UBS מזהה פוטנציאל מהותי בצמיחה של רובוטים הומנואידים, אשר עשוי להשפיע עמוקות על תעשיית השבבים, החומרה והבינה המלאכותית בטווח הארוך. הדוח החדש מצביע על מהפכה תעשייתית חדשה — אך בשילוב קוד ופלדה.

פוטנציאל צמיחה דרמטי לשוק השבבים

במסגרת הדוח החדש מסדרת Q-Series, מציעה UBS תחזית נרחבת לשוק הרובוטים ההומנואידים, שבמרכזה עומד נתון משמעותי במיוחד: מעבר ממכירה עולמית של 15 אלף יחידות בלבד בשנת 2025, לכ-86 מיליון יחידות עד 2050. המשמעות של תחזית זו היא קצב צמיחה שנתית של יותר מ-40% לאורך תקופה של 25 שנה – נתון נדיר בהיקפו בשוק ההון.

לפי UBS, שוק השבבים הנלווה לתחום עתיד לגדול מהיקף של 21 מיליון דולר ב-2025, ל-177 מיליארד דולר עד 2050. המשמעות היא גידול של למעלה מפי 8,400, מה שמצביע על הזדמנות מהותית עבור חברות המעורבות בפיתוח שבבים, ייצור רכיבים והטמעת פתרונות AI מתקדמים.

מבחינה יחסית, UBS מעריכה כי שוק השבבים עבור רובוטים הומנואידים בלבד יוכל להגיע עד 28% מגודלו של כלל שוק השבבים כפי שהוא מוערך לשנת 2025, דבר הממקם את הרובוטיקה כאחד המנועים המרכזיים לשינוי המאזן הפנימי בענף.

פירוט מבנה העלות והטכנולוגיה הרובוטית

UBS בנתה תרשים עלויות לרובוט הומנואידי מתקדם, לפיו שווי הרכיבים לשנת 2025 מוערך בכ-1,400 דולר. תרשים זה כולל מעבד ראשי בשווי כ-500 דולר, רכיבי זיכרון DRAM ו-NAND, מערכות חיישנים, מצלמות, בקרי תנועה ורכיבים אנלוגיים. העלות הזו צפויה לעלות לכ-2,000 דולר עד שנת 2050, בשל שיפור המורכבות הפונקציונלית של הרובוטים.

הצורך הגובר באינטגרציה של מערכות חישה, ראייה, תנועה והבנה לשונית מחייב שימוש בטכנולוגיות עיבוד מתקדמות, מערכות למידת מכונה מבוזרות, ופלטפורמות חומרה שמתאימות לפעולה בזמן אמת ללא חיבור תמידי לענן – מה שמעלה את דרישת השוק לרכיבי חומרה מתקדמים יותר בכל רובוט.

השפעה רחבה על ספקיות רכיבים ומרכיבי שרשרת האספקה

הדוח מונה שורה של חברות שעשויות להרוויח מההתפתחות:

חברות שבבים: Nvidia, Qualcomm, MediaTek, TSMC – כולן צפויות ליהנות מהביקוש לעיבוד גרפי, תקשורת, בינה מלאכותית ולוגיקה מתקדמת.

חברות חומרה: סמסונג, שיאומי, Teradyne, סוני – פועלות באספקת רכיבים משלימים כמו מצלמות, סנסורים, מודולים חשמליים.

ספקיות הרכבה וייצור: פוקסקון (Hon Hai), Quanta, Wistron – גופים אלה מהווים חוליה קריטית ביכולת לייצר מאות אלפי ואף מיליוני יחידות בקווי ייצור מתקדמים.

שילוב זה בין חברות שבבים, ספקיות חומרה ויצרניות הרכבה יוצר תשתית תעשייתית איתנה – אך גם תלות הדדית גבוהה שתדרוש רמות תיאום לוגיסטי ומסחרי גבוהות מהרגיל.

בינה מלאכותית כמאיץ חדירה לשוק

UBS מדגישה את מקומה הקריטי של הבינה המלאכותית, לא רק כמנוע תוכנה אלא כמרכיב אינטגרלי של מוצרי הקצה. מודלים מתקדמים – דוגמת Visual Language Models שפועלים במכשיר עצמו – צפויים לאפשר לרובוטים להבין את הסביבה, לזהות דפוסים ולקבל החלטות בצורה אוטונומית. טכנולוגיה זו, שדורשת עוצמת חישוב גבוהה במיוחד, מבטיחה שוק נלווה עצום לעיבוד קצה (Edge AI).

חברת Nvidia, לדוגמה, צפויה להשיק את פלטפורמת Thor – מערכת עיבוד חדשה לרובוטים, הכוללת מודולים ייעודיים לתחום הרובוטיקה ההומנואידית, כלים לסימולציה מתקדמת ואפשרויות התאמה אישית לפי מגזר הפעילות (תעשייה, בריאות, שירותים). פלטפורמה זו מדגימה כיצד מגזר החומרה וה-Software הופכים לחלקים בלתי נפרדים ממוצר הרובוט.

יישומים כפולים: מתעשייה לצרכן

UBS מתייחסת לפיצול שוק הרובוטיקה לשני מגזרים עיקריים:

שוק תעשייתי־מוסדי – יישום רובוטים במפעלים, מרכזים לוגיסטיים, שירותי בריאות ומוסדות אירוח. לדוגמה, שימוש ברובוטים לנשיאת משאות, אספקת תרופות, ניקוי וחיטוי או סיוע לאורחים.

שוק צרכני – פיתוח רובוטים לשימוש ביתי ע”י חברות כמו Xiaomi ו-Asustek, עם דגש על תמיכה בבני משפחה מבוגרים, ניהול בית חכם, ואפילו אינטראקציה חברתית בסיסית.

במגזר הצרכני, הרובוטים צפויים להשתלב בסביבת ה-IoT, תוך ממשק עם טלוויזיות, מצלמות אבטחה, חיישני טמפרטורה ומקררים חכמים – ולהפוך לחלק בלתי נפרד מניהול הבית.

אתגרים מרכזיים בדרך לאימוץ נרחב

לצד ההזדמנויות, UBS מדגישה כי מספר חסמים טכנולוגיים ומסחריים עשויים לעכב את קצב החדירה לשוק. בין האתגרים ניתן לציין:

רגולציה אתית ובטיחותית – צורך בהגדרות רגולציה לפעילות עצמאית של רובוטים בציבור.

אמון צרכני – קצב האימוץ תלוי גם במידת הנוחות של המשתמש עם רובוטים הדומים לבני אדם.

עלות גבוהה – במיוחד בשלב הראשוני, שבו רכיבי החומרה ושעות הפיתוח הופכים את הרובוטים ליקרים יחסית.

תחרות גלובלית – מדינות מזרח אסיה, ארה״ב ואירופה צפויות להתחרות על הגמוניה בתחום, מה שעשוי לעצב שווקים מקומיים שונים.

סיכום ומבט קדימה

לסיכום, UBS מציגה חזון אסטרטגי בו הרובוטים ההומנואידים אינם עוד גימיק טכנולוגי, אלא פוטנציאל שוק מהותי עם השלכות ישירות על שורת הרווח של מאות חברות בטכנולוגיה העולמית. הפער בין 15,000 ל-86 מיליון יחידות איננו רק מספרי – הוא מסמן מעבר מעידן של מכונות סטטיות למערכות אינטראקטיביות דינמיות, הפועלות לצד בני אדם.

השאלה הגדולה היא מתי תתרחש נקודת המפנה. UBS סבורה כי בין 2030 ל־2050 תתרחש התעוררות משמעותית של הביקוש, עם פוטנציאל להאצה אף מוקדמת יותר, ככל שתחומי AI, עיבוד קצה ותשתיות יבשילו בקצב מהיר מהצפוי.

אין מדובר בתחזית פשוטה – אלא בהצבת כיוון עתידי, אשר קורא למשקיעים, חברות וממשלות להיערך לא רק למהפכה תעשייתית חדשה, אלא לשינוי חברתי, צרכני וכלכלי מהותי שעתיד לעצב את שוק העבודה ואת הכלכלה הגלובלית כולה.