מנהיגים אירופיים שידרו עלייה חדה בתחושת הדחיפות הדיפלומטית ביום שני, כאשר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נפגש בלונדון עם ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ ונשיא צרפת עמנואל מקרון. עם התקרב המלחמה למה שהם הגדירו כ”נקודה קריטית”, אירופה מתקדמת לחיזוק ההגנות של קייב ולבניית מסגרת ביטחון ארוכת־טווח — בעוד ארצות הברית ממשיכה לעצב את גבולותיהם של המגעים המתהווים לקראת הסדר מדיני.

אירופה דוחפת לערבויות ביטחון

הפגישות הדגישו מאמץ מתואם מצד מדינות אירופה להבטיח שכל מסלול דיפלומטי — כולל זה המובל על ידי ארצות הברית — לא יפגע בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה או בביטחונה ארוך־הטווח. לשכתו של סטארמר ציינה כי הושג קונצנזוס רחב סביב הצורך ב”שלום צודק ויציב”, המבוסס על ערבויות חזקות שימנעו תוקפנות רוסית מחודשת. הדבר תואם את התובנה ההולכת ומעמיקה באירופה כי הסכסוך, שנכנס לשנתו השלישית, שינה את תפיסת הביטחון האזורית וצפוי להגדיר את יציבותה הגיאופוליטית של היבשת לשנים רבות.

בדיונים עלתה גם התקדמות בשימוש בנכסים רוסיים מוקפאים לצורך סיוע בשיקום אוקראינה. הנציבות האירופית הציעה לאחרונה למנף מזומנים המוחזקים במוסדות אירופיים כדי לממן “הלוואת פיצויים”, המעניקה לממשלות אלטרנטיבה לשימוש ישיר בכסף רוסי. צעדים אלו משקפים את נכונותה הגוברת של אירופה לשלב כלים פיננסיים לצד לחץ צבאי ודיפלומטי במטרה להחליש את יכולתה של מוסקבה להמשיך במלחמה.

תפקידה המרכזי של ארצות הברית

למרות עמדתה האסרטיבית של אירופה, זלנסקי הדגיש כי חלק מהיבטי ההגנה של אוקראינה ומעמדה במו”מ עדיין תלויים בתמיכה אמריקאית. על פי דיווחים, וושינגטון מפיצה טיוטות מעודכנות של הצעות להסכם, וזלנסקי אמר כי קייב תציג את תוכנית השלום המעודכנת בת 20 הנקודות לאחר סדרת הפגישות בלונדון. לדבריו, נוסחים שהגדיר כ”ברי־מחלוקת ופוגעניים כלפי אוקראינה” הוסרו במהלך העדכון האחרון.

מרץ הביע ספק אם צוותי המו”מ האמריקאיים מסוגלים להציע תנאים שיקבלו גם אוקראינה וגם אירופה. הוא תיאר את הרגע כעשוי להיות “מכריע”, וקרא לבהירות מצד קייב באשר להבנתה את השיחות המתקיימות בין וושינגטון למוסקבה. דבריו משקפים חשש גובר בקרב מנהיגים אירופים מפני אפשרות שהאינטרסים האמריקאיים יסטו מהעדפתה של אירופה לערבויות קשות וברורות, במיוחד על רקע לחצים פוליטיים גוברים בשתי המדינות.

ערבויות ביטחון מול לחצים טריטוריאליים

מסעו הדיפלומטי הרחב של זלנסקי כלל גם פגישות בבריסל עם ראשי הנציבות האירופית, נאט”ו והמועצה האירופית. מטרה מרכזית הייתה ביסוס התחייבויות הגנה רב־שכבתיות שיאפשרו לאוקראינה לעמוד בפני התקפות מחודשות גם לאחר סיום פורמלי של הלחימה.

חששות אלו הפכו דחופים יותר בעקבות איוםו האחרון של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לכבוש את מחוז דונבאס “בכוח” אם אוקראינה לא תסכים לוויתורים. אנליסטים טוענים כי קייב כמעט בוודאות לא תוותר על אזור זה, המשמש כחגורת הגנה מבוצרת. אובדנו ייצור פרוזדור חשוף שיוביל את רוסיה עמוק יותר לתוך שטחי אוקראינה, ויסכן כל הסדר מדיני עתידי.

ככל שהשיחות נמשכות, מנהיגי אירופה ניצבים מול חלון זמן צר ליישור אסטרטגיות ביטחון, לייצוב עמדתה הצבאית של אוקראינה ולעיצוב מסגרת שלום שאינה מניחה מוקשים לעימותים עתידיים.