הזהב נסחר סמוך לשיאים היסטוריים לאחר אחד הראלים החזקים בעשורים האחרונים. מחיר הספוט נגע ב־5,589 דולר בינואר 2026 והתייצב מעל רמת ה־5,000 דולר. נכון ל־25 בפברואר, המתכת
נסחרת סביב 5,187 דולר לאונקיה. כעת, Goldman Sachs העלה את תחזית סוף 2026 ל־5,400 דולר, בטענה כי הכוחות שמניעים את העלייה הם מבניים ולא ספקולטיביים. עבור משקיעים בארה״ב ובישראל המתמודדים עם סיכוני אינפלציה, הרחבה פיסקלית ותנודתיות מטבעית — השאלה היא האם למהלך נותר עוד מרחב.

ביקוש מבני משנה את כללי המשחק

העדכון של גולדמן, בהובלת אסטרטגי הסחורות דן סטרויבן ולינה תומאס, משקף שינוי בהרכב הקונים. קרנות סל מערביות צברו מאז תחילת 2025 כ־500 טון זהב — הרבה מעבר למה שניתן להסביר רק בהורדות ריבית. המשמעות: שינוי הקצאה אסטרטגי ולא מסחר טקטי קצר טווח.

במקביל, בעלי הון ומשפחות אמידות מגבירים רכישת זהב פיזי, בעוד מוסדות פיננסיים מגדילים חשיפה דרך אופציות Call על קרנות סל מבוססות זהב. בגולדמן מגדירים זאת כחלק מ״עסקת דה־בייסמנט״ — גידור מפני שחיקת ערך מטבע, על רקע דאגות ארוכות טווח לגבי קיימות פיסקלית, רמות חוב ריבוניות ועצמאות בנקים מרכזיים.

הבנקים המרכזיים ממשיכים להיות עוגן ביקוש מרכזי. הבנק צופה רכישות ממוצעות של 60 טון בחודש ב־2026, בעיקר מצד מנהלי יתרות בשווקים מתעוררים שמבקשים להפחית תלות בדולר. הבנק המרכזי של סין האריך בינואר את רצף הרכישות ל־15 חודשים ברציפות — אינדיקציה לכך שמדובר בביקוש “דביק” שמונע מגידור מאקרו ולא מתנודתיות מחזורית.

למה זו לא סופר־מחזור סחורות

למרות הזינוק במחיר, בגולדמן דוחים את הטענה שמדובר בסימן לסופר־מחזור סחורות רחב. בניגוד למתכות תעשייתיות או אנרגיה, מסלול המחיר של הזהב תלוי פחות בצמיחה גלובלית מסונכרנת ויותר בתנאים פיננסיים, יציבות מטבע וריביות ריאליות.

נחושת, פלדה ונפט דורשות מחזורי תעשייה ותשתיות רחבים כדי להצדיק שוק שורי ממושך. סקטור הנדל״ן בסין עדיין תחת לחץ, מה שמגביל ביקוש תעשייתי מסונכרן כמו זה שנראה בשנות ה־2000. צריכת האנרגיה עולה, אך לא בקצב שמעיד על מחסור מערכתי.

הזהב, לעומת זאת, נהנה מאי־ודאות מאקרו ולא מהאצה תעשייתית. הוא משמש גידור מפני טעויות מדיניות, הרחבה תקציבית ומתחים גיאופוליטיים. במובן זה, הראלי הנוכחי משקף מיצוב הגנתי ולא אופוריה מחזורית.

פסיכולוגיית משקיעים והשלכות תיק השקעות

הממד ההתנהגותי משמעותי. כאשר משקיעים מתחילים לגדר מפני יציבות מוניטרית ארוכת טווח ולא רק אינפלציה קצרת טווח, ההקצאות נוטות להתמיד. הדבר מפחית את עוצמת מימושי הרווחים והופך תיקונים לשטחיים יותר.

בתיקים מגוונים, עוצמת הזהב עשויה לשקף עלייה בסלידה מסיכון גלובלית. עבור משקיעים מוסדיים בישראל, המחזיקים חשיפה משמעותית לנכסים דולריים, יש לשקלל גם את רכיב המטבע. דולר חלש עשוי להעצים את תפקיד הזהב כמייצב תיק.

בהמשך הדרך, המסלול לעבר 5,400 דולר יהיה תלוי בהיקף רכישות הבנקים המרכזיים, מגמות פיסקליות וזרימות לקרנות סל. התאוששות חדה בתשואות ריאליות עשויה לבלום את המומנטום, בעוד הסלמה גיאופוליטית נוספת עשויה להאיץ אותו. הרבעונים הקרובים יכריעו האם רמת ה־5,000 דולר תהפוך לרצפה חדשה של נכס שתומחר מחדש באופן מבני.