בצל עלייתה של הודו לראש טבלת יצואניות הסמארטפונים לארה”ב, נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הודיע כי בכוונתו “להעלות באופן משמעותי את שיעורי המכס על הודו”, זאת בעקבות יבוא נרחב של נפט מרוסיה על ידי דלהי. ההכרזה הזו, שמהדהדת שיקולים גיאו־פוליטיים, עלולה לפגוע לא רק בכלכלה ההודית אלא גם באינטרסים התעשייתיים והצרכניים של ארה”ב עצמה. המהלך חושף את הקונפליקט בין שיקולי ביטחון לבין כלכלה פתוחה בעידן של גלובליזציה מחושבת.

הודו עקפה את סין – ונהפכה למוקד מרכזי לייצור טכנולוגי

על פי הנתונים לרבעון השני של 2025, הודו הפכה ליצואנית הסמארטפונים הגדולה ביותר לארה”ב עם נתח שוק של 44% – זינוק חד לעומת 13% בלבד בשנה הקודמת. הסיבות לכך נעוצות במעבר אסטרטגי של חברות כמו Apple ו־Samsung להקים קווי ייצור מחוץ לסין, בין היתר עקב מלחמות הסחר, שיקולי שרשרת אספקה, ועלויות ייצור אטרקטיביות יותר בדרום אסיה. הודו נהנתה מזרם השקעות ישיר חסר תקדים בתחום האלקטרוניקה, וביססה את מעמדה כתחליף אסטרטגי לסין.

הכרזת טראמפ: מכסים בתגובה ליחסים עם רוסיה

בציוץ שפורסם בטוויטר הרשמי של טראמפ, נכתב כי “הודו לא רק רוכשת כמויות אדירות של נפט רוסי – היא גם מוכרת אותו ברווחים עצומים בשוק החופשי”. לדבריו, לאור חוסר שיתוף הפעולה של הודו במאמץ הבינלאומי לבלימת רוסיה, בכוונתו להטיל מכסים גבוהים על סחורות הודיות המיועדות לארה”ב. זו איננה הפעם הראשונה שטראמפ משתמש במכסים ככלי גיאו־פוליטי, אך במקרה הזה מדובר במהלך שישפיע באופן ישיר על מוצרי צריכה טכנולוגיים ועל שרשראות ייצור קריטיות.

ההשלכות האפשריות על הודו: האטה בצמיחה והגבלת נגישות

הטלת מכסים חדשים עלולה לפגוע במישרין בתעשיית האלקטרוניקה ההודית – מגזר שתורם כיום לכ־7% מהתוצר של הודו. חלק מהמפעלים פועלים כמעט בלעדית עבור השוק האמריקאי, וייקור התעריפים עשוי לגרום להסטת הזמנות למדינות אחרות כמו וייטנאם, אינדונזיה או מקסיקו. עבור כלכלה הודית ששואפת להפוך ל־”Factory of the Free World”, מדובר באיום שיכול לקזז השקעות זרות ולשחוק את האמון של תאגידים בינלאומיים ביציבות הרגולטורית המקומית.

אבל גם ארה”ב תשלם מחיר: צרכנים, חברות וחוסרים

הצעד של טראמפ עלול לפגוע בצורה ישירה בצרכנים אמריקאים. מכיוון שיותר מ־40% מהסמארטפונים שנמכרים בארה”ב מיוצרים כיום בהודו, הטלת מכסים תוביל לעלייה מיידית במחירים של מכשירים כמו iPhone, Galaxy וסמארטפונים בינוניים זולים יותר. במקביל, יצרנים אמריקאים המתבססים על רכיבים מהודו – כמו שבבים, מטענים וחלקי חילוף – עלולים להיתקל בעלויות גבוהות ובלוחות זמנים מוארכים. במילים אחרות, גם אם הודו תספוג את הפגיעה הראשונית, גם הכלכלה האמריקאית לא תצא נקייה.

שיקולים אסטרטגיים: סין, רוסיה והמאבק על הגלובליזציה

טראמפ נמצא בדילמה מובנית: מצד אחד, הוא מבקש להעניש מדינות שתומכות בעקיפין במכונת המלחמה הרוסית. מצד שני, הוא תלוי באותה מדינה כדי להפחית את תלות ארה”ב בסין. למעשה, הודו נחשבת בעיני ממשלים אמריקאיים רבים לשותפה חיונית באסטרטגיית “China+1”, שנועדה להבטיח אלטרנטיבות ייצור מחוץ לגבולות סין. אם טראמפ ילחץ חזק מדי, הוא עלול לדחוף את הודו חזרה לזרועות סין או רוסיה – תוצאה שתרחיק את ארה”ב מיעדיה האסטרטגיים.

לקראת הסלמה? מה עשויות להיות התגובות

נכון לעכשיו, ממשלת הודו לא הגיבה באופן רשמי, אך ככל שהאיומים יתממשו – סביר להניח שתפעל למתן תמריצים פנימיים לחברות כדי לפצות על הירידה ברווחיות. במקביל, קולות מתוך הקונגרס האמריקאי – בעיקר מהאגף העסקי – כבר מביעים התנגדות למהלך, מחשש לפגיעה בחדשנות ובנגישות הטכנולוגית. גם תאגידים אמריקאים עשויים ללחוץ מאחורי הקלעים להחרגת מוצרים מסוימים מהרשימה החדשה של המכסים.

סיכוי או סיכון – תלוי בזווית

המהלך של טראמפ ממחיש כיצד שיקולים פוליטיים וביטחוניים יכולים להתנגש עם עקרונות הכלכלה החופשית. מצד אחד, יש כאן מסר ברור נגד מדינות שממשיכות לקיים קשרים כלכליים עם רוסיה. מצד שני, המהלך עלול לחבל בפלטפורמת הייצור שהוקמה בעמל רב מחוץ לסין – ולייקר את החיים לאזרחים האמריקאים עצמם. ההמשך יהיה תלוי לא רק ברטוריקה הנשיאותית, אלא גם בעוצמת התגובה של הודו ושל שוק ההון האמריקאי.