מסר חד לחברות – ייצרו בארה”ב, או שתשלמו ביוקר

הצהרתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ביום רביעי, 6 באוגוסט 2025, צפויה לטלטל את תעשיית השבבים והטכנולוגיה העולמית. טראמפ הכריז כי יטיל מכסים בשיעור 100% על כל יבוא של שבבים ומוליכים למחצה לארה”ב, למעט חברות ש”יבנו בארצות הברית” – ניסוח שמדגיש את הלחץ הפוליטי-כלכלי שמופעל על חברות הטכנולוגיה להקים קווי ייצור בשטח אמריקאי. הדברים נאמרו על רקע הודעתה של אפל על השקעה של 100 מיליארד דולר נוספים במתקני ייצור בארה”ב, מעל חבילת השקעות קיימת של 500 מיליארד דולר לארבע השנים הקרובות. מאחורי המסרים המתוקשרים ניצב שינוי מהותי במדיניות התעשייה, שצפוי להשפיע על כל שרשרת האספקה הגלובלית של תחום השבבים.

ניתוח כמותי: השוק והחברות מגיבים לחשש מהכבדת עלויות

הצעת טראמפ היא משמעותית לא רק ברמת הסימבולית, אלא בעיקר בשורה התחתונה של החברות. תעשיית השבבים האמריקאית נשענת זה שנים על יבוא נרחב מטייוואן, דרום קוריאה, יפן, סין ומדינות נוספות במזרח אסיה. החלת מכס של 100% על כל שבב שלא ייוצר בארה”ב צפויה להכפיל את העלות של רכיבים מרכזיים עבור חברות טכנולוגיה כמו אפל, Nvidia, AMD, אינטל, קוואלקום, טקסס אינסטרומנטס ואחרות.

השפעת המהלך צפויה להיות דרמטית גם עבור תעשיות הרכב, החלל, הציוד הרפואי והאלקטרוניקה הצרכנית. שווי השוק של ענף השבבים בארה”ב נאמד בלמעלה מ־300 מיליארד דולר בשנה, וכ־75% ממנו תלויים כיום ביבוא. מעל 130 פרויקטים בתחום ייצור השבבים הוכרזו בארה”ב מאז 2020, בשווי מצרפי של 600 מיליארד דולר, אך רק מיעוט קטן מהיצור כבר פעיל בפועל. חברות כמו TSMC, GlobalFoundries, סמסונג, טקסס אינסטרומנטס ואינטל החלו להשקיע בעשרות מיליארדים במפעלים חדשים, אולם מרבית השבבים המתקדמים עדיין מיוצרים באסיה.

הגדרת מדיניות: מה המשמעות של “בנייה בארה”ב”?

ההצהרה של טראמפ כללה מסר ברור אך עמום בפרטים: חברות “שבונות בארצות הברית” לא יידרשו לשלם את המכס החדש. עם זאת, לא פורט מהם הקריטריונים לקבלת פטור – האם די בכך שחלק מהייצור יתבצע בארה”ב? מה נחשב “השקעה” או “התחייבות” מספקת? שאלות אלה נשארו פתוחות, ויוצרות אי ודאות בקרב החברות והמשקיעים.

בהקשר זה, ההצהרה של טראמפ מהווה גם מנוף מיקוח מול חברות רב-לאומיות שמנסות למצוא פתרון משולב: המשך ייצור מתקדם באסיה לצד הקמת מפעלים אמריקאיים, לעיתים מתוך כוונה לעמוד בסף רגולטורי בלבד. מאחר ועלות הקמת מפעל שבבים מתקדם בארה”ב נאמדת כיום ב־15 עד 20 מיליארד דולר לפחות, מדובר בהחלטה אסטרטגית כבדת משקל לחברות. אפל, לדוגמה, התחייבה להשקיע 100 מיליארד דולר נוספים בארבע השנים הקרובות ולהקים מתקנים שייצרו עבורה רכיבים קריטיים, מעבר ל־500 מיליארד שכבר הודיעה עליהם. גם Nvidia, GlobalFoundries ו־TSMC הודיעו על השקעות של עשרות ומאות מיליארדי דולרים בהקמת מתקנים חדשים ברחבי ארה”ב.

המניע הכלכלי והגאו-פוליטי: אבטחת שרשרת האספקה מול סין וטאיוואן

המהלך של טראמפ מתיישב עם אסטרטגיה אמריקאית רחבה, ששמה לעצמה מטרה לצמצם תלות קריטית בייצור שבבים מחוץ לארה”ב, בעיקר נוכח המתיחות עם סין ואי הוודאות סביב עתיד טאיוואן. שבבים הם בסיס לכל תעשיית ההייטק – מרכבים חכמים דרך נשק מתקדם ועד מחשוב ענן ובינה מלאכותית. ההבנה כי שיבוש באספקה עלול להוביל למיתון, לאבטלה או להפסד טכנולוגי-צבאי, דוחפת את הממשל ואת הקונגרס להקצות תקציבים ולהעניק תמריצים חסרי תקדים להשבת ייצור השבבים לארה”ב (reshoring).

מאז 2020 הושקעו כ־600 מיליארד דולר בפרויקטים של שבבים בארה”ב. TSMC התחייבה להשקיע 165 מיליארד דולר, GlobalFoundries 16 מיליארד דולר, וטקסס אינסטרומנטס עוד 60 מיליארד. Nvidia הודיעה השנה על השקעה של חצי טריליון דולר (500 מיליארד) בתשתית בינה מלאכותית, שרובה תוקם בארה”ב. במקביל, מדינות כמו יפן, הודו, קוריאה והאיחוד האירופי פועלות לייצר אקוסיסטם שבבים מקומי עצמאי – מחשש לתלות הדדית או סנקציות אמריקאיות.

תגובת החברות: מאיצות השקעות אך דורשות ודאות

הצהרת טראמפ האיצה תהליכים של השקעות חדשות בתעשייה האמריקאית, אך גרמה גם לאי שקט. חברות כמו TSMC, אינטל, סמסונג, Nvidia, טקסס אינסטרומנטס ואפל כבר החלו בהקמת מתקני ייצור ונקיטת שיתופי פעולה עם קבלנים אמריקאיים, אך דורשות מהממשל מסלולי תמיכה, מענקים והפחתת רגולציה. ההבנה כי הפער בין עלות ייצור בארה”ב לעלות ייצור באסיה עדיין עומד על 20%–50% (לעיתים אף יותר), מובילה לכך שבלי מענקים ממשלתיים, המהלך לא יהיה משתלם כלכלית.

מצד שני, החברות רוצות לשמר חופש פעולה עולמי ולא להיקלע למלחמת סחר שתחייב אותן להעתיק את כל שרשרת האספקה לארה”ב. החשש הוא שמכסים גורפים יגררו תגובת נגד בינלאומית – במיוחד מצד סין, שאחראית על ייצור נלווה ועל שוק צרכני ענק.

השפעת המהלך על שוקי המניות, המחירים והתעסוקה

הכרזתו של טראמפ הובילה מיד לתנודתיות בשוקי ההון. מניות חברות שבבים בינלאומיות רשמו ירידות ח sharpות, בעוד שמניות של חברות מתחום הבנייה והקבלנות בארה”ב קפצו בשל הציפייה להשקעות חדשות. המהלך מעורר חשש מהתייקרות מכשירי אלקטרוניקה, כלי רכב ומוצרי חשמל – משום שכל עליה בעלות השבבים מגולגלת מיידית אל הצרכן.

יחד עם זאת, ההכרזה עשויה להוביל ליצירת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, בדגש על אזורי פריפריה בארה”ב בהם מוקמים המפעלים. טראמפ ושרי הממשל הדגישו שוב ושוב את היתרון התעסוקתי, ואת החשיבות האסטרטגית של השבת תעשיית השבבים למגרש הביתי.

השוואה בין־לאומית: ארה”ב, סין, אירופה ויפן על קו הזינוק

ארה”ב אינה פועלת בחלל ריק. האיחוד האירופי הכריז השנה על השקעה של 120 מיליארד אירו בתשתיות שבבים, יפן השיקה תכנית לאומית בשווי עשרות מיליארדים וסין ממשיכה לתמוך מסיבית בענקיות כמו SMIC ו־Huawei. התחרות על השליטה בשרשרת האספקה העולמית צפויה להחמיר, כאשר כל מעצמה רואה בשבבים מרכיב קריטי לעצמאות ולכוח טכנולוגי.

בעוד שבאסיה עלות הייצור נמוכה והתשתית ההנדסית והאנושית מבוססת, בארה”ב נדרשים תמריצים עצומים כדי לסגור את הפער. אירופה, לעומתה, בוחרת במודל של שותפויות ממשלתיות-פרטיות להקמת מפעלים בשטחי האיחוד.

מבט קדימה: האם איומי המכס של טראמפ ישנו את מפת השבבים הגלובלית?

הצהרת טראמפ מסמנת מגמה של הפניית מדיניות התעשייה האמריקאית כלפי “אמריקה תחילה” – ולפחות בטווח הקצר, סביר להניח שנראה האצה בהשקעות מקומיות, כניסת שחקנים חדשים, ואולי אף עליות מחירים לצרכן. בטווח הארוך, תידרש ארה”ב לנהל איזון עדין בין הרצון לשלוט בשרשרת האספקה לבין שמירה על כדאיות כלכלית ותחרות מול שווקים זולים ויעילים יותר.

הצלחת המהלך תיבחן במידת יכולתן של חברות השבבים להקים מפעלים מתקדמים תוך עמידה בזמני אספקה, בהפחתת תלות בגורמי חוץ, ובבניית אקו-סיסטם מקומי שיוכל להוביל טכנולוגית גם בשנים הבאות.

סיכום: מהפכת השבבים – סיכון, הזדמנות ואתגר גלובלי

הצהרת טראמפ על מכסים של 100% על שבבים שאינם מיוצרים בארה”ב מסמלת מהפכה במדיניות התעשייה הטכנולוגית. הצעד דוחף חברות להשקיע בייצור מקומי, אך גם מייצר אי ודאות רגולטורית, חשש לעליית מחירים ושאלות סביב שרידות כלכלית. ההצלחה תיגזר מיכולת הממשל לספק תמריצים מספקים ומהירות הביצוע של החברות, אך גם מהתמודדות נכונה עם השלכות גאו-פוליטיות גלובליות.