משרד האוצר האמריקאי מגביר את פעילותו בשוק האג”ח הממשלתיות לטווח הארוך, בשעה שקובעי המדיניות מתמודדים עם שילוב מורכב של אינפלציה גבוהה, היקפי גיוס ממשלתיים גדולים וביקוש משמעותי להון מצד פרויקטי תשתית לבינה מלאכותית. משרד האוצר הכפיל את היקף הרכישות של אג”ח ממשלתיות ארוכות טווח ל-4 מיליארד דולר בכל פעולה. המהלך הוביל לירידה זמנית בתשואות, אך העלה שאלות לגבי הפער האפשרי בין המדיניות הפיסקלית למדיניות המוניטרית.

משרד האוצר מתמקד בעלויות המימון בטווח הארוך

תוכנית רכישות האג”ח המורחבת של משרד האוצר מתמקדת בניירות ערך לפדיון של 10 עד 30 שנים, שבהם עלויות המימון עלו משמעותית. המהלך מגיע לאחר שהחוב הריבוני של ארה”ב הגיע לשיא של 40 טריליון דולר, בעוד המשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על סיכוני אינפלציה ופיסקליים. התחרות על מקורות הון מצד חברות המקימות מרכזי נתונים לתשתיות AI מוסיפה לחץ על החלק הארוך של עקום התשואות.

התשואות ירדו בתחילה לאחר ההודעה, מכיוון שרכישות חוזרות מצמצמות את היצע ניירות הערך שנרכשים בשוק. שר האוצר סקוט בסנט ציין כי ניתן להרחיב את התוכנית בהמשך, וטען כי התשואות הנוכחיות אינן משקפות במלואן את התנאים הכלכליים הבסיסיים. לכן, המהלך נועד הן לניהול מבנה החוב והן להעברת מסר לשוק לגבי רמת התשואות.

היעדים המוניטריים של הפדרל ריזרב שונים

האפשרות לחיכוך עם הפדרל ריזרב נובעת מכך שירידה בתשואות לטווח ארוך עשויה להקל את התנאים הפיננסיים. מצב כזה עשוי לתמוך בשוק המשכנתאות, באשראי העסקי ובהשקעות, בשעה שהבנק המרכזי עדיין מתמקד בהחזרת האינפלציה לעבר יעד של 2%.

יו”ר הפדרל ריזרב קווין וורש הדגיש את החשיבות של מתן אפשרות לשווקים לקבוע את רמת התשואות ארוכות הטווח, במקום להשתמש במדיניות מוניטרית כדי לנהל ישירות את עקום התשואות. הסתייגותו מרכישות נכסים רחבות היקף של הבנק המרכזי עולה בקנה אחד גם עם יעדו לצמצם את מאזן הפד, העומד על 6.8 טריליון דולר.

לכן, התערבות של משרד האוצר באותו חלק של השוק עלולה להקשות על העברת המסר המוניטרי אם המשקיעים יפרשו את רכישות האג”ח כניסיון להחליף הקלה מוניטרית. עם זאת, בשלב זה משתתפי השוק אינם סבורים שהתנאים מחייבים התערבות של הפד.

גנדייף גולדברג מ-TD Securities אמר כי הרף לרכישות שנועדו לייצב את השוק נותר גבוה, מכיוון שאין עדות להידרדרות חמורה בנזילות או לשיבושים בתפקוד השוק. גם מייקל פרולי, כלכלן ב-J.P. Morgan, העריך כי פעילות משרד האוצר אינה פוגעת ביכולתו של הפד לשלוט בריביות לטווח הקצר.

כוחות פיסקליים ואינפלציוניים ממשיכים ללחוץ על התשואות

פעילות משרד האוצר עשויה לספק הקלה זמנית, אך היא אינה מבטלת את הגורמים הבסיסיים שתומכים בתשואות ארוכות טווח גבוהות. חששות מתמשכים לגבי האינפלציה, גירעונות פיסקליים גדולים וצרכי מימון בהיקפים חריגים ממשיכים להשפיע על השוק.

לכן, עלויות המימון לטווח הארוך עבור משקי הבית והחברות מושפעות מגורמים רבים מעבר להיקף רכישות האג”ח של משרד האוצר.

הבחנה זו משמעותית עבור המשקיעים. אם התשואות ארוכות הטווח יישארו גבוהות למרות הרחבה נוספת של רכישות האג”ח, השוק עשוי לאותת כי המשקיעים דורשים פרמיה מתמשכת כדי לספוג את היקף החוב הממשלתי. מנגד, ירידה ממושכת בתשואות עשויה להקל את התנאים הפיננסיים מבלי שהפד יידרש להרחיב את המאזן שלו.

הקשר בין רכישות האג”ח, האינפלציה ומדיניות הפד

בהמשך, המשקיעים יעקבו מקרוב אחר הקשר בין רכישות האג”ח של משרד האוצר, ציפיות האינפלציה, היקף הגיוס הממשלתי ומדיניות הפדרל ריזרב. הסיכון המיידי הוא שניסיון לתמוך בחלק הארוך של עקום התשואות יתפרש כהקלה מוניטרית עקיפה, בשעה שהאינפלציה עדיין נמצאת מעל היעד.

תרחיש חיובי יותר עבור השווקים עשוי להתפתח אם פעילות משרד האוצר תשפר את הנזילות בשוק מבלי לפגוע באמינות המאבק של הפד באינפלציה.

עבור משקיעים בארה”ב ובישראל, כיוון התשואות על אג”ח ממשלת ארה”ב לטווח ארוך נותר בעל חשיבות רבה. הוא עשוי להשפיע על עלויות המימון בעולם, על תמחור מניות, על שוקי המטבע ועל האטרקטיביות היחסית של נכסי סיכון.