מנכ”ל Ford Motor Co., ג’ים פארלי, בחן בשקט רעיון שנוי במחלוקת עם גורמים בממשל טראמפ: לאפשר ליצרניות רכב סיניות לייצר כלי רכב בארה”ב באמצעות מיזמים משותפים עם חברות אמריקאיות. לפי מקור המעורה בשיחות, המהלך נועד לאזן בין מציאות תחרותית גוברת לבין אינטרסים כלכליים לאומיים, בתקופה שבה יצרניות רכב חשמלי סיניות מתרחבות במהירות בזירה הגלובלית.

ההצעה מגיעה בזמן שבו יצרניות הרכב האמריקאיות מתמודדות עם לחץ גובר מצד תעשיית הרכב הסינית, המייצרת כיום כשליש מכלי הרכב בעולם והפכה לדומיננטית במיוחד בתחום הרכב החשמלי. אף שמכס של 100% על יבוא רכבים מסין — שהוטל לראשונה בתקופת הנשיא ג’ו ביידן ונשמר על ידי הנשיא דונלד טראמפ — חוסם כיום כניסה ישירה לשוק האמריקאי, אנליסטים רבים סבורים כי מדובר במחסום זמני בלבד.

מודל מיזם משותף כחיץ אסטרטגי

רעיון המיזם המשותף של פארלי, שלפי הדיווחים נדון עם נציג הסחר האמריקאי ג’יימיסון גריר, מזכיר התחבורה שון דאפי וראש ה-EPA לי זלדין במהלך תערוכת הרכב בדטרויט, יאפשר לחברות סיניות להקים מתקני ייצור בארה”ב בשותפות עם יצרניות מקומיות. במבנה כזה, חברות אמריקאיות יחזיקו בשליטה, בעוד רווחים וטכנולוגיה יחולקו בין הצדדים.

ההיגיון האסטרטגי משקף מודלים שהיו נהוגים זמן רב בסין עצמה, שבה יצרניות זרות נדרשו בעבר לשתף פעולה עם שותפים מקומיים. היפוך המסגרת הזו עשוי, תיאורטית, לאפשר לארה”ב לשמור על פיקוח, להגן על קניין רוחני ולהבטיח יצירת מקומות עבודה מקומיים, תוך ריכוך ההלם של כניסה סינית ישירה לשוק.

עם זאת, לפי הדיווחים, הרעיון התקבל בספקנות בוושינגטון. החששות התמקדו בביטחון לאומי, תגובת נגד פוליטית והתדמית של שיתוף פעולה עם חברות סיניות בענף הנחשב קריטי לריבונות כלכלית.

המציאות התחרותית: הזינוק הסיני ברכב חשמלי

פארלי הביע לא פעם דאגה מהאיום התחרותי מצד יצרניות הרכב הסיניות. הוא תיאר את כלי הרכב שלהן כ”איום קיומי” על היצרניות האמריקאיות, תוך הדגשת קצב החדשנות, האינטגרציה הדיגיטלית ויעילות העלויות. רכבים חשמליים סיניים מהווים כבר כ-20% ממכירות הרכב החדש במקסיקו, וקנדה צפויה לאפשר יבוא של חלק מהרכבים הסיניים בעתיד הקרוב.

פורד הגבירה בשנים האחרונות את ניתוח המתחרים הסינים. פארלי וצוות ההנהלה שלו ביקרו מספר פעמים בשנגחאי כדי לבחון עיצוב מוצרים, שילוב תוכנה ואסטרטגיות חוויית לקוח. פארלי עצמו נהג ב-Xiaomi SU7 ושיבח בפומבי את חוויית הדיגיטל ואיכות הבנייה.

שוק הרכב המקומי בסין רווי, ועם יותר מ-100 מותגים המתחרים באגרסיביות על מחיר, התרחבות ליצוא הפכה להכרח אסטרטגי. חברות כמו Geely הצהירו בגלוי על שאיפות להיכנס לשוק האמריקאי בשנים הקרובות.

מתח מדיני והשלכות שוק

עבור קובעי מדיניות, הדיון משקף מתח רחב יותר בין פתיחות כלכלית לפרוטקציוניזם אסטרטגי. מתן אפשרות לחברות סיניות להקים מפעלים בארה”ב עשוי לייצר תעסוקה ולהביא תועלת לצרכנים, כולל רכבים חשמליים זולים יותר ותחרות מוגברת. עם זאת, הוא מעלה שאלות בנוגע לפרטיות נתונים, סייבר ותלות טכנולוגית ארוכת טווח.

פורד חזרה והדגישה כי יש להגן על השוק האמריקאי מפני “הצפה של רכבים מסובסדים המיוצרים בסין”, ובמקביל הודתה כי התחרות בטווח הארוך היא בלתי נמנעת. רעיון המיזם המשותף נראה פחות כתמיכה בכניסה סינית ויותר כניסיון לעצב את התנאים שבהם היא עשויה להתרחש.

במבט קדימה, כיוון מדיניות הסחר בין ארה”ב לסין, קצב אימוץ הרכב החשמלי בצפון אמריקה והדינמיקה הפוליטית המקומית יקבעו האם שותפויות מסוג זה יהפכו לישימות פוליטית. לעת עתה, המכסים נותרו המחסום המרכזי — אך עצם קיום הדיונים האסטרטגיים מצביע על כך שמנהיגי התעשייה נערכים לעתיד שבו חומות אלו עשויות שלא להיות קבועות.