זינוק היצוא ההיסטורי של סין הפך לאחד מההתפתחויות הכלכליות הגלובליות המשמעותיות ביותר של 2025, וחושף את מגבלות הלחץ שמפעילה וושינגטון באמצעות מכסים — לצד חשיפת הפגיעוּת המבנית של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. קמפיין המכסים האגרסיבי של הנשיא דונלד טראמפ נועד לצמצם את הדומיננטיות של סין במסחר העולמי. אך במקום זאת קרה ההפך: סין הסתגלתה במהירות יוצאת דופן, הגדילה את נתח השוק באזורים הצורכים סחורות זולות, וצמצמה את תלותה בארצות הברית.

מלחמת סחר שהפכה לרועצת

כאשר טראמפ החיל מחדש מכסים נוקשים בתחילת השנה, היצרנים הסינים נערכו בתחילה לשחזור מלחמת הסחר של 2018–2019. אך בייג׳ינג ורשת היצואנים הענקית שלה הסתובבו במהירות לכיוון חדש. המשלוחים לארה״ב צנחו ביותר מ־18% ב־11 החודשים הראשונים של השנה, אך יצואיה הכוללים של סין עדיין עלו ב־5.7%. ההתרחבות המהירה באירופה, בדרום־מזרח אסיה ובאפריקה פיצתה על החולשה בארה״ב, ודחפה את העודף המסחרי של סין לרמה של יותר מטריליון דולר — הגבוה ביותר שאי פעם נרשם על ידי מדינה כלשהי.

עמידות זו חיזקה את עמדת המיקוח של בייג׳ינג, והעניקה לנשיא שי ג׳ינפינג ביטחון לנהל שיחות ממושכות ללא צורך להיכנע לדרישות וושינגטון. עבור סין, הנתונים מחזקים מסר רחב יותר: השוק האמריקאי אמנם חשוב — אך רחוק מלהיות בלתי ניתן להחלפה.

המנוע מאחורי בום היצוא

הבסיס התעשייתי של סין — שנבנה במשך עשורים של השקעה, קונסולידציה של שרשראות אספקה ויעילות בקנה מידה — מאפשר לה להגיב במהירות לזעזועים חיצוניים. מדיניות אסטרטגית כמו “תוצרת סין 2025” האיצה את המעבר לייצור טכנולוגי מתקדם, בעוד שהביקוש הגלובלי בתקופת הקורונה סייע לבנות תשתית שמשרתת את היצואנים כיום בחדירתם לשווקים חדשים.

עם זאת, המספרים המרשימים מסתירים חולשות מבניות עמוקות. הביקוש המקומי בסין נשאר חלש, כאשר היבוא עלה רק ב־0.2% לעומת השנה הקודמת. משבר נדל״ן ממושך, לחץ דפלציוני ואמון צרכני חלש מצביעים על חוסר איזון כלכלי עמוק. מכונת היצוא עובדת בתפוקה מלאה לא משום שהביקוש העולמי פורח — אלא משום שהצריכה המקומית מקרטעת.

דחייה בינלאומית גוברת

ההתרחבות הגלובלית של יצוא סין מגבירה מתחים בעולם. מנהיגי אירופה הזהירו מפני תחרות בלתי הוגנת, והאיחוד האירופי הרחיב צעדי אנטי־היטל המכוונים לכלי רכב חשמליים ולמוצרים תעשייתיים. חששות לגבי “עקיפה” — מוצרים סיניים המועברים דרך דרום־מזרח אסיה לפני כניסתם לארה״ב — מסבכים עוד יותר את אכיפת המכסים, ודוחפים את וושינגטון לחתום על הסכמים חדשים, כולל עם וייטנאם.

כלכלנים מזהירים כי אף שמומנטום היצוא עשוי להימשך ב־2026, קצבו צפוי להאט ככל שצעדי הגנה מתרבים. הסיכון הזה יהיה נושא מרכזי בוועידת העבודה הכלכלית המרכזית השבוע, שבה תציג בייג׳ינג את קווי המתאר של התוכנית הכלכלית החדשה לחמש השנים הבאות. האיתותים המוקדמים מצביעים על כך שלא צפוי גירוי רחב היקף — מצב שמעמיס יותר לחץ על מגזר היצוא לשאת את עיקר הצמיחה.

מה צפוי בהמשך

בום היצוא של סין ב־2025 מדגיש גם את תחרותיותה הגלובלית המתמשכת וגם את השבריריות של כלכלתה המקומית. השנה הקרובה תבחן את יכולתה של בייג׳ינג לנהל מתחים מסחריים, לשקם אמון צרכני ולהוביל את הכלכלה לעבר מודל צמיחה מאוזן יותר. השווקים הגלובליים יעקבו האם סין תמשיך לעקוף את לחץ המכסים — או שהעולם יתחיל לאבד סבלנות כלפי שטף הסחורות הזולות המגיעות ממנה.