קרנות סל (ETF) הפכו לאבן יסוד בבניית תיקי השקעות מודרניים, כשהן מציעות פיזור רחב, נזילות ועלויות נמוכות. מוצרים העוקבים אחר מדדים כמו S&P 500 או Nasdaq-100 מאפשרים למשקיעים להיחשף למאות חברות מובילות באמצעות עסקה אחת בלבד. אולם בתוך עולם ה-ETF מסתתרת תת-קטגוריה אגרסיבית בהרבה: תעודות סל ממונפות. מוצרים אלו נועדו להכפיל ואף לשלש את התשואה היומית — לעיתים פי שניים או פי שלושה — ובכך מבטיחים פוטנציאל רווח מוגבר. בפועל, הם גם מגדילים את הסיכון בדרכים שמשקיעים קמעונאיים רבים נוטים להמעיט בהערכתן.

כיצד תעודות סל ממונפות פועלות בפועל

בניגוד לקרנות סל מסורתיות המחזיקות פיזית סל מניות, תעודות סל ממונפות נשענות במידה רבה על נגזרים כגון חוזים עתידיים והסכמי החלף (Total Return Swaps). קרן המבקשת לספק פי שלושה מהביצועים היומיים של מדד S&P 500, לדוגמה, עשויה ליצור באופן סינתטי חשיפה של 300 מיליון דולר מהון של 100 מיליון דולר באמצעות הסכמי החלף עם מוסדות פיננסיים.

המרכיב הקריטי הוא שהמינוף מתאפס מדי יום. אם המדד עולה ב-1% ביום מסוים, תעודת סל ממונפת פי שלושה שואפת לעלות ב-3% באותו יום. אולם אם המדד יורד ב-1% ביום שלאחר מכן, התעודה צפויה לרדת ב-3% מהבסיס החדש והגבוה יותר. לאורך זמן, במיוחד בשווקים תנודתיים או מדשדשים, האיפוס היומי הזה עלול לשחוק תשואות באמצעות תופעה המכונה “שחיקת תנודתיות” (Volatility Drag). במגמות עלייה ממושכות תעודות סל ממונפות עשויות להכות משמעותית את המדד הבסיסי. אך בשווקים תנודתיים, הצטברות ההפסדים עלולה במהירות לגבור על הרווחים.

דמי הניהול מוסיפים שכבת חיכוך נוספת. מוצרים ממונפים נושאים לרוב יחס הוצאות של כ-0.8%–1%, גבוה משמעותית מקרנות סל רחבות שוק הגובות חלק קטן מכך. עלויות גבוהות אלו, לצד עלויות מימון הגלומות בנגזרים, פוגעות עוד יותר בתשואה ארוכת הטווח.

אשליית הביצועים ארוכי הטווח

המספרים ההיסטוריים עלולים להיות מפתים. בעשור האחרון, מוצרים מסוימים ממונפים פי שלושה על מדד S&P 500 הציגו עליות של יותר מ-1,300%, לעומת כ-270% בלבד במדד עצמו. עם זאת, השגת תשואה כזו חייבה התמודדות עם תנודתיות יומית קיצונית — לעיתים פי שלושה מזו של המדד.

מחקרים בכלכלה התנהגותית מצביעים על כך שרוב המשקיעים מתקשים להישאר מושקעים בתקופות של ירידות חדות. תעודות סל ממונפות מעצימות את הלחץ הפסיכולוגי הזה. ירידה של 5% בשוק מתורגמת לירידה של 10% או 15% במוצר ממונף בתוך יום אחד, ועלולה להוביל למכירה פאניקאית דווקא בעיתוי הגרוע ביותר.

תעודות סל ממונפות על מניה בודדת מעלות את רמת הסיכון אף יותר. הכפלת תנועות יומיות במניות תנודתיות כמו Nvidia עשויה להיראות אטרקטיבית בתקופות שוריות, במיוחד על רקע ראלי מונע בינה מלאכותית. אולם חשיפה מרוכזת יחד עם מינוף יוצרת סיכון שלילי א-סימטרי. תיקון חד עלול להאיץ את קצב ההפסדים ולפגוע משמעותית בשימור ההון לטווח הארוך.

למי המוצרים הללו באמת מתאימים?

תעודות סל ממונפות תוכננו במקור עבור סוחרים טקטיים קצרי טווח ומשתתפים מוסדיים הזקוקים לכלי מיצוב תוך-יומיים. עבור מקצוענים ממושמעים המנטרים חשיפות מדי יום, מוצרים אלה עשויים לשמש למטרות אסטרטגיות. לעומת זאת, עבור משקיעים ארוכי טווח המתמקדים בחיסכון לפנסיה או בצמיחה מגוונת, הם לרוב אינם מתיישבים עם ניהול סיכונים זהיר.

בשווקים המונעים יותר ויותר על ידי מסחר אלגוריתמי וזרימת מידע מהירה, קפיצות תנודתיות עלולות להופיע במפתיע. תעודות סל ממונפות מגבירות הן את ההזדמנות והן את הטעות, ומשאירות מרווח קטן מאוד לשיקול דעת שגוי.

במבט קדימה, כאשר מכפילי המניות נותרים גבוהים ואי-הוודאות המאקרו-כלכלית — ממדיניות ריבית ועד מתחים גיאופוליטיים — נמשכת, תעודות סל ממונפות עשויות לחוות תנודות חדות יותר. משקיעים צריכים לבחון בזהירות האם חשיפה ממונפת מתאימה לאסטרטגיית הקצאת הנכסים הכוללת שלהם. במקרים רבים, קרנות סל מסורתיות בעלות נמוכה על מדדים רחבים מציעות מסלול בר-קיימא יותר לצבירת הון ארוכת טווח.