מאבק משפטי עתיר־משמעות המתנהל בלונדון מציב את אלבומיו הקלאסיים של ג’ימי הנדריקס — ואת עתיד זכויות המבצעים בעידן הסטרימינג — תחת זכוכית מגדלת. התביעה, שהוגשה על ידי החברות המייצגות את הבסיסט נואל רדינג ואת המתופף מיץ’ מיטשל, מערערת על זכויותיה ארוכות השנים של סוני לגבי ההקלטות של *Are You Experienced*, *Axis: Bold as Love* ו־*Electric Ladyland*. אף שהאלבומים הוקלטו לפני יותר מיובל, כוחם המסחרי נותר משמעותי — ותוצאת המשפט עשויה להגדיר מחדש את אופן תגמול המבצעים בעידן הדיגיטלי.

הסכסוך מגיע בתקופה שבה תעשיית המוזיקה העולמית תלויה באופן עמוק בהכנסות מסטרימינג — שיטת הצריכה הדומיננטית כיום. כל פסיקה שתערער את המסגרת הזו עשויה לשאת השלכות מרחיקות לכת, לא רק לגבי יצירות הנדריקס, אלא לגבי מיטב הקטלוגים של שנות ה־60 וה־70.

מאבק שמקורו בהסכמי אנלוג מול כלכלה דיגיטלית

בלב המחלוקת עומדת השאלה האם חוזים שנחתמו ב־1966 ובהסכמים מתחילת שנות ה־70 — זמן רב לפני המצאת האינטרנט — מעניקים לסוני זכויות נצחיות לנצל את ההקלטות בפלטפורמות דיגיטליות מודרניות. סוני טוענת כי הנדריקס וחברי הלהקה העבירו זכויות ליצירה “בכל שיטה הידועה כיום או שתיוודע בעתיד”, ניסוח נפוץ בחוזי תעשייה שנועד להקדים טכנולוגיה עתידית. בנוסף, סוני מצביעה על הסכמי פשרה שנחתמו עשרות שנים מאוחר יותר על ידי רדינג ומיטשל, לטענתה מאשרים את זכויותיה ומבטלים כל טענה נוספת.

נציגי העיזבונות טוענים כי לא ניתן להחיל את הנוסח הזה באופן סביר על מודלים כלכליים שנוצרו רק בזכות טכנולוגיית הסטרימינג. עמדתם נשענת על כך שסטרימינג מהווה צורת ניצול חדשה לחלוטין — שונה ממכירות פיזיות או שידורים אנלוגיים — ושהמודלים הכלכליים העכשוויים, המאפשרים צריכה חוזרת ללא עלות ייצור, מחייבים חלוקה מחודשת של תמלוגים למבצעים.

סוני מזהירה מפני טלטלה בתעשייה כולה

סוני הזהירה כי פסיקה לטובת העיזבונות תיצור אי־ודאות משפטית רחבת היקף בתעשיית המוזיקה. אם ייקבע שהסכמים היסטוריים אינם תקפים לעידן הסטרימינג, הדבר עלול לפתוח פתח לתביעות מצד מוזיקאים, זמרי ליווי ואמנים קלאסיים שאת עבודותיהם ממשיכים לנגן בפלטפורמות דיגיטליות. על פי טענת החברה, גם קטלוגים של להקות־על כמו הביטלס ועד תזמורות גדולות עלולים להיות חשופים לאתגרי בעלות חדשים — מהלך שעלול לכפות על חברות המוזיקה לנהל מחדש משא ומתן על זכויות שנחשבו סגורות עשרות שנים.

השלכות כאלו חורגות הרבה מעבר לתמלוגים: הן עלולות לשבש עסקאות רכישת קטלוגים, רישיונות מסחריים והשקעות ענק מצד קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות פנסיה וקרנות הון ריבוניות. הערכת שווי של קטלוגים מוזיקליים נשענת על יציבות ובעלות ברורה — וכל ערעור על כך עלול לצנן את השוק.

מקרה מבחן לעתיד זכויות המבצעים

המשפט משקף גם מגמה רחבה יותר של דרישת צדק והוגנות כלפי מבצעים ותיקים. ממשלות באירופה ובארה״ב כבר בוחנות מחדש את אורך תקופת הזכויות, את חלוקת התמלוגים ההוגנת ואת אחריות הפלטפורמות הדיגיטליות. משפט הנדריקס עשוי להפוך לאבן־דרך בשאלה האם חוזים עתיקים מספקים הגנה מספקת בעידן שבו הצריכה נעשית דיגיטלית וסמויה.

כך או כך, השלכות פסק הדין יהיו מרחיקות לכת. בעידן שבו צריכת מוזיקה משתנה — מסטרימינג ועד רימיקסינג מבוסס בינה מלאכותית וקולות סינתטיים — תידרש התעשייה להחליט האם הסכמים שנחתמו בתקופת סאונד אנלוגי יכולים לעמוד מול טכנולוגיות העתיד. יצירות הנדריקס, שנוצרו בעידן שונה בתכלית, הפכו לסמל לשאלה האם הכנסות מודרניות מחייבות פרשנות משפטית מודרנית.