נשיא צרפת עמנואל מקרון קרא לבנק המרכזי האירופי לבחון מחדש את גישתו למדיניות המוניטרית, בטענה שההתמתנות בקצב הצמיחה באירופה מחייבת עמדה המעודדת יותר צמיחה. דבריו מגיעים בתקופה של בדיקה מחמירה של מחזורי הידוק מוניטרי ברחבי העולם, כאשר שווקים גלובליים — כולל בישראל — עוקבים מקרוב אחר האופן שבו שינויים במדיניות עשויים להשפיע על זרימות הון וציפיות אינפלציה.

מקרון מאותת על צורך בגישה גמישה יותר מצד ה-ECB

בדבריו האחרונים הדגיש מקרון כי התמקדותו של ה-ECB בהשבת היציבות המחירים חייבת להתאזן כעת עם חששות לגבי פעילות כלכלית חלשה בגוש האירו. אף שהאינפלציה ירדה משמעותית מהשיא שלאחר הקורונה, נתוני הצמיחה נותרים רכים — מה שמעורר שאלות לגבי המשך שמירת התנאים הפיננסיים המצמצמים שעלולים להאריך את ההאטה באירופה.

קריאתו של מקרון מוסיפה משקל פוליטי לדיון שכבר צובר תאוצה בקרב כלכלנים, המזהירים כי עלויות הלוואה גבוהות באופן מתמשך מרתיעות השקעות עסקיות ומכבידות על משקי הבית. אף שמקבלי ההחלטות ב-ECB נזהרים מלתת רמזים ברורים לגבי הפחתות עתידיות, מספר חברי מועצה כבר ציינו כי מחזור ההידוק המוניטרי קרוב לנקודת הסיום — אך עדיין מדגישים כי המדיניות תמשיך להיות מונחית מנתוני אינפלציה ולא מלחצים פוליטיים.

רוח נגד כלכלית מגבירה את הדחיפות לכיול מחדש של המדיניות

הנתונים האחרונים של גוש האירו הדגישו את האתגרים העומדים בפני מקבלי ההחלטות. התפוקה התעשייתית נחלשה, הביקוש לאשראי ממשיך לרדת, וסקרי עסקים מצביעים על היחלשות באמון הן במגזר הייצור והן בשירותים. עם סנטימנט צרכני שברירי ואי-ודאות אנרגטית שעדיין מרחפת, מדינות האיחוד מחפשות כלים שיכולים לייצב את התנופה הכלכלית.

אנליסטים מציינים כי אתגרי התחרותיות המבניים של אירופה — כולל פערי פריון, מחסור בכוח אדם והתלות ביבוא אנרגיה — מסבכים עוד יותר את התמונה המאקרו־כלכלית. בסביבה זו, מקרון טוען שגישה אדפטיבית יותר מצד ה-ECB עשויה לסייע למנוע תרחיש של קיפאון ממושך ולעודד השקעות במגזרים אסטרטגיים כמו טכנולוגיה, ביטחון ואנרגיה ירוקה.

איתות פוליטי עם השלכות לשווקים גלובליים

אף שה-ECB שומר בקפדנות על עצמאותו מפני השפעה פוליטית, דבריו של מקרון משקפים דאגות רחבות יותר בקרב מקבלי ההחלטות לגבי מסלול האירו־אזור בכלכלה העולמית. בעוד ארה״ב נהנית מהשקעות פיסקליות אגרסיביות וסין מאיצה את מדיניותה התעשייתית, מנהיגים אירופים חוששים שהאזור עלול להישאר מאחור אם הכלים הפיסקליים והמוניטריים לא יתואמו היטב.

עבור משקיעים בינלאומיים, כולל בישראל, האפשרות לשינוי כיוון במדיניות עשויה להשפיע על ציפיות לגבי תשואות אג״ח בגוש האירו, עלויות מימון לחברות, וביצועי המטבע. מדיניות מרחיבה יותר מצד ה-ECB עשויה לתמוך בנכסי סיכון אך גם לעורר שאלות לגבי מחויבות הבנק ליעד האינפלציה אם לחצי המחירים יתחדשו.

בהסתכלות קדימה, השווקים יעקבו מקרוב אחר התקשורת של ה-ECB, תחזיות כלכליות ונתוני אינפלציה כדי לאתר סימנים לשינוי אסטרטגי. ככל שאירופה מנווטת בין התאוששות שברירית לבין לחצים מבניים, האיזון בין יציבות מחירים לתמיכה בצמיחה יישאר מרכזי למסלול הכלכלה — והתערבותו של מקרון מאותתת שהלחץ לשינוי עשוי רק להתגבר בחודשים הקרובים.