בתחילת שנת 2017 התקבלה ההחלטה ויצאה לדרך אחת התכניות השאפתניות והיעילות לילדים במדינת ישראל: תכנית “חיסכון לכל ילד”. במסגרת התכנית, מפקיד הביטוח הלאומי עבור כל ילד 50 ₪ בתכנית חיסכון או השקעה על פי בחירת ההורים. ההורים זכאים להכפיל סכום זה בתשלום מחשבון הבנק ועל חשבון קצבת הילדים. ילדים שנולדו לפני ינואר 2017 קיבלו סכומים רטרואקטיביים מעת לידתם. את הכספים המופקדים לילדים, יכלו ההורים לבחור לנהל במספר מסגרות, מבין תכניות חיסכון שהוצעו אז להורים בתשעה בנקים שונים וב – 12 מסלולי חיסכון של בתי ההשקעות. נכון להיום, מתוך כ – 18.5 מיליארדי שקלים המתנהלים בתכניות השונות של “חיסכון לכל ילד”, כ – 4.5 מיליארדי שקלים בלבד מנוהלים בתכניות החיסכון בבנקים, ועוד כ – 14.5 מיליארדי שקלים מנוהלים במסלולי ההשקעה השונים בבתי ההשקעות.  כ – 76% מסך תכניות ה”חיסכון לכל ילד” מנוהלים בבתי השקעות אל מול כ -24% המנוהלים בבנקים. 6.1 מיליארדי שקלים, מעל 40% מכלל הסכומים בתכניות “חיסכון לכל ילד” המנוהלים בבתי השקעות, מנוהלים בבית ההשקעות אלטשולר שחם, זאת על אף הפדיונות הכבדים שראינו בבית ההשקעות בחודשים האחרונים.

המסלולים הפופולריים בתכניות “חיסכון לכל ילד”

עם לידת כל ילד (או עם ההודעה על תחילת החיסכון עבור ילדים שנולדו לפני ינואר 2017), התבקשו ההורים לבחור מסלול להשקעה וחיסכון עבור ההפקדות החודשיות לילדיהם. בתכניות כאלה, המיועדות מן הסתם לטווח ארוך, בדרך כלל אנחנו רואים עדיפות ברורה להשקעות במסלולים מנוהלים בסיכון מוגבר, כלומר, בתמהיל מניות אגרסיבי, של עד 100% מניות.

ואכן, נכון להיום, מעל שליש מכלל הכספים המושקעים בתכניות “חיסכון לכל ילד” בבתי ההשקעות מנוהלים בסיכון מוגבר, כאשר כמעט 20% מהכספים מנוהלים במסלולים ההלכתיים להשקעה. עוד כ – 30% מהכספים מנוהלים במסלול כמעט נטול סיכון לחלוטין ובמסלולים כלליים, שהיו גם ברירת המחדל להפקדות אצל הורים שלא בחרו אחרת, וכ – 15% האחרונים מנוהלים במסלולים בסיכון בינוני.

מה עשו מסלולי “חיסכון לכל ילד” של בתי ההשקעות בחמשת השנים האחרונות?

מסלולי “חיסכון לכל ילד” מיועדים לחיסכון לילדים עד גיל 18, עם הטבה כספים בסך של 250 נוספים במקרה של חיסכון עד עת השחרור מהצבא, בגיל 21. כצפוי, גם בחמש שנים בלבד אפשר לראות באופן מובהק יתרון בתשואות למסלולי ההשקעה בסיכון מוגבר, הנה כל המספרים:

• שיאנית התשואות במסלול בסיכון מוגבר בחמש השנים האחרונות: אנליסט, עם 94.3% תשואה
• במסלול בסיכון מוגבר, מי שהשיגה את התשואה הנמוכה ביותר היא סלייס עם 47.5% תשואה, לשעבר “קל גמל”. אחריה מגדל עם 59.9% תשואה על פני חמש שנים
• שיאנית התשואות במסלול בסיכון בינוני היא אנליסט, עם 43.8% תשואה
• מי שהגיעה למקום האחרון בתשואות במסלולי סיכון בינוני היא סלייס עם 17.4% תשואה, ולאחריה מיטב דש, עם 33.5% תשואה
• שיאנית התשואות במסלול ברירת המחדל להשקעה ללא סיכון היא אלטשולר שחם, עם תשואה בשיעור של כ – 28% על פני חמש שנים
• בתחתית טבלת התשואות לחיסכון לכל ילד במסלול נטול סיכון סוגרת שוב סלייס, עם תשואות של כ – 14.8%, אחריה מנורה מבטחים עם 17.8% לאורך 5 שנים

קל לראות כי התשואות הנמוכות ביותר במסלול בסיכון מוגבר הן גבוהות יותר מהשיאניות בשני המסלולים האחרים. אנליסטים חוזים שנים פחות רווחיות בשוק ההון בעתיד הקרוב. המיתון באירופה, משבר האנרגיה והקשיים בשרשרת האספקה, כמו גם תנודתיות גבוהה ובריחה לערוצים מרובים של השקעות אלטרנטיביות, פוגעות ביכולת מנהלי ההשקעות לאתר מוצרי השקעה רווחיים לאורך זמן. ביחד עם זאת, ובשל ההשקעה לטווח ארוך של חמש שנים לפחות, אפשר לקבוע ברמה גבוהה של ביטחון כי ניוד כספי חיסכון לכל ילד למסלולים בסיכון מוגבר היא אלטרנטיבה רלוונטית.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.