חוזי הזהב פתחו את יום שישי מתחת לרמה הפסיכולוגית החשובה של 5,000 דולר, מה שמאותת על הפוגה באחת העליות החזקות ביותר בשווקי הסחורות המודרניים. חוזי הזהב לאפריל החלו להיסחר במחיר של 4,950 דולר לאונקיית טרוי, כמעט ללא שינוי לעומת מחיר הסגירה של יום חמישי שעמד על 4,948.40 דולר, לאחר שירדו מתחת ל-5,000 דולר לראשונה מאז יום שני. הירידה התרחשה במקביל למכירה רחבה במניות בארה”ב, והדגישה את יחסי הגומלין המורכבים בין ביקוש לנכסי מקלט בטוח לבין לחצים הנובעים מדינמיקת נזילות.

הזהב נחלש כאשר התנודתיות במניות מתעצמת

יום המסחר ביום חמישי התאפיין בהימנעות מסיכון. מדד S&P 500 ירד ב-1.6%, מדד דאו ג’ונס תעשיות ירד ב-1.3%, ומדד נאסד”ק קומפוזיט נחלש ב-2%, כאשר חששות מחודשים סביב תמחורי הבינה המלאכותית הכבידו על מניות הצמיחה. בתנאים רגילים, הזהב נהנה מטלטלות בשוקי המניות. עם זאת, החולשה הזמנית של המתכת מרמזת כי דינמיקת נזילות גברה על זרימות מסורתיות לנכסי מקלט בטוח.

הסבר אפשרי אחד הוא מכירות הנובעות מדרישות ביטחונות. כאשר תיקי השקעות מגוונים יורדים בחדות, משקיעים ממונפים עלולים לעמוד בפני קריאות להשלמת ביטחונות המחייבות אותם לממש נכסים כדי להשיב את רמות ההון הנדרשות. במצבים כאלה, גם נכסים בעלי ביצועים חזקים כמו זהב עשויים להימכר לצורך גיוס מזומן. דינמיקה זו מייצרת לעיתים קרובות ירידות מחירים קצרות טווח שהן טכניות יותר מאשר יסודיות.

למרות הנסיגה ביום חמישי, הזהב נותר במגמת עלייה ארוכת טווח ברורה. המתכת עלתה ב-3.9% בשבוע האחרון, ב-8.1% בחודש האחרון, ובכ-70% בהשוואה לשנה שעברה. רק לפני שבועיים, העלייה ל-12 חודשים התקרבה ל-95.6%, מה שמדגיש את עוצמת הזינוק האחרון. המסחר המוקדם ביום שישי הצביע על מומנטום התאוששות מתון, מה שמרמז כי קונים ממשיכים לראות ברמות שמתחת ל-5,000 דולר נקודות כניסה אטרקטיביות.

הוויכוח על הקצאת זהב מתחדש

התנודתיות המחודשת החייתה ויכוח ותיק: כמה זהב צריכים משקיעים להחזיק? חלק מהאסטרטגים בשווקים טוענים לחשיפה אפסית. רוברט ר. ג’ונסון מאוניברסיטת קרייטון טוען כי אף שהזהב עשוי למתן תנודתיות בטווח הקצר, עלות ההזדמנות ביחס למניות גבוהה מדי, במיוחד עבור משקיעים צעירים בעלי אופק השקעה ארוך.

אחרים תומכים בהקצאות מתונות. ברט אליוט מ-APMEX מציע הקצאה של 2% עד 5% לתיקי השקעה המתמקדים בהכנסה, בעוד שמשקיעים מוכווני צמיחה יכולים לשקול הקצאות של עד 10% או 15%, בהתאם ליעדים ולתיאבון לסיכון. תומכי נתונים היסטוריים מצביעים על הקצאה של 5% עד 8%. בלייק מקלפלין מ-Axcap Ventures מדגיש את עמידות הזהב בתקופות של אי-יציבות גיאופוליטית ומאקרו-כלכלית, וטוען כי מאפייניו ההגנתיים מצדיקים החזקה אסטרטגית.

תומאס וינמיל מ-Midas Funds ממליץ על טווח רחב יותר של 5% עד 15%, במיוחד באמצעות מניות כריית זהב, תוך התאמת החשיפה לרמת הסיכון ולאיזון בין נכסים פיננסיים לנכסים מוחשיים. משקיעים המרוכזים בעיקר במניות ואג”ח עשויים להפיק תועלת מחשיפה גבוהה יותר לזהב, בעוד שבעלי החזקות משמעותיות בנדל”ן עשויים להזדקק לפחות.

בקצה העליון של הספקטרום, וינס סטנציונה מ-First Information תומך בהקצאה של 20% בזהב פיזי או בקרנות סל, ומציג את המתכת כהגנה ארוכת טווח מפני שחיקת מטבע ואינפלציה.

מה צפוי בהמשך

רמת 5,000 הדולר נותרת סמן טכני ופסיכולוגי מרכזי. מסחר מתמשך מתחתיה עלול להזמין מכירות מומנטום קצרות טווח, בעוד שהתאוששות חדה עשויה לחזק את הנרטיב השורי המונע על ידי רכישות בנקים מרכזיים, אי-ודאות גיאופוליטית וביקוש לגידור אינפלציוני.

עבור משקיעים אמריקאים, תנודתיות בשווקי המניות וציפיות למדיניות הפדרל ריזרב יישארו גורמים מרכזיים. עבור משקיעים ישראלים המתמודדים עם רגישות גיאופוליטית אזורית ושיקולי מטבע, הזהב ממשיך לשמש הן כהגנה אסטרטגית והן כבולם תנודתיות.