ההיסטוריה הפיננסית מציעה שיעור ברור ובלתי ניתן לערעור בעקרונות הליבה של ההשקעה: התמדה לאורך זמן תמיד מנצחת תנודתיות קצרה. נתונים spanning למעלה ממאה וחמישים שנה מספקים הוכחה חותכת לכוח הבלתי ניתן להכחשה של השקעה עקבית במונחים ריאליים (מותאמת לאינפלציה). הניתוח ההיסטורי מראה כי למרות מלחמות, מגפות ואירועי אינפלציה קיצוניים – הון שנותר מושקע ממשיך במסלול עלייה מתמשך. לדוגמה, דולר אחד שהושקע בשוק המניות האמריקאי בשנת 1870 שווה כיום למעלה מ-33,000 דולר במונחים ריאליים, ומדגים את הקסם של ריבית דריבית לאורך זמן.

הניצחון המוחלט של המניות

השוואת ביצועים היסטורית בין אסטרטגיות השקעה שונות מדגישה נקודה קריטית: תיק השקעות שמוקצה כולו למניות (100%) מניב בעקביות את התשואה הריאלית הגבוהה ביותר לאורך פרקי זמן ממושכים.

תוצאה משמעותית זו מחזקת את עקרון היסוד של ניהול עושר: ככל שאופק ההשקעה ארוך יותר, כך גדלה ההצדקה ליטול סיכון גבוה יותר באמצעות מקסום ההקצאה למניות. ניסיונות מופרזים “להגן” על ההון תוך הסתמכות יתר על אג”ח – אף שמפחיתים תנודתיות – פוגעים באופן מובהק בפוטנציאל הצמיחה הריאלית הכוללת בטווח הארוך.

משברי שוק: רעש על ציר הזמן ההיסטורי

הכרונולוגיה הפיננסית המודרנית רצופה ברגעים של משברים קיצוניים: מחומרת השפל הגדול, דרך השיבושים של מלחמות העולם, אינפלציית שנות ה-70 ועד הזעזועים החדים אך הקצרים של המגפה האחרונה. אירועים אלה, שגורמים לעיתים קרובות לפאניקה ולמשיכת כספים, תופסים את כותרות החדשות בטווח הקצר.

עם זאת, מנקודת מבטו של משקיע רב-שנים, כל הרגעים הללו – קשים ככל שהיו – הם רעש זמני בלבד. השוק התאושש בעקביות מכל משבר משמעותי, לעיתים במהירות מפתיעה, ומוכיח שמנוע הצמיחה הכלכלי הבסיסי הוא איתן ובעל יכולת תיקון עצמי.

השיעור המרכזי למשקיעים

ההיסטוריה הארוכה של השווקים מלמדת כי הצמיחה האמיתית של העושר אינה תלויה ביכולתו של המשקיע “לתזמן את השוק” או לחזות משברים. היא נשענת על שני עקרונות פשוטים: זמן בתוך השוק ועקביות. כוח ריבית הדריבית הוא הלקח החשוב ביותר ליצירת צמיחה אקספוננציאלית. עבור משקיעים לטווח ארוך, הדרך להצלחה היא להתמקד בהשקעות איכותיות, לשמור על צבירה עקבית ולהתנגד לדחף הרגשי למכור נכסים בעת תנודתיות.