משבר אבטלת הצעירים בבריטניה הופך לאחד האתגרים הכלכליים והפוליטיים המשמעותיים ביותר עבור ממשלתו של ראש הממשלה קיר סטארמר. נתונים חדשים שפורסמו ביום חמישי הראו כי מספר הצעירים המוגדרים כמי שאינם לומדים, עובדים או משתתפים בהכשרה מקצועית — קבוצה המכונה NEET — עלה ל־1.01 מיליון ברבעון הראשון של 2026, הרמה הגבוהה ביותר זה יותר מעשור.

הנתונים פורסמו לצד סקירה שהוזמנה על ידי הממשלה, אשר הזהירה כי בריטניה עלולה ליצור “דור אבוד” של צעירים המנותקים כלכלית, אלא אם ייושמו במהירות רפורמות מבניות רחבות.

הדו”ח, שהוכן בראשות שר הבריאות לשעבר אלן מילברן, מעריך כי מספר הצעירים בקבוצת NEET עלול לטפס ל־1.25 מיליון בתוך חמש שנים, בעלות כלכלית שנתית מוערכת של כ־125 מיליארד ליש”ט בשל אובדן הכנסות ממסים, ירידה בפריון והגדלת הוצאות הרווחה.

הזדמנויות העבודה לצעירים ממשיכות להצטמצם

הסקירה מצביעה על מה שהוגדר כ”כשל מערכתי” בשוק העבודה לצעירים בבריטניה. לפי הממצאים, מסלולי הכניסה המסורתיים לשוק העבודה נשחקו משמעותית בעשור האחרון, והותירו צעירים רבים ללא יכולת לצבור את הניסיון שמעסיקים דורשים כיום.

מספר המשרות הפנויות בענף האירוח — שנחשב במשך שנים לאחד ממקורות התעסוקה המרכזיים לעובדים צעירים — ירד בכמחצית בתוך ארבע שנים בלבד. במקביל, מספר המתלמדים החדשים במסגרות חניכה מקצועית ירד ביותר משליש במהלך העשור האחרון.

מילברן טען כי עובדים צעירים רבים לכודים במעגל בעייתי שבו מעסיקים דורשים ניסיון קודם גם עבור משרות זוטרות, בזמן שהאפשרויות לצבור ניסיון כזה ממשיכות להיעלם.

הדו”ח מצא גם כי 84% מהצעירים המוגדרים כ־NEET עדיין מעוניינים בעבודה או בהכשרה מקצועית, נתון שמצביע על כך שהבעיה קשורה יותר למבנה שוק העבודה מאשר לירידה במוטיבציה לעבוד.

בינה מלאכותית ועלויות העסקה גבוהות משנות את דפוסי הגיוס

מספר מגמות כלכליות תורמות להחרפת המשבר. מנהלים במגזר העסקי הזהירו כי העלאות במסי השכר ובשכר המינימום במהלך השנה האחרונה פגעו בנכונות החברות לגייס עובדים, במיוחד בענפים עתירי כוח אדם שמעסיקים באופן מסורתי צעירים.

במקביל, הבינה המלאכותית מתחילה לשנות את שוק העבודה ברמת הכניסה ברחבי העולם. חברות מאיצות תהליכי אוטומציה של תפקידי אדמיניסטרציה, שירות לקוחות ומשרות משרדיות בסיסיות, ששימשו בעבר כמסלול כניסה מרכזי לצעירים.

כלכלנים מצביעים גם על החרפה באתגרים בתחום בריאות הנפש בקרב צעירים בבריטניה כגורם נוסף המשפיע על התופעה. הוויכוח הפוליטי סביב הסוגיה התעצם לאחר שפוליטיקאים מהמפלגה השמרנית טענו כי מערכת הרווחה מעודדת אי־פעילות כלכלית בקרב חלק מהצעירים המתמודדים עם בעיות נפשיות קלות יחסית.

החשש המרכזי בקרב קובעי המדיניות הוא שניתוק ממושך מעבודה או מהשכלה בתחילת החיים הבוגרים עלול ליצור השלכות ארוכות טווח על הכנסה, פריון וניידות חברתית.

הלחץ הפוליטי והכלכלי על ממשלת סטארמר מתגבר

משבר התעסוקה בקרב צעירים הופך לרגיש יותר פוליטית עבור ממשלת הלייבור של סטארמר, לאחר תוצאות מאכזבות בבחירות המקומיות מוקדם יותר החודש. צעירים, שנחשבו בעבר לבסיס תמיכה מרכזי של הלייבור, פונים בהדרגה למפלגות קטנות יותר משני צדי המפה הפוליטית.

סטארמר התחייב להשיק מה שהגדיר כ”מאמץ לאומי” שמטרתו לחבר מחדש צעירים למסלולי עבודה, לימודים והכשרה מקצועית. עם זאת, אנליסטים מעריכים כי שיפור משמעותי יחייב רפורמות רחבות היקף במערכת החינוך, בתוכניות החניכה המקצועית, בתמריצי התעסוקה ובשיתוף הפעולה מצד המעסיקים.

במבט קדימה, הממשלה ניצבת בפני לחץ גובר לפעול לפני שהניתוק הכלכלי של צעירים יהפוך לתופעה מבנית וקבועה. ככל שהשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה מתרחבת ומשרות הכניסה ממשיכות

להשתנות, יכולתה של בריטניה לייצר מסלולי קריירה יציבים לדורות הצעירים עשויה להפוך לאחד המבחנים הכלכליים המרכזיים של העשור הקרוב.