ארה”ב שברה שיאי סחר: ייצוא יציב, ייבוא מזנק – הגירעון המסחרי מתרחב

נתוני סחר החוץ לחודש מרץ בארה”ב מציגים תמונה ברורה: בעוד הייצוא נותר יציב, הייבוא זינק בחדות – מה שהרחיב את הגירעון המסחרי של הכלכלה הגדולה בעולם לרמות חסרות תקדים.

ייצוא: יציבות ברמות שיא

לפי נתוני הלשכה לניתוח כלכלי (BEA), סך הייצוא האמריקאי במרץ 2025 עמד על 278.5 מיליארד דולר, זהה לרמה שנרשמה גם בפברואר. מדובר ברמת שיא שממשיכה מגמה של יציבות גבוהה, כאשר מאז סוף 2023 הייצוא האמריקאי מתייצב סביב רמות של 270–280 מיליארד דולר בחודש.

הנתונים מצביעים על כך שארה”ב מצליחה לשמר את כושר התחרות של מוצריה בשווקים הבינלאומיים, חרף התחזקות הדולר והגברת החסמים הסחריים מול שותפות סחר מרכזיות כמו סין והאיחוד האירופי. במיוחד בולטים ביצוא מוצרי טכנולוגיה, תוצרת חקלאית ושירותים עסקיים.

ייבוא: עלייה חדה, בעיקר עקב מוצרי צריכה וסחורות מתועשות

מנגד, הייבוא האמריקאי רשם קפיצה משמעותית. בחודש מרץ הסתכם סך הייבוא ב־419.0 מיליארד דולר, לעומת 401.1 מיליארד דולר בפברואר – עלייה של כ־4.5% תוך חודש בלבד, ורמה הגבוהה ביותר אי־פעם. מדובר בהמשך מגמה של עלייה חדה שמתחילת השנה כבר מסתכמת ביותר מ־60 מיליארד דולר.

העלייה מוסברת בעיקר בזינוק בהזמנות של מוצרים בני קיימא, רכיבים אלקטרוניים, רכבים ומוצרי צריכה – חלקם תוצאה של חידוש המלאים על רקע עונת האביב והתחזקות הצריכה המקומית. יחד עם זאת, ניתן לזהות גם השפעה ברורה של עלויות יבוא גבוהות יותר, על רקע התייקרות ההובלה וההחמרה בהגבלות הסחר.

הגירעון המסחרי שוברת שיאים

שילוב של ייצוא יציב וייבוא מזנק הוביל לכך שהגירעון המסחרי של ארה”ב לחודש מרץ התרחב לרמה של 140.5 מיליארד דולר, הגבוהה ביותר בהיסטוריה האמריקאית. זוהי עלייה של כמעט 18 מיליארד דולר לעומת חודש פברואר – מגמה שמציבה אתגר למדיניות הכלכלית של ממשל טראמפ, דווקא כאשר הבית הלבן מנסה לקדם מדיניות של הפחתת התלות ביבוא.

הנתונים מחזקים את החששות בממשל בנוגע לפער הגובר בין ייצור מקומי לצריכה, ומגבירים את הלחץ על הממשל לפעול לצמצום היבוא דרך מדיניות מכסים אגרסיבית יותר.

השלכות לשוק ולמטבע

מהבחינה הכלכלית, הנתונים לא צפויים לגרום לשינוי מיידי במדיניות הריבית של הפד, אך הם מהווים נורת אזהרה לפגיעות של הכלכלה האמריקאית מול שוקי הסחר העולמיים. מבחינת שוק המט”ח, העלייה בייבוא עלולה להכביד על הדולר בטווח הבינוני, בשל הביקוש למטבעות זרים לצורכי תשלום.

גם שוקי המניות הגיבו באדישות יחסית, אך סקטורים הקשורים למסחר בינלאומי – כגון לוגיסטיקה, יצרני שבבים וענפי ייצור מוטי יבוא – נמצאים כעת תחת מעקב הדוק.