יום השחרור” של הנשיא טראמפ – מעורר מתיחות בשווקים ובמרכזי קבלת ההחלטות בעולם. השאלה הגדולה: מה יקרה כשיגיע חצות? האם ארה”ב תפרסם גל חדש של מכסים, תאריך את ההקפאה, או תצליח לסגור עסקאות סחר שזכו להבטחות חוזרות? בהתבטאויות האחרונות של טראמפ ובכיריו מסתמנים שלושה תרחישים אפשריים – וכל אחד מהם עשוי להשפיע באופן שונה על הכלכלה והשווקים.

שלושת התרחישים: הארכה, עסקאות, או מכסים – מה מחכה לשווקים?

1. הארכת הדד-ליין (הפסקת אש נוספת):
התרחיש הראשון – והפשוט ביותר – הוא הארכה נוספת של ההפוגה במכסים. בכך יוכל הממשל להרוויח זמן, להמשיך את המו”מ מול מדינות רבות ולהפחית את רמת אי-הוודאות בטווח המיידי. הנשיא טראמפ ושר האוצר סקוט בסנט כבר רמזו על אפשרות כזו, והבהירו כי 18 משותפות סחר מרכזיות עשויות לזכות לדחיית מועד התחולה של המכסים, בעוד השיחות נמשכות.

2. חתימה על עסקאות סחר (באופן מוגבל):
הבית הלבן ממשיך להבטיח “מטר” של הסכמי סחר חדשים, בדומה להסכם שנחתם לאחרונה עם בריטניה. כאן עשויות מדינות מסוימות להגיע להסכמות מצומצמות שיביאו להקלה חלקית במכסים בתמורה לויתורים כלשהם – אך עדיין יישארו מכסים או מגבלות על סחורות אחרות. טראמפ עצמו הדגיש כי “אנחנו מנהלים מגעים עם יפן, דרום קוריאה ורבים נוספים” – ומסמן תקווה לפריצות דרך, לפחות בכמה חזיתות.

3. הטלת מכסים חד-צדדית (התרחיש האגרסיבי):
התרחיש השלישי, והחשש המרכזי בשווקים, הוא מהלך חד-צדדי של ארה”ב – “נפילת הפטיש”. כלומר, הפעלת מכסים רחבים על מדינות שלא חתמו על עסקאות, או שהמגעים עמן לא התקדמו. טראמפ רמז לכך לא פעם, וציין כי יישלחו מכתבים לכ-130 מדינות עם הנחיה: “זו העסקה – תקבלו או תעזבו”, כאשר גובה המכסים יהיה בטווח של 10%–25%. תרחיש זה עלול לגרום לתגובה גלובלית חריפה ולהוביל לגל של השפעות שליליות על הסחר העולמי.

השפעה על השווקים: מה מחכה למשקיעים?

האמביוולנטיות והמסרים המשתנים מממשל טראמפ מקשים על השווקים להעריך לאן פני הדברים. הארכה נוספת תתקבל ככל הנראה באופן חיובי ותקטין את הסיכון המיידי, בעוד מכסים רחבים ולא צפויים צפויים להוביל לתנודתיות, פגיעה בשרשראות אספקה ולגל תגובות נגד מצד שותפות הסחר של ארה”ב.

אנליסטים בוול סטריט מדגישים כי ייתכן שנראה שילוב של כל התרחישים – כפי שניסחה זאת אנריֶטה טרייז מ-Veda Partners: “זו הולכת להיות ארוחה משותפת – קצת מכל דבר”. לפי ההערכה, מכתבים יישלחו לרוב המדינות, חלקן יזכו לפרמיה נמוכה של מכסים (10%–25%), אחרות להסכמים מוגבלים, ויש מי שיזכה להארכה בלבד.

מדיניות משתנה: יום של שלוש הודעות

הבלבול הגיע לשיאו כאשר באותו יום שלישי, הממשל הציג שלוש גישות שונות. בבוקר, שר המסחר לוטניק דיבר על “שטף עסקאות” קרובות עם מדינות רבות. עד הצהריים, שר האוצר בסנט העיד בפני הקונגרס והודה כי ייתכן שיידרשו דחיות – “סביר מאוד שנדחה את המועד האחרון לחלק מהמדינות המרכזיות”. בערב, טראמפ רמז שוב למהלך חד-צדדי – שליחת מכתבים עם קביעת מכסים ברמת החלטה – אך השאיר פתח להמשך מו”מ ולגמישות.

תגובת השותפות הבינלאומיות: המתנה דרוכה

רק מעט הסכמי סחר חדשים נחתמו עד כה, ורוב המדינות נערכות לכל תרחיש – בין אם מדובר בהארכה נוספת, עסקה מוגבלת או גל חדש של מכסים. החשש המרכזי: שהחלטות חד-צדדיות של ארה”ב יגררו תגובה חריפה, יפגעו בשרשראות אספקה, ויגרמו לשיבושים עולמיים.

במקביל, הממשל בוחן גם רעיונות של הסכמי סחר אזוריים – קבוצה של מדינות שתקבל תנאים דומים – דבר שיוסיף מורכבות, אך עשוי להקל על גיבוש הסכמות.

השלכות כלכליות: לאן זה הולך?

התוצאה הסופית תקבע במידה רבה את כיוון הסחר העולמי והשווקים:

הארכה תוריד לחץ בטווח הקצר אך תאריך את חוסר הוודאות.

עסקאות סחר (אפילו מוגבלות) עשויות לאפשר לחברות ולשווקים להתאים עצמם למציאות החדשה.

הטלת מכסים רוחבית צפויה להוביל לעליית מחירים, פגיעה ביבואנים ובצרכנים, ואף לתגובה חריפה ממדינות העולם.

הדד-ליין של ה-9 ביולי יהפוך למוקד תשומת לב עולמי, וכל שינוי בהודעות הבית הלבן צפוי להשפיע על שווקי המט”ח, המניות והסחורות.

סיכום: ימים של אי ודאות בשוקי הסחר וההשקעות

ככל ש”יום השחרור 2.0″ מתקרב, המסרים המשתנים מממשל טראמפ משאירים את השווקים, החברות והמדינות במצב של המתנה דרוכה. השילוב בין הארכה, עסקאות נקודתיות והטלת מכסים חד-צדדיים עשוי ליצור סביבה בלתי צפויה במיוחד, שתשפיע על דפוסי הסחר, השרשראות הגלובליות והביטחון העסקי. כל עין נשואה אל וושינגטון – עד לבשורה הבאה מהבית הלבן.