חששות חדשים הקשורים ל-Blue Owl Capital עוררו תנודתיות בתחום האשראי הפרטי, והעלו שאלות האם מחלקת הנכסים בהיקף של טריליוני דולרים נכנסת לשלב שברירי יותר. כאשר הריביות הגלובליות נותרות גבוהות ותנאי האשראי מתהדקים, המשקיעים בוחנים מחדש את עמידותם של מבני ההלוואות הישירות ששגשגו בשנות ההון הזול.

ההתרחבות המהירה של האשראי הפרטי תחת זכוכית מגדלת

האשראי הפרטי צמח באופן דרמטי בעשור האחרון, והתרחב לשוק המוערך ביותר מ-1.5 טריליון דולר ברחבי העולם. מנהלי נכסים כמו Blue Owl Capital מילאו תפקיד מרכזי בכך, כשהציעו למשקיעים מוסדיים ובעלי הון גבוה גישה להלוואות בריבית משתנה, מימון לשוק הביניים ומכשירי אשראי מובנים.

האטרקטיביות הייתה ברורה: תשואות גבוהות יותר ביחס לאג”ח ציבוריות, תנודתיות נמוכה יותר לפי שיערוך שוק שוטף, והגנה נתפסת מפני ירידות באמצעות הלוואות בכירות מובטחות. עם זאת, כאשר עלויות המימון נותרות גבוהות, יסודות הלווים עומדים כעת לבחינה גוברת. עלייה בסיכון לחדלות פירעון ולחצי מחזור חוב בוחנת את ההנחה כי תיקי אשראי פרטי מבודדים מהאטה כלכלית רחבה.

ההתפתחויות האחרונות ב-Blue Owl העצימו את החששות הללו. המשקיעים עוקבים כעת מקרוב אחר שקיפות תיקי ההשקעות, מדדי איכות נכסים ומתודולוגיות הערכת שווי ברחבי הסקטור. אף שלא נרשמה עד כה דיסלוקציה מערכתית, הסנטימנט עבר מביטחון לזהירות.

ריביות, נזילות וסיכון מבני

מאפיין מרכזי של האשראי הפרטי הוא רמת נזילות נמוכה יחסית. בתקופות יציבות, תכונה זו תומכת בפרמיית תשואה. בשווקים תנודתיים, לעומת זאת, מגבלות נזילות עלולות להעצים חששות משקיעים. אם פדיונות יואצו בכלים חצי-נזילים או קרנות אינטרוול, מנהלים עשויים להתמודד עם לחץ למכור נכסים או להסתמך על קווי אשראי.

ריביות גבוהות מוסיפות רובד מורכב נוסף. אמנם רבות מההלוואות הפרטיות נושאות ריבית משתנה — הנהנות מעליית מדדי הייחוס — אך הלווים נדרשים לשאת בעלויות שירות חוב גבוהות יותר. במקרה של האטה בצמיחה הכלכלית, חברות ממונפות עלולות להתקשות לשמור על יחסי כיסוי. הסיכון אינו בהכרח חדלות פירעון מיידית, אלא הידרדרות הדרגתית באיכות האשראי.

ברמה הגלובלית, לרבות בישראל שבה משקיעים מוסדיים מקצים משקל משמעותי לנכסים אלטרנטיביים, החשיפה לאשראי פרטי הפכה לרכיב ליבה בתיקים. כל תפיסה של חוסר יציבות בקרב מנהלים מובילים בארה”ב עלולה להדהד בקרנות פנסיה, חברות ביטוח ומשרדי משפחות.

תהודת שוק והשלכות סקטוריאליות

שווקי המניות החלו לשקף רגישות מוגברת למנהלי נכסים אלטרנטיביים. מניות של חברות אשראי פרטי ציבוריות וחברות פיתוח עסקי (BDCs) הפגינו תנודתיות גוברת, כאשר המשקיעים מתמחרים התאמות אפשריות בשווי נכסי נטו או האטה בקצב גיוסי ההון.

במקביל, בנקים מסורתיים — שבעבר נדחקו על ידי מלווים פרטיים — עשויים לשוב ולחזק את מעמדם התחרותי אם תנאים רגולטוריים ישתנו או אם שווקי ההון ייפתחו מחדש באופן מלא יותר. בתרחיש כזה, מרווחי האשראי הפרטי עשויים להצטמצם וצמיחת הגיוסים עשויה להתמתן.

חשוב לציין כי שוקי ההון הרחבים טרם אותתו על לחץ מערכתי. מרווחי האשראי בשווקים הציבוריים נותרים מרוסנים יחסית לרמות משבר היסטוריות. עם זאת, שווקים פרטיים נוטים לפגר בגילוי מחירים, מה שהופך את השקיפות ומחזורי הדיווח לגורמים קריטיים בעיצוב אמון המשקיעים.

במבט קדימה, המשקיעים יתמקדו בשיעורי חדלות פירעון, פעילות הסדרי חוב ומגמות גיוסי הון בפלטפורמות האשראי הפרטי המרכזיות. הסיכונים כוללים ריביות גבוהות לאורך זמן, היחלשות יסודות בשוק הביניים ופערי נזילות בכלים חצי-נזילים. מנגד, הזדמנויות עשויות להתפתח עבור מנהלים בעלי הון חזק המסוגלים לפרוס הון באופן סלקטיבי במרווחים רחבים יותר. מצבה של Blue Owl עשוי לשמש פחות כזרז למשבר ויותר כמבחן לחץ למחלקת נכסים מתבגרת המתמודדת עם משטר ריבית חדש. הרבעונים הקרובים יבהירו האם סיפור הצמיחה של האשראי הפרטי יכול לעמוד בסביבת מאקרו תובענית יותר.