טלטלה מבנית במערכת הפיננסית הגלובלית
בעשור האחרון מתחוללת מהפכה מבנית ועמוקה במערכת הבנקאית העולמית – תהליך שמשנה את אופי הבנקאות, את מערכות היחסים בין בנקים ללקוחות ואת מבנה השוק כולו. הבנקים הדיגיטליים, שנולדו כחלק מגל הפינטק, מאתגרים את המודלים המסורתיים של מוסדות האשראי, תוך שהם מציעים שירותים חדשניים, גמישים ומבוססי טכנולוגיה. ברקע לכך עומדים תהליכים רחבי היקף – רגולטוריים, טכנולוגיים וחברתיים – המובילים לשינוי פרדיגמה בכל הנוגע לגישה לשירותים פיננסיים.
נתונים: עלייה מהירה בחדירה של שחקני פינטק ודיגיטל לבנקאות
נכון לשנת 2025, לפי נתוני McKinsey, יותר מ-28% מהצרכנים במדינות המפותחות משתמשים כיום בשירותים בנקאיים הניתנים על ידי גופים שאינם בנקים מסורתיים. באנגליה, גרמניה והולנד שיעור זה אף גבוה מ-35%. בארה״ב נרשם גידול של 280% במספר המשתמשים באפליקציות בנקאיות דיגיטליות בין 2019 ל-2024, ואילו בישראל דיווח בנק ישראל על גידול של 47% בהיקף החשבונות הפעילים בבנקים דיגיטליים בלבד, כדוגמת Pepper ו-banki.
בשוק ההון, השקעות הון סיכון בפינטק חצו את רף ה-150 מיליארד דולר בשנת 2021, ומאז התייצבו על רמות ממוצעות של כ-90–100 מיליארד דולר בשנה – נתון המעיד על מיצובו של התחום כעוגן מרכזי בכלכלה הדיגיטלית של העשור הנוכחי.
ניתוח: יתרונות מבניים שמערערים את ההגמוניה הבנקאית
הבנקים הדיגיטליים, כמו Revolut, Monzo, N26, ו-Chime, פועלים במודל עסקי שונה מהבנק המסורתי. הם מבוססי טכנולוגיה, ללא סניפים פיזיים, ופועלים באמצעות אפליקציות סלולריות חכמות, ממשקים מונעי AI ושירותים אוטומטיים. היתרון המרכזי טמון במבנה ההוצאות: בעוד שבנקים מסורתיים נושאים בעלויות קבועות משמעותיות (נדל״ן, כוח אדם, מערכות ליבה מורכבות), הבנקים הדיגיטליים נהנים מיעילות תפעולית גבוהה המאפשרת להציע שירותים מוזלים או חינמיים.
בנוסף, מערכות הבנקאות הדיגיטלית מציעות חוויית משתמש מתקדמת: פתיחת חשבון תוך דקות, ניהול חכם של תקציב, שירותי חסכון מיידיים, מעקב אחר הוצאות בהתאמה אישית, ואף סחר במטבעות קריפטוגרפיים – והכל באותו ממשק. הדבר מעלה את רף הציפיות מהמערכת הבנקאית כולה ומאלץ את הגופים הוותיקים להשקיע בטכנולוגיה, בשיפור השירות ובחדשנות.
ניגודים בין מדיניות בנקאית מסורתית למודלים חדשים
הפער בין גופי הפינטק והבנקים הדיגיטליים לבין הבנקאות הקלאסית מתבטא לא רק בממשק ובמחיר, אלא גם בתפיסה העסקית. בעוד שבנקים מסורתיים מתמקדים בניהול סיכונים וביציבות, גופי פינטק נוקטים גישה גמישה, מונחית-דאטה, הנשענת על עקרונות של “בנקאות פתוחה” (Open Banking). מגמה זו מעודדת שקיפות ומאפשרת לצרכן שליטה מלאה בנתונים ובגישה לשירותים חיצוניים – מהלך שרק בשנים האחרונות זכה לאישור רגולטורי נרחב.
עם זאת, המודל החדש אינו חף מבעיות. היעדר סניפים ומענה אנושי, רמת שירות תלויה ביציבות טכנולוגית, ותלות בפלטפורמות ענן – כל אלה יוצרים סיכונים תפעוליים חדשים, ובעיקר – שאלות רגולטוריות לא פתורות. הבנקים המסורתיים מציגים אמנם מערכת תפעולית פחות יעילה, אך נהנים מאמון ציבורי, יציבות היסטורית וביטחונות רגולטוריים מחמירים יותר.
התמודדות הרגולציה: בין פיקוח לחיזוק התחרות
במרבית המדינות, רגולטורים פועלים כעת במתח שבין הצורך בהגנה על יציבות פיננסית לבין הרצון לקדם חדשנות ותחרות. בישראל, בנק ישראל פרסם ב-2024 מסגרת חדשה למתן רישוי לבנקים דיגיטליים ולגופי פינטק, תוך הצבת דרישות הון, ניהול סיכונים והגנה על פרטיות מידע. במקביל, המהלך של “בנקאות פתוחה” שנכנס לתוקף בשנים האחרונות מאפשר לחברות חיצוניות גישה לנתוני בנקאות, בכפוף להסכמת הלקוח – מה שמרחיב את התחרותיות אך גם מעלה את הרף הרגולטורי.
באירופה, הרגולציה מוסדרת דרך התקנות של PSD2, ואילו בארה״ב פועלות מספר סוכנויות במקביל, מה שמוביל לפיזור סמכויות ולעיתים לעיכוב באימוץ שינויים. במזרח אסיה, ובפרט בסינגפור והונג קונג, הרגולציה נוקטת בגישה פרו-אקטיבית – תוך תמרוץ יזמות ופינטק דרך רגולציה מותאמת חדשנות (sandbox regulation).
תחזית קדימה: מיזוג מגזרים, שינוי מבני ועתיד משתנה
לנוכח האימוץ הגובר של שירותים דיגיטליים, נראה כי מגזר הבנקאות מצוי בעיצומו של תהליך ארוך טווח של שינוי מבני. מצד אחד, גופי פינטק צפויים להרחיב את אחיזתם בעיקר בקרב אוכלוסיות צעירות, טכנולוגיות או כאלה שלא נהנו בעבר מגישה מלאה לשירותים בנקאיים. מצד שני, הבנקים הוותיקים לא צפויים להיעלם – אלא להתאים את עצמם, בין אם דרך השקעות בטכנולוגיה, רכישת חברות פינטק או הקמת חטיבות דיגיטליות עצמאיות.
לפי תחזית של PwC, עד שנת 2030 כ-40% מהשירותים הבנקאיים האישיים יסופקו באמצעות גופים לא-בנקאיים או פלטפורמות טכנולוגיות. במקביל, צפויה עלייה בבנקאות היברידית – שילוב בין ממשקים דיגיטליים לבין שירותים פרסונליים במקרי מורכבות.
להשוואה, בדיקה וניתוח בין בתי ההשקעות
השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם
* אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.
- אור שושן
- •
- 7 דק’ קריאה
- •
- לפני 54 mins
שוקי אירופה בירידה: מבט מקרוב על סגירת 15 ביולי והלאה
מדדי המניות העיקריים באירופה נסגרו נמוך יותר ב-15 ביולי 2025, המשקף סנטימנט זהיר ברחבי היבשת. מדד הלירה שטרלינג הבריטית, EURO
- לפני 54 mins
- •
- 7 דק’ קריאה
מדדי המניות העיקריים באירופה נסגרו נמוך יותר ב-15 ביולי 2025, המשקף סנטימנט זהיר ברחבי היבשת. מדד הלירה שטרלינג הבריטית, EURO
- אור שושן
- •
- 10 דק’ קריאה
- •
- לפני 2 שעה
ג’יי.פי. מורגן צ’ייס מציג רווחי שיא ברבעון השני של 2025: 15 מיליארד דולר וביצועים חזקים בכל החטיבות
ג'יי.פי. מורגן צ'ייס ושות' (JPMorgan Chase & Co.), הבנק הגדול בארצות הברית, דיווח על תוצאות פיננסיות חזקות במיוחד לרבעון השני
- לפני 2 שעה
- •
- 10 דק’ קריאה
ג'יי.פי. מורגן צ'ייס ושות' (JPMorgan Chase & Co.), הבנק הגדול בארצות הברית, דיווח על תוצאות פיננסיות חזקות במיוחד לרבעון השני
- Articles
- •
- 6 דק’ קריאה
- •
- לפני 4 שעה
ניתוח תוצאות הרווח לרבעון השני של BlackRock: מגמות עיקריות ומשמעויות
דו"ח הרווחים לרבעון השני של BlackRock זוכה להתעניינות רבה מצד משקיעים ואנליסטים. כחברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, הביצועים של BlackRock
- לפני 4 שעה
- •
- 6 דק’ קריאה
דו"ח הרווחים לרבעון השני של BlackRock זוכה להתעניינות רבה מצד משקיעים ואנליסטים. כחברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, הביצועים של BlackRock
- Articles
- •
- 9 דק’ קריאה
- •
- לפני 5 שעה
תיק ההשקעות של סטיבן מנדל (Lone Pine Capital) לרבעון הראשון של 2025: מבט עומק על בחירותיו של אחד ממשקיעי-העל של וול סטריט
המורשת של סטיבן מנדל והכוח שמאחורי Lone Pine Capital סטיבן מנדל נחשב לאחד ממשקיעי-העל של תעשיית קרנות הגידור העולמית. מייסד
- לפני 5 שעה
- •
- 9 דק’ קריאה
המורשת של סטיבן מנדל והכוח שמאחורי Lone Pine Capital סטיבן מנדל נחשב לאחד ממשקיעי-העל של תעשיית קרנות הגידור העולמית. מייסד